24/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

התן המורד
קרלוס, סדרת הטלוויזיה של אוליביה אסיאס מתארת איך הפך המהפכן הנרקיסיסט איליץ' ראמירז סנשז, למחבל נומרו אונו של שנות ה-70. סרט החודש של האוזן השלישית

גדולתו של אוליביה אסיאס בדיוק ובפירוט שבהם הוא מתאר מסגרות חברתיות והוויות אנושיות. עבור אסיאס, עשיית קולנוע היא חלק בלתי נפרד מתחקיר מעמיק לתוך העולמות שהוא שואף לברוא על המסך. על כן הדרמה אצלו תמיד תהיה מגובה באינפורמציה תומכת, בתיאור מדוקדק של המיליה האנושי שבתוכו הוא פועל כבורא עולמות קולנועיים שמתחקים אחר עולמות ממשיים.


אסיאס הוא תמיד התסריטאי של סרטיו. כך ב-Irma Vep (הפיצ'ר השישי שלו והראשון שיצא במהדורת DVD), מעבר לסיפור האנושי, הוא חושף את הסט הקולנועי שבו הדרמה מתרחשת, על הדינמיקה בין המוכלים בו ועל הדילמות המקצועיות הכרוכות בעשיית סרט. ב-Demonlover הוא מתייחס בפרוטרוט למאבקי הכוחות ולריגול התעשייתי הכרוך במלחמה הכלכלית בין שתי חברות מחשבים העוסקות בווירטואליה פורנוגרפית. ב-Boarding Gate הוא מתנסה בעלילת פשע מרובת צלעות וב-Les Destinees
Sentimentales
הוא דן בחברה הגבוהה במחצית הראשונה של המאה ה-20, במה שנראה כמו מחווה מודעת לקולנוע של ויסקונטי.


כאחד מיוצרי הקולנוע הפוריים ביותר בצרפת כיום, וכמי שהוכיח את מיומנותו ההיסטוריוגרפית, מתבקש היה שאסיאס יעמוד בראש הפרויקט על קרלוס, הארכי-טרוריסט מונצואלה. סדרת הטלוויזיה שיצר אסיאס עבור רשת הטלווזיה Canal+, מתארת את הפיכתו של המהפכן הנרקיסיסט איליץ' ראמירז סנשז, למחבל נומרו אונו של שנות ה-70, ראשית כחלק ממעורבותו בחזית העממית לשחרור פלסטין, ומאוחר יותר כעצמאי בשטח שמחפש דרכים להתפרנס מהתנגדות אלימה למה שכינה האימפריאליזם המערבי.


הסדרה בת חמש השעות וחצי (אסיאס ערך גם גרסת קולנוע מקוצרת בת 160 דק'), כמו מרבית סרטיו של אסיאס, משלבת את הדרמה האישית, הפסיכולוגית, עם דרמות סוציולוגיות – דינמיקה של קבוצות, במקרה זה קבוצות בעלות משמעות פוליטית. באמצעות קרלוס חוקר אסיאס את הפוליטיקה של המזרח התיכון, את הפוליטיקה של המלחמה הקרה, את פוליטיקת הנפט ואת הפוליטיקה הפלסטינית המהפכנית באופן ספציפי. הוא גם חושף את המבנים הפרסונליים של קבוצות הטרור המרקסיסטיות בשנות ה-70, אלה שהיו מורכבות מצעירים אירופיים (בעיקר גרמנים ואיטלקים) זועמים ונטולי עכבות שחיפשו משמעות ערכית לחייהם במסגרת ארגוני טרור.


בכמה מסרטי העבר שלו מצטיין אסיאס בתיאור אמין של עולם פוסטמודרני. רעיון הכפר הגלובאלי ובו בליל של שפות ואפשרויות פשוטות למדי לנוע בין ארצות, מופיע בסרטים כמו Demonlover, Boarding Gate ו-Clean (בכיכובה של מי שהייתה אשתו, שחקנית הקולנוע ההונג קונגית, מגי צ'ונג, שגם מככבת ב-Irma Vep בתפקיד עצמה). מהבחינה הזו ניתן בהחלט להכתיר את אסיאס כאחד המצטיינים, לצד במאים כמו אלחנדו גונזלס איניאריטו ווים וונדרס, בייצוג של טשטוש הגבולות הבין-תרבותי הזה, על מסך הקולנוע. הסדרה על קרלוס מדגישה זאת עוד יותר בדינאמיות שלה בכל הקשור במעברים בין לוקיישנים ובין שפות דיבור. הסדרה מתפרשת על פני אירופה (צרפת, גרמניה המזרחית והמערבית, צ'כוסלובקיה, הונגריה) והמזרח התיכון (אלג'יריה, לוב, תימן, לבנון) ודוברת ספרדית (שפת אמו של הגיבור), אנגלית, צרפתית, גרמנית, הונגרית והרבה מאוד ערבית על ניביה השונים.


