25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מר בו וחברים כותבים תסריט
Everything Will Be Fine מייצר חידה קולנועית מענגת. מעריצי הבמאי, בו, יודעים לצפות לאמירה מטא-קולנועית או מטא-אמנותית. סרט ספטמבר של האוזן השלישית

הבמאי הדני כריסטופר בו חוזר בסרטו החדש לטריטוריה מוכרת מבחינתו, אבל מצליח לרענן את עצמו, הרבה בזכות נרטיב מותח, הופעות מוצלחות והרבה חוש הומור. שלושת סרטיו הקודמים של בו – Reconstruction, Allegro, Offscreen – עוסקים במצבי תודעה, בעולם הפנימי המבולבל של פרוטגוניסטים המאבדים אחיזה במציאות. כמו בשניים האחרונים, גם גיבור Everything Will Be Fine הוא אמן, שתהליכי יצירתו מובילים אותו לטשטוש גבולות פסיכיאטרי משהו, בין מה שקורה באמת למה שקורה לו עמוק בפנים. ב-Allegro היה זה מוזיקאי מחונן שהפרפקציוניזם שלו מוביל אותו למימדים מקבילים, וב-Offscreen היה זה שחקן קולנוע – ניקולס ברו המצוין בתפקיד עצמו – במעין מוקומנטרי על הידרדרותה של מערכת יחסים והתפוררותה של הנפש. הגיבור החדש, המגולם בכישרון בולט ע"י ינס אלבינוס (In Your Hands, Daisy Diamond), הוא תסריטאי במשבר חריף, שמוצא עצמו נסחף לתוך סיוט פרנואידי עקב תאונת דרכים בה הוא מעורב.


קצת קשה לפרט בלי לחשוף את העיקרון העומד במרכז התסריט מעורר התהיות – תסריט שכמו בסרטיו הקודמים מייצר חידה קולנועית, שהיא זו שמעוררת את העינוג במהלך הצפייה. אלה שעוקבים אחר עשייתו של בו (שחותם
על סרטיו ב- Hr. Boe & Co משום שהוא מאמין שסרטיו הם מאמץ קבוצתי) יודעים לצפות לאמירה מטא-קולנועית או מטא-אמנותית.


מימי בראשית תפקדה האמנות כמדיום של תקשורת עם האל, כאמצעי להתחבר למימדים שהם מעבר לפיזי, מעבר לניתן לתפיסה באמצעות החושים. במהלך ההיסטוריה היא אפשרה לעסוק בהוויה האנושית באמצעים סימבוליים, לבצע אמירות פוליטיות-חברתיות, ולייצר סובלימציה למערך הרגשות הבלתי נדלה של יוצריה. הקולנוע מאפשר חזרה למקום הבסיסי שבו האמנות הייתה בלתי נפרדת מהמציאות. ציור המערות, המחול והמוזיקה היו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום, היה להם תפקיד ממשי בנתינת סדר למציאות וליחסים שבין האדם לטבע ובין אדם לחברו. אט אט הפכה האמנות למשהו שרק "מייצג". במעבר לתיאטרון ההלניסטי האמנות הפכה לספקטקל, תצוגה, משהו שנפרד מהמציאות. כשהגיע הקולנוע בסוף המאה ה-19, החלו יוצריו להבין שעוצמתו טמונה ביכולת  שלו לטשטש שוב, כמו בימי קדם, בין מה שנתפס כמציאות למה שנתפס כייצוג שלה. וזאת, משום השעתוק המושלם שעומד בבסיס התהליך הפוטוגרפי.

כריסטופר בו עוסק בטשטוש הזה לכל אורך עשייתו, וב-Everything Will Be Fine הוא ממקם את העלילה רבת הערוצים שלו בתוככי התהליך הקולנועי – בתהליך כתיבת התסריט עצמו. נקודה נוספת שתורמת להבנת הסרט כ"קולנוע על קולנוע" הוא השימוש ההומוריסטי שעושה בו בכמה מהסטארים הדנים בתפקידי משנה. פפריקה סטין, למשל, נותנת הופעה משעשעת כאחותו של התסריטאי וברו הוא הבמאי שעובד איתו. דמויותיהם, כמו גם זה של העיתונאי, ובעיקר הסצנות בהן הם מעורבים, נראות לעתים כמו אמירה פרודית על קולנוע הז'אנרים, מאוד בדומה למה שעשה דייוויד לינץ' בקטיפה כחולה, טווין פיקס ומלהולנד דרייב. יש לא מעט רגעים בסרטו של בו שמזכירים את המותחנים של היצ'קוק ואת האניגמות של לינץ' – שני יוצרי קולנוע שהשתמשו בז'אנר "המותחן" כדי לדון באפקט הקולנועי עצמו, בכוחו של הקולנוע להקרין עולמות פנימיים, בקולנוע כחלום.


על הדרך, מספק בו גם ביקורת מאוד קטלנית על מעורבות ארצו, דנמרק, במלחמתה של ארצות הברית בעיראק. עלילה מקבילה לזו של התסריטאי המוטרד יאקוב פאלק, היא זו של עלי – צעיר ממוצא ערבי או פרסי, שמחליט
לנצל הזדמנות להרוויח קצת כסף, כשאגף המודיעין בצבא מציע לו להיות מתורגמן בעיראק הכבושה. עלי מוצא עצמו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, מחליט לעשות מעשה הירואי, ונסחף, בעל כורחו, לתוך סיוט פרנואידי בדיוק כמו מקבילו, פאלק. כמובן שיש קשר מהותי בין שתי העלילות. אבל רצוי לא להיכנס לשם עכשיו.


ערן קידר (02/09/10)

Everything will be fine
טשטוש גבולות
בתוככי התהליך הקולנועי
...Everything. אמירה פארודית על ז'אנרים
 מאבדים אחיזה במציאות
Everything will be fine עלילה רבת ערוצים