24/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

סופים הם לפעמים
חשבון הנפש של יום הכיפורים יהיה קל יותר בזכות סופים קולנועיים ראויים לציון: מהו הסוף המזעזע, הנמרח, המביך, המטורף, המתוק-מריר והמדכא? טוב ששאלתם

אחרי הטריילרים הכי מדליקים וכותרות הפתיחה הכי אטרקטיביות, בקולנוע וגם בטלוויזיה, חובה לגמור בסצנות הסיום הבלתי נשכחות בקולנוע ההוליוודי. בעוד שסצנת הפתיחה, או אפילו הכתוביות, הן פיתיון שמטרתו להשאיר אותנו מול המסך, סצינת הסיום היא זו שתלווה אותנו הביתה, או מהסלון לחדר השינה. הסוף המתבקש עבור קהל הסרטים ההוליוודיים הוא הקתרזיס – טיהור הרגשות, סוף שמטרתו לשחרר אותנו מכל הדאגות שאחזו בנו במהלך הצפייה. אבל אסור לשכוח שלא תמיד העולם שמח. אז קתרזיס או לא, הנה כמה דוגמאות לסופים שלא ישכחו לעולם. זהירות, מיני-ספוילרים.


הסוף המזעזע: דיוויד פינצ'ר אוהב להמם אותנו בסופים שלו. בין אם מדובר בריפלי האגדית שקופצת אל מותה בזמן שנוסע שמיני נוסף נולד מתוכה, או באדוארד נורטון שמגלה כי הוא היה בראד פיט כל הזמן הזה. אבל גולת הכותרת היא סצנת הסיום של שבעה חטאים, שהגדירה מחדש את המונח "קופסת הפתעות". עוד בתחום הזעזוע ניתן למצוא את סרטו האחרון של פרנק דאראבונט, The Mist, מד"ב מופתי, לפי ספרו של סטיבן קינג, שסידר לנו חוויה טראומתית בכל הקשור להשגחה אבהית ולהמתת חסד.



הסוף הנמרח: אני רוחש המון כבוד לפיטר ג'קסון על שלושת סרטי שר הטבעות שעובדו באופן מושלם מספריו של טולקין, אבל בחייאת, אף אחד לא שם לב ששיבת המלך הסתיים חצי שעה לפני שהוא באמת הסתיים? חיכיתי תשע שעות עד שהגמד הזה ישמיד את הטבעת הזו. אני יכול ללכת הביתה עכשיו? מה זאת אומרת, לא? אה, עוד חצי שעה שמוקדשת כולה לקתרזיס? הבנתי.


הסוף עם הטוויסט שעשה היסטוריה: רבים הם הסרטים עם הטוויסטים המשוגעים בסופם, הנה כמה: משחק הדמעות סיפק לצופים את אחד הטוויסטים המרעישים ביותר שגרמו לגברים רבים בעולם לחפש פיקת גרוגרת אצל כל אישה שפגשו מאז. גם החוש השישי הצליח להפתיע, למרות התעקשות של כל הדמויות באושן 12 על כך שידעו על הטוויסט כבר בסצנת המסעדה. עוד ברשימה הארוכה הזו: החשוד המיידי, שנתן שם נרדף לשטן בדמותו של קייזר סוזה, תינוקה של רוזמרי, שהזכיר שלשטן יש עוזרים, פסיכו, שגרם להבין שרוצחים יכולים להתחפש לאמא שלהם, וכמובן כמובן, האזרח קיין, שהבהיר שיש אנשים שפשוט קשורים למזחלת שלהם. מה כל כך מוזר בזה?




הסוף עם הטוויסט המביך
: מזל טוב למ. נייט שאמאלאן שעושה היסטוריה ומצליח לזכות בפרס עבור שתי קטגוריות מנוגדות לחלוטין. בעוד שהטוויסט של החוש השישי היה מפתיע, והטוויסט של בלתי שביר היה מרגש, הטוויסט של הכפר היה מעצבן, מאולץ, מטופש, ובעצם מותיר את הצופים עם השאלה שגם הדמויות צריכות לשאול את עצמן: "אז בשביל מה היה צורך בכל זה?" גם משחקים נסתרים וחלון סודי, הם ללא ספק שניים מהטוויסטים הקלישאתיים ביותר שנראו על המסך בעשור האחרון, כאשר רוברט דה נירו וג'וני דפ (בהתאמה) מגלים שהם בעצם הרוצחים מהם פחדו לאורך כל הדרך. וואלה.


