17/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

נס על תנאי
כריסטין הנכה, גיבורת הסרט "לורד" נוסעת לאתר הקדוש שבפירנאים כדי להתפלל ולקוות. חלשים הופכים לחזקים, וחזקים לחלשים בסרט חודש אוגוסט של האוזן השלישית

נסים בקולנוע קורים בדרך כלל לדמויות החלשות שבסרט. המתים קמים לתחייה, החירשים מתחילים לשמוע, העני זוכה בלוטו, המוזר באדם מהלך על המים.

גם לכריסטין (סילבי טסטו המעולה), גיבורת הסרט לורד, נתוני פתיחה חלשים. היא משותקת, יושבת על כיסא גלגלים ובשל כך גם בודדה ומופנמת. היא מגיעה, כמו רבים במצבה, לאתר הצלבנים הצרפתי לורד שבהרי הפירנאים בתקווה שבעיר קדושה כמו זו סדרת התפילות וההקרבות האישיות שלה תוכיח לאלוהים שהיא שווה נס.

מה שנחשב בעבור רבים לבזבוז זמן, יש לומר בצדק, מאפשר לאנשים נואשים למצות עד תום את האפשרויות המועטות שפתוחות בפניהם למען החלמה אפשרית. מה גם שעל פי הסיפורים, בלורד חלו מספר מקרים בהם משותקים החלו ללכת ועיוורים החלו לראות.

כריסטין, בליווי המטפלת הצעירה מריה (לי סיידו היפה), מתיירת במקום בדיוק כפי שהסרט עצמו מתייר בו. מסדרונות המלון, השיירות הארוכות של כסאות גלגלים ברחובות העיר, חדרי התפילה המשותפת, חדר האוכל הגדול, החיילים הצעירים הנוכחים בכדי להשליט סדר לא הכרחי, כולם זוכים כאן לפוקוס, כמו גם היריבות הבין האישית שמניעה את גלגלי החיים בעיר הזאת – על הזכות לנס, על תשומת לבו של אלוהים ואפילו, ואולי יותר מכל, על תשומת לבו של חייל חתיך במיוחד.

בנקודת הפתיחה הפסיבית שלה אין לכריסטין הרבה מה להציע, אם זה בשל היותה לבדה ללא קרובי משפחה אסרטיביים שיכולים להילחם על זכות הראשוניות שלה בכל טקסי התפילה (כמו שיש למטופלים רבים אחרים במלון), או בתחום הרומנטי. לכריסטין יש אומנם פרצוף חמוד ועדין, אך גופה המקופל וחסר האונים משיל ממנה כל שמץ של סיכוי לסקס אפיל. את אותה שאיפה רומנטית היא מקיימת דרך מריה, אשר חושקת כמוה, וכנראה כמו רוב הנשים במלון, בחייל החתיך והאדיב שהוזכר קודם.

בשונה מאורדט, יצירת המופת הדתית של קרל תאודור דרייר, או סיפורי גאולה מרטיטים כמו הנידון למוות ברח או מושט של רובר ברסון, "ההתגלות האלוהית" שמתרחשת בלורד אינה משמשת ליצירת קתרזיס בסופו של הסרט, אלא מוצאת את מקומה דווקא בנקודת האמצע שלו, ודועכת לאט עד לרגעי הסיום. זו ההברקה הגדולה של הבמאית ג'סיקה האוזנר - האופן המקורי ביותר שבו היא החליטה לטפל בנושא הנס הקולנועי.

האוזנר האוסטרית, החתומה על Lovely Rita ומלון, נודעת יחד עם חברותיה ללימודים באקדמיה לקולנוע של וינה, ברברה אלברט וואלסקה גריסבך, בטיפול פורמליסטי, מנוכר ואנליטי לז'אנרים השונים שבהם הן בוחרות לפעול. במקרה של לורד, הסרט הטוב ביותר של האוזנר, סגנון הבימוי המנוכר משמש בעיקר בכדי לחדד את הקונספט המקורי של הסרט, ולהבהיר עוד יותר את גודל ההישג הטמון בו.

לאחר שכריסטין מתחילה לדדות בעזרת מקל הליכה, מתברר לכל השוהים במקום שהם עדים לנס אלוהי. חלק מהמטופלים מבטאים את קנאתם, האחרים מעדיפים לנטור לה טינה בסתר. במקביל להתקדמות הבלתי אפשרית שחווה הגוף המשותק של כריסטין, מתערער סדר העולם של המלון. המסחור מאחורי העלייה לרגל של המטופלים ללורד הופך מסמוי למודגש יותר ככל שהיריבות בינם גוברת, והנזירה הראשית הקשוחה והמאיימת (אלינה לבינסון המצוינת) נאלצת לחשוף בפני החייל ושאר צוות המטפלים את מחלתה הסמויה וחולשותיה.

אם כן, בעוד החלשים בחציו הראשון של הסרט הופכים לחזקים בחצי השני שלו והחזקים הופכים לחלשים, מבעה הקולנועי של האוזנר דווקא נשאר יציב. השוטים הסטטיים, המרוחקים והממושכים על אתרי ההתרחשויות נראים לעתים כגלויות לתיירים או כנקודת מבט נייחת של התרשמות וגילוי – ממש כאילו היו שייכים לכריסטין על כיסא הגלגלים שלה.

הסטטיות, לפיכך, היא כלי המפתח לפיצוחו של המסתורין בסרט והאופן שבו - כאשר הנס נעלם וכריסטין חוזרת למצבה הקודם - המציאות ממשיכה להתבונן בקרירות אל עבר הדרמה. אדישותה של כריסטין לנס שלה (בגלל הבלבול שאופף אותה או דווקא כי אינה מסתגלת לתנועה של גופה?) אינו שונה מאדישות פניה למראה המתרחש בסביבתה בחלק הראשון בסרט.

כאילו הייתה באסטר קיטון על כיסא גלגלים, פניה של כריסטין חתומות לרוב, אך גופה, בניגוד לבמאי והשחקן האגדי, מסונכרן לגמרי עם הבעת הפנים שלה וקיומה בעולם אינו זוכה למימוש בשל פעלתנות יתר. "השיתוק" או הסטטיות של הסרט כמו חושפים את כוונותיו האמיתיות והמקוריות.

לורד מתפקד ברובו כמאמר קולנועי על כוח פרשנותו של המבט. עבור האוזנר זוהי ההתרשמות הוויזואלית של האדם אשר קובעת את מהות הסביבה שלו ומערכת היחסים שלו איתה. האדם, כמו המצלמה המתבוננת, מסוגל לשלוט במציאות שלו עד לגבול מסוים. השאר נמצא בידיו של האלוהים.

דן שובל (02/08/10)

פרשנות המבט
lourdes
טסטו החמודה
לורדס
סיידו והחייל הנחשק
לורדס
האוזנר. נס מקורי
לורדס
לבינסון הקשוחה