22/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

 
הדור הבא על המדף (חלק שני)
מה עוד הניב הקולנוע בעשור האחרון? צרפתים, בריטים, רומני אחד, במא אמריקאי עם שם ישראלי, ועוד שלוש נשים (ביניהן ג'ולי דלפי). כו-לם כבר מיוצגים נאמנה בספרייה

בחלק הראשון של הסקירה הזכרנו שכעשרים יוצרי קולנוע החלו את דרכם בעשור האחרון ומסתמנים כמסקרנים ובעלי קול ייחודי. אחרי שנסקרו יוצרי המזרח הרחוק ואמריקה הלטינית, הנה כל השאר. האוזן השלישית מאמצת אותם למדפי "הדור הבא", ומציגה את המבחר  לראשונה.

אנדריאה ארנולד

לאחר שני סרטים קצרים, ביימה ארנולד הבריטית ילידת דארטפורד את הסרט הקצר Wasp שזיכה אותה בכמעט עשרים פרסים בינלאומיים, ביניהם האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר. הסרט מבוסס חלקית על פרטים ביוגרפיים ומשתייך לריאליזם הבריטי של מעמד הפועלים.

הזכייה סללה את הדרך לפיצ'ר ביכורים מרשים – דרך אדומה. זהו מותחן פסיכולוגי אפל שמהדהד את היצ'קוק, ובמרכזו בקרית מערכת טלוויזיה במעגל סגור, שחולשת על שכונת מצוקה. יום אחד היא מבחינה באחד המסכים בגבר שמעורר אצלה זכרונות שליליים ומתחילה לעקוב אחריו.

דרך אדומה זיכה אותה בפרס השופטים בפסטיבל קאן, ובצדק. בשנה שעברה חזרה ארנולד לחספוס הריאליסטי של שכונות הפועלים עם מחוץ למים, בהביאה סיפור על נערה אגרסיבית עם חלום היפ-הופ ומשיכה גדולה לחבר החדש של אמה, אותו מגלם מייקל פאסבנדר. גם לסרט זה העניקו שופטי קאן את הפרס שלהם.

ארנולד בפסגה, וממש עכשיו מצלמת את הגרסה שלה ל-אנקת גבהים של אמילי ברונטה, אותו סיפור מלנכולי על אהבה בלתי ממומשת בין קאת'י להית'קליף.

ג'ולי דלפי

את דלפי הצרפתייה לא צריך להציג, בעיקר בזכות קריירת משחק מפוארת שהחלה כשהייתה בת עשרים, בסוף שנות ה-80. מאז הופיעה אצל קזי'סטוף קישלובסקי (בכל טרילוגיית הצבעים), פולקר שלנדורף (הנוסע פאבר), ריצ'רד לינקלייטר (לפני הזריחה ולפני השקיעה) ובעוד מעל חמישים סרטים. אלא שדלפי מפתיעה בפריצת דרך לא רק כבמאית, אלא גם כמלחינת פסי הקול של שני הסרטים שביימה בשנים האחרונות. הסרט הראשון (לאחר שכבר יצרה שלושה סרטים קצרים) הוא הקומדיה הרומנטית, 2 ימים בפריז, בו שיחקה, וגם כתבה וערכה אותו. הוריה גלמים את הוריה בסרט, מה שבאמת הופך אותו לאישי טוטאלי.

בשנה שעברה דילגה למלודרמה תקופתית אפלה, רוויית יצרים ומעוצבת להפליא, The Countess, על הרוזנת ארזבת באטורי. המיתוס על אשת האצולה ההונגרייה מן המאה ה-17, מדבר על היותה ערפדית שרצחה אלפי בני אדם במחוזה. דלפי בתפקיד באטורי, אלא מה. בימים אלה היא עובדת על סרט חדש – Skylab - המתרחש ב-1979, עת עמדה תחנת חלל אמריקאית להתרסק על כדור הארץ.

פסקל לוגייה

עוד מצרפת, יוצר שמרענן את ז'אנר האימה. לוגייה החל לעבוד בניינטיז, אך את פריצת הדרך האמיתית שלו עשה ב-2004 עם הפיצ'ר House of Voices, Aka Saint Ange, על אישה בהריון שמגיעה לעבוד בבית יתומים בשנות ה-60, על מנת להסתיר את הריונה, ללדת ולנטוש שם את התינוק. הסרט האפקטיבי הוליד את סרט האימה הפתי, המתוחכם ורב המפלצות Martyrs.