הסוף המטורף: אין אף סרט בעולם שמגיע לו את התואר הזה מלבד ד"ר סטריינג'לאב. הסאטירה הנשכנית המופלאה של סטנלי קובריק סיפקה לא רק בדיחות סרקסטיות ועקיצות על הגופים הממשלתיים והצבאיים של אמריקה, היא גם סיפקה לנו את אחד הגיבורים המשוגעים ביותר בדמותו של קונג, שרוכב על פצצת אטום לקראת סוף הסרט, שניות לפני פגיעתה. ואם זה לא מספיק, העולם מושמד לצלילי "We’ll Meet Again". מטורף, מטורף העולם.



הסוף המתוק-מריר: הקטגוריה שיצרה את אחד הגיבורים האנדרדוגים הגדולים ביותר בהיסטוריית הקולנוע – רוקי. אחרי קרב עוצר נשימה, רוקי, מתאגרף חובבן ועני, נשאר על רגליו מול האלוף הבלתי מנוצח, אפולו קריד, אבל בכל זאת מפסיד בקרב. מזל שהוא זוכה באדריאן.
גם להבוגר של מייק ניקולס יש סצינת סיום נהדרת ומעט מרירה בה גונב בן את אהובתו, איליין, מחתונתה וביחד הם נמלטים לאוטובוס אל הלא נודע. אבל השוט האחרון, בו הם יושבים בספסל האחורי, המומים, פוחדים ולא ממש שלמים עם מעשיהם, מותיר את הצופים אמביוולנטיים –  שמחים, אבל לאו דווקא אופטימיים. וכל זה שברקע מתנגנים סיימון וגרפונקל עם "The Sound of Silence".




הסוף המדכא: רבים מסרטי הקולנוע המודרני האמריקאי התאפיינו בסופים עגומים, מדכאים ומסרסים: קאובוי של חצות של ג'ון שלזינגר מציג סוף עגום לידידות המוזרה בין דסטין הופמן לג'ון ווייט, כאשר הופמן מת בייסורים ממחלה, בדיוק כשעמדו לצאת לדרך חדשה בחייהם. גם השיחה של פרנסיס פורד קופולה מסתיים באופן דכאוני למדי, כאשר ג'ון הקמן מגלה שכל ממצאי חקירתו היו מוטעים ושגם הוא עצמו אחראי לגורלם המר של המעורבים. השוט האחרון בו יושב הקמן לבד בדירתו הריקה וההרוסה, מנגן בסקסופון, הוא ללא ספק אחד השוטים הנפלאים בקולנוע האמריקאי.
הדוגמה האחרונה היא צ'יינהטאון המופתי של רומן פולנסקי, שם זוכה הבלש ג'ייק גיטיס (ג'ק ניקולסון) לסירוס אחרון ומוחלט ע"י עולם הפשע האכזר, לאחר שלא הצליח להגן על האישה שאהב. מזל שחברו שם בשביל להזכיר לו: "Forget it, Jake. It's Chinatown".



הסוף האימתי
: שלוש קלאסיקות אימה מתקופות שונות. הראשונה היא קארי של בריאן דה פלמה. קשה לשכוח את הסיקוונס המדמם בסוף הסרט בו נוקמת קארי בתלמידי התיכון בנשף הסיום. השנייה היא יצירת המופת של ג'ון קרפנטר, היצור, שבסופה נותרים קורט ראסל ודמות נוספת לבד בהריסות תחנת המחקר באנטרקטיקה. הקלאסיקה האחרונה (יותר קלאסיקה בהתהוות) היא The Descent של ניל מרשל, שם הסרט מסתיים בצורה מניפולטיבית אך פיוטית משהו, כאשר האישה היחידה ששורדת את התופת המפלצתית מתחת לאדמה יוצאת החוצה רק כדי לגלות שהיא בעצם עדיין שם למטה, ולעולם לא תצא. לפחות עד הסיקוול.


הסוף המבכיא: הזוכה הבלעדי חייב להיות קינג קונג. אומנם כל הגרסאות שלו מצליחות להביא אדם בוגר לבכי היסטרי, אבל דווקא הגרסה האחרונה של פיטר ג'קסון מלאה ברגש ומחווה לגרסה המקורית, מה שהופך את החוויה לחזקה אפילו יותר.
מיד אחריו, ובהפרש לא גדול, מתייצב לב אמיץ, האפוס של מל גיבסון המשוגע. בסצנה בה מוציאים את ויליאם ואלאס להורג, מציעים לו הבריטים לבקש מחילה ומוות מהיר בזמן שחונקים אותו במשך דקות ארוכות. כשלבסוף הוא מבקש להגיד מילה אחת – "חופש". הבריטים הרחומים מחליטים לשים קץ לייסוריו באמצעות הגרזן, אבל מילתו האחרונה עדיין מהדהדת באוזנינו.


נועם סטולרמן (15/09/10)

שר הטבעות שיבת המלך. כמה ארוך!
הכפר. כמה מאולץ
צ'יינה טאון. כמה מדכא
קארי. כמה מפחיד
קינג קונג. כמה מבכיא