23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

שקר אותי אם תוכל
למה נדחית הפצת “אני אוהב אותך פיליפ מוריס“ עם ג'ים קרי ויואן מקגרגור בארצות הברית? לא בגלל סצנות מין הומוסקסואליות גרפיות מדי, אלא בגלל ההתייחסות של הסרט לזהות מינית

אי אפשר לדבר על אני אוהב אותך פיליפ מוריס, הסרט החדש בכיכובם של ג'ים קארי ויואן מקגרגור, מבלי להזכיר את מצבו: על אף שהסרט הוקרן ברחבי העולם (כולל הפצה מאוד מצומצמת בארץ) ומהדורת די.וי.די שלו אף הגיעה לאחרונה לאוזן השלישית, הרי שהוא טרם יצא לאקרנים בארה"ב, ארץ הפקתו. זה התחיל בקשייו למצוא מפיץ אמריקאי והמשיך בכך שחברת ההפצה שקנתה אותו לבסוף דחתה את יציאתו שוב ושוב. לאחר קרב משפטי בין החברה למממניו האירופאים, הסרט עבר לחברת הפצה אחרת, ונכון לעכשיו הוא אמור לצאת בארה"ב רק בדצמבר, כמעט שנתיים לאחר שהוצג בפסטיבל סנדאנס 2009. מה גורם לסרט מיינסטרים עם שני כוכבים הוליוודיים מהשורה הראשונה לשכב כל כך הרבה זמן על המדפים? עלילת הסרט יכולה לספק איזשהו מושג.


פיליפ מוריס מגולל את סיפורו האמיתי של סטיבן ראסל (קארי), איש משפחה למופת ונוצרי אדוק, שלאחר תאונת דרכים ממנה ניצל בנס, מחליט להפסיק לחיות בשקר. הוא אורז מזוודה, אומר שלום ותודה לאשתו ולילדיו ומתחיל לחיות לפי נטייתו: הומוסקסואל. ואולם, במהרה מגלה סטיבן שאורח החיים החדש שלו יקר למדי, מה שגורם לו לבצע שורה של הונאות קטנות. לאחר שנתפס, פוגש סטיבן בכלא את פיליפ מוריס העדין (מקגרגור), וזה מתגלה כאהבת חייו. במטרה לשחרר את פיליפ מהכלא ולהבטיח לעצמם סגנון חיים חופשי מדאגות, הופך סטיבן מנוכל קטן לרב אומן, כלומר מאמץ את ההונאה כדרך חיים - סוג של תפוס אותי אם תוכל, הגרסה העליזה.


אז נכון, מערכת יחסים הומוסקסואלית היא לא בדיוק המתכון הבטוח לשובר קופות, ובכל זאת - סרטים דוגמת הר ברוקבק ומילק כיכבו בלב לבו של המיינסטרים בשנים האחרונות, כשזכו לא רק בשלל פרסים אלא גם באהבת הקהל. בהתחלה היו שמועות שהחשש של המפיצים מפיליפ מוריס נובע מסצנות מין גרפיות מדי - כאלו שטרם נראו בין שני כוכבים זכרים בסדר הגודל הזה, אלא שצפייה בסרט מוכיחה שמבחינה זו אין בו שום דבר שלא ראינו קודם. נדמה שבמקרה של פיליפ מוריס זוהי הזווית שמספק הסרט ביחס לזהות המינית של גיבוריו - זווית שהיא בדיוק ההפך מכל מה שהורגלנו אליו - שהרתיעה כל כך את המפיצים.


פיליפ מוריס הוא, לפני הכל, קומדיה צינית, מופרעת וקורעת מצחוק שמשתלבת היטב ברזומה של קארי (באחת ההופעות הגדולות בקריירה שלו). ככזו, היא לוקחת כל סטריאוטיפ על הומוסקסואלים ומקצינה אותו: לבוש, מניירות, סקס הומוסקסואלי - כולם זוכים לפרשנות מאוד לא פוליטיקלי קורקט שמאפשרת לקארי להפגין פעם נוספת את הווירטואוזיות הפיזית המפורסמת שלו.
חוסר התקינות הפוליטית בכל הקשור לעיסוק בסטריאוטיפים הוא בחירה מודעת של צמד היוצרים, גלן פיקרה וג'ון ריקווה (התסריטאים של Bad Santa המבריק, שזוהי להם עבודת הבימוי הראשונה).


בחירה זו מהווה חלק אחד מהקו האסטרטגי שנוקטים השניים, קו שמטרתו לנטרל את הפן הקדוש שדבק בהצגתם של זוגות חד מיניים על המסך. חלקו השני של אותו קו מתבטא במשקל שנותנים הבמאים למיניות של הגיבורים שלהם: אם הר ברוקבק ומילק העמידו את הזהות המינית של גיבוריהם במרכז הנרטיב ובכך שווקו לציבור כסרטי האג'נדה שהם, פיקרה וריקווה בחרו בטקטיקה שונה, כאשר יציאתו מהארון של סטיבן ועובדת היותו הומוסקסואל מובאות כאקספוזיציה לסיפורו "האמיתי" של הסרט, הלא הוא המלחמה ארוכת המערכות בינו לבין החוק. ובכך מתייחסים צמד הבמאים לגיבורים שלהם כאל דמויות עגולות ולא כאל פלקטים המוגדרים על ידי זהותם המינית, ונוצר מצב שדווקא הסרט הכי לא פוליטיקלי קורקט מבין כל "סרטי ההומואים" המיינסטרימיים עוסק בזהות המינית של גיבוריו באופן הכי פחות סנסציוני.