זהו ללא ספק שותף לחוד החנית של קולנוע האימה הצרפתי החדש שהגיח במחצית העשור החולף. לוגייה בדרכו לאמריקה, כמעט כמו כל במאי אימה מוצלח בעולם, ועובד על סרט חדש בשם Details, לאחר שזנח את הפרויקט הקודם – Hellraiser עפ"י כתביו של קלייב בארקר. פרויקט נוסף הקשור לשמו הוא הסרט The Tall Man עם ג'סיקה ביל בתפקיד הראשי. הסרט אמור להיות סוג של מותחן טוויסטים האהוב על חובבי שאיימלאן.

תומס קליי

קליי הבריטי יצר עד כה שלושה סרטים. פריצתו הגיעה עם דרמת אימה מצמררת למדי בשם The Great Ecstasy of Robert Carmichael. צ'לן לא חברותי עם פנטזיות מיניות אלימות, מתחבר לבריון השכונתי ולבן דודו, ונשאב למעשי אלימות ברוטאליים בנוסח תפוז מכני.

את הסרט הבא שלו הוא מתכנן ליצור בתאילנד. בינתיים יצר דרמה דלת-תקציב עם השחקן הדני ניקולס ברו.
Soi Cowboy הנטורליסטי, המצולם בשחור-לבן, מתאר מערכת יחסים מבאסת בין גבר מערבי מתוסכל לצעירה תאילנדית שהרתה לו.

אונדי טימונר

במעבר חד לז'אנר הדוקומנטרי, נראה שהשם החם ביותר בתחום בארצות הברית כיום היא טימונר, שמאחוריה שבעה פיצ'רים תיעודיים, סדרת טלוויזיה אחת ומספר לא מבוטל של וידיאו-קליפים. השתכשכותה במילייה הרוקיסטי הובילה לסרט Dig, זוכה סאנדנס שהתקבל לקולקציה הקבועה של MOMA בניו יורק. הסרט סוקר שבע שנים בהתהוותן של שתי להקות ניאו-פסיכדליות, הדנדי וורהולס ובריאן ג'ונסטאון מאסאקר. לאחר מכן יצרה עוד שני סרטים – Join Us, על נפגעי כתות באמריקה, ו-We Live in Public מהשנה שעברה, על כוכב ילדי הדוט. קום, ג'וש האריס. הפרויקט האורווליאני שלו, שהקדים את אופנת האח הגדול היה Quiet: We Live in Public. הפרויקט הבא של טימונר הוא סרט עלילתי – The Perfect Moment, על הצלם הפרובוקטיבי, רוברט מייפלת'ורפ.

אמיר בר-לב

בר לב הוא חביב סאנדנס חדש – יוצר של סרטים דוקומנטריים, שסרטו החדש גם הוא מועמד לפרס השופטים הגדול בפסטיבל המוערך שביוטה. סרט הביכורים שלו, Fighter, מתאר מסע חזרה לצ'כוסלובקיה של שני ניצולי שואה שחיים בארצות הברית. סרטו השני, הילדה שלי יכולה לצייר את זה חושף סיפור על ילדה-ציירת גאונה שהפכה לגיבורת סצינת האמנות בארה"ב וחביבת טוק שואוז. בר לב מעלה את האפשרות שאביה עזר לה לא מעט בדרך לתהילה, ובעקיפין עוסק במניפולציות של המדיה ויחסי הציבור.

עוד על מניפולציות מהסוג הזה בסרטו החדש, The Tillman Story, על כוכב פוטבול שהחליט להתגייס לצבא, ושמותו הפך לכלי בידי כוחות התעמולה המיליטריסטית. 

דומה קרוקוסקי

בחזרה לאירופה ולפינלנד הקרה. את סרט הביכורים שלו יצר קרוקוסקי כסרט הגמר באוניברסיטה. Beauty and the Bastard הוא דרמה קומית רומנטית ומוזיקלית על זמרת פופ והיפ-הופיסט החרד להתמסחר, שמתאהבים כנגד כל הסיכויים. הסרט היה הצלחה מסחרית גדולה בארצו, הוקרן בפסטיבלים נחשבים וסלל את הדרך לשני הפיצ'רים שהספיק קרוקוסקי לביים מאז. Home of Dark Butterflies הוא דרמת התבגרות המתרחשת במוסד לעבריינים צעירים, ו- Forbidden Fruit מהשנה שעברה הוא דרמת התבגרות נוספת על שתי נערות שנוסעות מקהילתן הנוצרית האדוקה להלסינקי מרובת הפיתויים.