על התזמורת האינסופית של פעילים פוליטיים, טרוריסטים מן השמאל הרדיקלי האירופאי ואלו של הארגונים הפלסטינים, אנשי ציבור ופוליטיקאים, אנשי משטרה וסוכני השירותים החשאיים למיניהם המופיעים לאורכה של הסדרה, מנצחת דמותו של סנשז, המכונה קרלוס "התן". בנו של הוגה דעות מרקסיסטי מונצואלה, איליץ' הצעיר (ע"ש אבי המדינה הסובייטית, ולדימיר איליץ' לנין) מתחיל את דרכו כסטודנט סורר באוניברסיטת מוסקבה, ממנה הוא מגורש כעבור זמן קצר, ומתגלגל לאימונים בקרב תאי החזית העממית לשחרור פלסטין בירדן.


הסדרה מתחילה בפעילות שלו במסגרת הארגון הזה כחלק ממה שהוא מכנה המאבק הבינלאומי באימפריאליזם ובשותפיו הציוניים, אך ממחציתה מתארת את ניתוקו מארגון האם לטובת הקמת תא טרוריסטי עצמאי. קרלוס, המגולם בכישרון רב ע"י השחקן הכריזמטי בן ה-30 מונצואלה, אדגר רמירז, מתואר בסדרה כאישיות בעלת אספקטים פסיכופתיים לא מבוטלים. הוא אנרגטי, בעל כריזמה וסקס-אפיל, ולעתים מצליח לתת את התחושה שהאידיאליזם שלו טהור. אבל אסיאס לא מעוניין בפולחן אישיות או אידיאליזציה רומנטית. פוליטית מתואר קרלוס כאדם דוגמטי ובסופו של דבר כסוג של אופורטוניסט, שעל מנת להמשיך לקיים את אורח חייו הטרוריסטי, מוכן לחצות גבולות של מוסר ואפילו לנגוד את הערכים שהוא עצמו מטיף להם.


אלמנט חריג מובהק שמחייב התייחסות ממשית
בצפייה, הוא תיאור חיי המין והאהבה של קרלוס, ויחסו לנשים בכלל. אסיאס מדגיש את סצנות יחסי המין של קרלוס, המתואר כסוג של סקס מניאק, כמעמדים של פטיש (fetish) ושליטה. למעשה, הרבה לפני שקרלוס מתחיל לבגוד בעצמו (במיוחד לאחר התמוטטות הגוש הסובייטי), הוא "בוגד" ברעיונותיו האוטופיים בדרך שבה הוא מייחס לנשים תפקיד של אובייקטים מיניים. מעבר להערות השוביניסטיות (למרות שהוא לא מתנגד להשתמש בנשים כלוחמות במערכה הפוליטית), נראה שבניגוד להתנגדות האידיאולוגית שלו לשליטת המערב בעולם השלישי, או לשליטת המעמד העליון במעמד התחתון, ביחסו לנשים הוא נוטה לשמר את עקרון השליטה הפטריארכלית. באופן כללי, נוטה אסיאס להדגיש את הדיסוננס הקוגניטיבי באישיותו של הטרוריסט, לא רק ביחס שלו לנשים הרבות בחייו, אלא גם ביחס שלו לכסף (כפי שניתן להבין מתוך העימות בינו לאיש החזית העממית, ודיע חדאד, ביחס ללקיחת כספם של הסעודים כפיתרון לניסיון חטיפה כושל של נציגי OPEC בוינה ב-1975).


באופן אינטליגנטי ואלגנטי, מצליח אסיאס לשלב מספר אלמנטים במיני-סדרה שלו, שפועלים ליצירת חווית צפיה סוחפת. מעבר לדרמה הפוליטית המתבקשת ולדרמות האישיות של הגיבור ושל כמה דמויות משנה נבחרות (ביניהם אנשי התאים המהפכניים מגרמניה), משלב אסיאס אלמנטים מובהקים של מותחני פעולה ומותחני פשע – סיקורים מדוקדקים למדי של פעולותיו הפרה-מיליטריסטיות של קרלוס, עם דגש חזק על אירוע אנשי OPEC שהוזכר לעיל. כפי שצוין הוא גם לא מהסס לשזור אירוטיקה כבדה למדי, שעשויה להיראות כחריגה בנוף הכללי של הסדרה, אך תפקידה חשוב בהבנת אישיותו של קרלוס. בסופו של דבר, אסיאס מצליח לייצר פורטרט פסיכולוגי מושחז למדי של סטייה פוליטית ואישיותית.


ערן קידר (04/10/10)

מהפכן נרקיסיסט
מחבל מספר אחת
מתנגד לאימפריאליזם
סקס מניאק
דרמה אישית, פסיכולוגית וסוציולוגית