אך אין להתבלבל. הזהות המינית אומנם לא עומדת במרכז הנרטיב, אבל היא בהחלט מקבלת את מלוא המשקל התמטי; כך למשל, האקספוזיציה מציגה את העובדה שההונאה הייתה חלק מחייו הקודמים של סטיבן: הוא מוצג כאיש משפחה, חבר מכובד בקהילה, שכל פעולותיו - בין אם מדובר בלנגן בכנסייה ובין אם בלנשק את אשתו - מתבצעות בהתלהבות מוגזמת עד גיחוך, שמדגישה את הרעיון שחייו הם הצגה. רעיון ה"התחפשות", ששולט בסרט כולו בעוד סטיבן מחליף אין ספור דמויות בשלל הונאותיו את החוק, מקבל פה את הבסיס הפסיכולוגי שלו - שהרי יכולת זו, שהופכת מופרעת ומופרכת יותר ויותר לאורך הסרט, היא למעשה משחק ילדים עבור אדם שהורגל לגלם תפקיד במשך כל חייו. בהקשר זה, הליהוק של קארי לתפקיד סטיבן רב משמעות: קארי בנה את הקריירה שלו על היכולת להתחפש, לעמעם את זהותו ולעטות על עצמו - בסרט אחד באופן ליטראלי - מסיכות. זהותו של סטיבן, כמו הפרסונה הקולנועית של קארי, היא סך כל הדמויות שהוא מאמץ לעצמו בחברה בה הוא צריך להתחפש כדי להשתלב. 


ואולם הקו החתרני באמת שמותח הסרט הוא זה שבין זהותו המינית של סטיבן לבין מיקומו ביחס לחוק. בחייו כסטרייט, סטיבן היה שוטר; ברגע שהוא חוצה את הקווים ומתחיל לחיות כהומוסקסואל, הוא גם הופך לפושע. באחת מהסצינות, אשתו המבולבלת שואלת את בן זוגו של סטיבן את השאלה שכולנו רוצים לשאול: האם יש קשר בין היותו הומו להיותו גנב?
לפי הסרט, כמובן שיש. במסגרת אחת מהונאותיו, למשל, מתקבל סטיבן במרמה לתפקיד של מנהל כספים בחברה גדולה. הוא משגשג, הבוס שלו אוהב אותו, והוא מסתיר את העדפתו המינית. לאחר שסטיבן מתחיל לגנוב גם שם, לידיו של קולגה שלו נופלים טפסים המעידים על מעילה שמתבצעת בחברה. ברעיון תסריטאי מבריק, מה שמפליל את סטיבן הוא ציור של איבר מין זכרי - הוא אוהב לצייר כאלה מדי פעם - על אחד מאותם טפסים. וכך, סטיבן מופלל למעשה בשתי חזיתות: במעילה ובהומוסקסואליות.


פיקרה וריקווה משרטטים עולם שבו זהותו המינית השונה של אדם היא גורם מפליל, וכל פעולה שלו מקושרת אליה באופן בלתי ניתן להתרה (רעיון שמהדהד בעצם היותו של סטיבן ילד מאומץ, שלא מצליח להבין למה אמו נטשה דווקא אותו מבין שלושת ילדיה). החברה, ליברלית ככל שתהיה, לעולם לא תאפשר חופש אמיתי לאדם כזה. ואומנם, המקום בו מתאהבים סטיבן ופיליפ הוא בית כלא, שבהפוך על הפוך, דווקא שם הם יכולים באמת להיות מאושרים - רמז לעדיפותו של המקום על הכלא האמיתי שבחוץ.


בין כל הרעיונות התמטיים החתרניים מחד והבדיחות המאוד מצחיקות מאידך, פן נוסף ומפתיע בפיליפ מוריס הוא היכולת שלו לרגש; הסרט אומנם מגדיר את עצמו כקומדיה רומנטית, אך 20 הדקות הראשונות האנרכיסטיות שלו לא מרמזות על שינוי הטונים הדרסטי שעומד להגיע. ואולם כשהוא כן מגיע לבסוף, הוא עובד טוב יותר מהרבה קומדיות רומנטיות "קלאסיות"- כך למשל הסצינה בה פיליפ רץ לחצר הכלא כדי להיפרד מסטיבן שמועבר לכלא אחר תתפוס גם את הישר שבסטרייטים לא מוכן (וזה גם המקום להזכיר את ההופעה הפנומנלית של מקגרגור, שמוכיח השנה שוב, ביחד עם הופעתו בסופר הצללים של רומן פולנסקי, איזה שחקן גדול הוא).

נראה שיותר מהכל, העיכוב ביציאתו של אני אוהב אותך פיליפ מוריס קשור בעצם היותו חלוץ בקולנוע המיינסטרימי האמריקאי; אם הר ברוקבק ודומיו היו דרמות כבדות ראש שניסו להביא אותנו אל המסקנה מרחיקת הלכת שגם הומואים הם בני אדם, הרי שפיליפ מוריס, שרוצה קודם כל לבדר, מציג לנו בני אדם שהם בין השאר גם הומואים. כנראה שלדעת המפיצים בארה"ב זהו רעיון מורכב מדי עבור הקהל האמריקאי.

יאיר ניקוליבסקי (06/09/10)

נדחה ונדחה
קארי. די לחיות בשקר
מקגרגור. מהמם ביותר
סטיבן ופיליפ. יקרים הקוקטיילים עם המטריות
אין כמו החופש בכלא