ראדו מונטיאן

הגל החדש הרומני ממשיך להפיק מרגליות, ומונטיאן הוא נציגו ברשימה זו, עם ארבעה פיצ'רים, שניים מהם כבר באוזן באריזה משותפת. ב-Paper will be blue חייל רומני ב-1989, מחליט לערוק מיחידתו ולהצטרף לכוחות המהפכה נגד צ'אושסקו. המפקד שלו ועמיתיו יוצאים לחפש אותו בכאוס.

Boogie מתמקד באב צעיר שמבלה חופשה על חוף הים עם אשתו ההרה. פגישה מקרית עם חברי נעורים גוררת ללילה במחיצתם, מפגש שמחזיר אותו לשילוש הקדוש של בירות, נשים וכדורגל. מככבת אנאמריה מרינקה המוכרת מ-4 חודשים, 3 שבועות ויומיים. סרטו החדש,
Tuesday, After Christmas הוא דרמה על גבר שצריך לבחור בין שתי נשים – אשתו ואם ילדיו, ומנגד - האישה ששינתה את חייו. מאז 1996, ביים מונטיאן יותר מ-400 פרסומות, מה שאומר שמדובר בתותח שלא עוצר לנשום.

סמיח קפלנוגלו

אחרי נורי בילגה ציילן מגיע קפלנוגלו עם ריאליזם-נטורליזם פיוטי משל עצמו. קפלנוגלו יצר שני פיצ'רים בתחילת העשור לפני שהגיע לטרילוגיית הכפר שלו, אחד מהם הוא Angel's Fall. ב-Egg חוזר גבר מאיסטנבול לבית אמו בכפר ומתמודד עם רגשות אשם. שנה לאחר מכן, ב-Milk, מתוארים תשוקתו האמיתית של נער לשירה, וניסיונותיו להתקבל ללימודים גבוהים. הסרט היה מועמד לאריה הזהב בוונציה וזכה לשבחים בפסטיבל הקולנוע בירושלים. השנה יצא Honey, גם הוא התבוננות מנקודת תצפית של ילד כפרי ויחסו לטבע. הסרט גרף שני פרסים בפסטיבל ברלין, ביניהם את דב הזהב. 

אדם אליוט

ולקינוח אנימציה. אליוט אמנם החל את הקריירה שלו עם כמה קצרים בשנות ה-90 (שלושתם ניתנים להשאלה באוזן כחלק מאסופות או מצורפים לפיצ'רים של אחרים), אבל רק
Harvie Krumpet שבר את האנונימיות שלו, עם פרסים מ-18 פסטיבלים, ביניהם מסאנדנס, ואוסקר על סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר. מה לא עובר על הארווי: סינדרום טורט, מכות ברק, אלצהיימר ועוד מטעמים. למרות הכל הוא מצליח לשמור על שפיות ועל אהבת החיים. ג'פרי ראש (ניצוצות) מספר את הסיפור.

בשנה שעברה הציג אליוט את הפיצ'ר המונפש הראשון שלו – Mary and Max - יצירת מופת מרגשת, על קשר מיוחד בין ילדה אוסטרלית בודדה - משקפופרית חנונית עדינת נפש עם כתם לידה מפחיד על המצח, לגבר ניו יורקי - יהודי אתאיסט שמן ביותר שסובל מסינדרום אספרגר. אליוט מגיש תסריט מהוקצע, מרגש ומצחיק לחלופין, באנימציית פלסטלינה וירטואוזית ונדירה בפרפקציוניזם שלה. כן יירבו.

ערן קידר (14/06/10)

זכרונות רעים
משיכה לחבר של אמא
הורים-הורים
הרבה דם לקינוח
אישה הרה נפטרת מהתינוק
פנטזיות מיניות אלימות
נפגעי כתות באמריקה
מי גאון של אבא
אהבה כנגד כל הסיכויים
בירה, נשים וכדורגל
לשיר וללמוד
החנונית והאספרגר