18/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מפלצות בשקל
סרט הביכורים דל התקציב של גארת' אדווארדס מוכיח שאפשר לעשות מד"ב בזיל הזול ועדיין לצאת עם אמירות משמעותיות. סרט המפלצות שלו הוא בסך הכל סרט מסע פיוטי עם טוויסט

לא, זה לא סרט מושלם, אבל הניסוי הקטן-גדול של גארת' אדווארדס מסמן ניצחון לדלות התקציב, לחשיבה יצירתית ולמציאת פתרונות אינטליגנטיים לעשיית קולנוע בלי טובות. זה יכול היה להיות עוד סרט מסע ששם דגש על צילומי נוף מרהיבים ויחסים סובטיליים. זה יכול היה להיות עוד פיוט עדין שמתעסק ביחסי מערב-עולם שלישי. זה יכול היה להיות עוד סרט משעמם על אהבה. אבל אדווארדס רצה אותו מד"בי, ופנה לגישה ראויה להערכה. הוא לקח שני שחקנים, שני אנשי צוות, ציוד שקנה בפחות מעשרים אלף דולר, ויצא למקסיקו. הוא לא טרח לכתוב סינופסיסים כדי לשכנע מפיקים, ואפילו לא תסריט מהוקצע. הוא יצא עם שני שחקנים לאלתר על רקע נופים מרהיבים, אבל בקונטקסט בפירוש ייחודי – מצב של מתקפת חייזרים. סיפור הרקע ל-Monsters ניתן בהתחלה: שש שנים אחורה, חללית של נאס"א נושאת דגימות ביולוגיות, התרסקה במקסיקו. זמן קצר לאחר מכן התחילו להיראות יצורי ענק, דמויי תמנונים, באזור הצפוני הגובל עם ארצות הברית. שטח עצום הוטל בהסגר, כשמטוסי קרב ומסוקים עושים יומם וליל את עבודת ההדברה. או לפחות מנסים לעשות אותה.

 

צמד השחקנים מגלמים צלם עיתונות דכאוני משהו ובתו של הבוס שלו - איל תקשורת שמבקש מהצלם ללוות את הצעירה חזרה לארה"ב. המסע שלהם צפונה מאלץ אותם בסופו של דבר לחצות את שטח ההסגר, למרות הסיכון הרב הכרוך במסע כזה. אבל סרטו של אדווארדס, סרט ביכורים יש לציין, משתמש בעלילה הדיסטופית, בערוצי המד"ב והאימה, רק כתירוץ לדרמה מופשטת יותר על מגוון נושאים שלחלוטין כרוכים במציאות כפי שאנו מכירים אותה. כמו בכל סרט שעוסק בפלישה מפלצתית, בין אם מדובר ב-פלישת חוטפי הגופות לדורותיו או ב-Shivers של קרוננברג, כך גם Monsters עומד על החרדה הכרוכה בחדירה של גורם זר ועוין אל המתחם הבטוח של ה"אנושי" וה"תרבותי" (למעשה זוהי התמה הבולטת באימה ובמד"ב לדורותיהם). מפלצות מהחלל החיצון, זומביס, חרקי ענק – כל אלה מסמלים פעמים רבות את הפחד הגדול מחולי, מהשתלטות ויראלית, מטינופת. כשאדווארדס ממקם את סרטו במקסיקו ועוסק כל כך הרבה במעבר גבולות, קצת קשה שלא להעלות קונוטציות אחרות לעלילת הפלישה החייזרית שלו. האימאג' המרשים של חומת ענק לאורך הגבול בין ארה"ב למקסיקו (כדי למנוע את חדירתם של התמנונים) מתקשה שלא להתפרש כביטוי לחרדה האמריקאית מפני המהגרים הלטינו-אמריקאים. למעשה, לאורך הסרט כולו זורע אדווארדס רמזים לתוכן היחסים שבין האמריקאים הלבנים-מערביים לאוכלוסייה הילידית של מקסיקו. שתי התמקחויות קשות עם מארגן של ספינת נוסעים, למשל, מעלות שאלות בתחום.

 

תמה בולטת נוספת בה עוסק הבמאי בתחילת הסרט, היא זו של תפקיד העיתונות בעולם המודרני. אחד הדיאלוגים הבולטים עוסק באספקטים המוסריים של עבודת הצלם, מקומו בסיטואציות של מלחמה והרס, מעמדו מול הזוועות והתפקיד החברתי שלו. הצורך בפרנסה בעולם שנשלט ע"י עיתונות צהובה, מעמיד את הצלם באור קצת אפל, כאילו היה דילר של סם הזוועות לו זקוקים הצופים המערביים בנוחיות הסלונים הבטוחים שלהם. אולי המעמד הזה כספק של דימויי אימה הוא אחת הסיבות לדיכאון שלו.

 

 

הנקודה הראויה להערכה בהרפתקה הקולנועית הזו, היא שהסרט אולתר כמעט כולו, על בסיס סיפור דל וקונספט התחלתי. הוא צולם בלוקיישנים אמיתיים, בסגנון גרילה, בלי אישורים מיוחדים, בהשתתפותם של ניצבים מקומיים אותנטיים. למעשה, אדווארדס יצר סוג של סרט מוקומנטרי ששילב רגעים דוקומנטריים לחלוטין על מנת להדגיש את המימד הריאליסטי. הוא שתל לתוך המסע הזה סיפור של התקרבות רומנטית ויצר מתח באמצעות סממנים של סרטי מד"ב, אימה וסרטי אסונות. לאורך המסע הזה, הנטורליסטי באופיו, הוא זרע שלטי אזהרה, רכבים הפוכים, מסוקים מרוסקים וכו'. הרבה מאוד מניחוח המלחמה שנובע מהסרט, כרוך באפקטים וויזואליים שנעשו בפוסט-פרודקשן. אדווארדס הוא גם מעצב אפקטים בהכשרתו, מה שאיפשר לו לבצע את עבודת הפוסט הזו בתנאים ביתיים. התוצאה מהוקצעת מאוד, ובניגוד לציפיות, ממש לא ראוותנית. אדווארדס מוכיח שהאינטגריטי של היצירה שלו חשובה יותר מהשואו-אוף.

 

נראה גם שהמפלצות וייצוגן על המסך נועדו לשרת אמירה רחבה יותר מאשר זו הכרוכה בחרדת הפלישה. שתי סצנות מרהיבות ביופיין – אחת במהלך השיטוט בג'ונגל והשנייה בסופו של הסרט, בתחנת דלק נטושה (סצנה זו מהדהדת בצורה מרשימה את סצנת הסיום של מפגשים מהסוג השלישי של שפילברג) – מעידות על הרצון של אדווארדס לעסוק במושגים כמו הישרדות בטבע. יצר החיים של המפלצות ותהליכי הרבייה שלהן מתחברים לסיפור הקשר המבלבל בין הצלם לבת הלוויה שלו. המפגש שלהם עם המפלצות מדגיש את המורכבות שלהם כבני אדם, את המורכבות הרגשית הכרוכה בהיותנו בעלי רגש ותודעה. למפלצות הרבה יותר קל כי יש להן מטרה אחת ויחידה – לשרוד, לקיים את מינן. 

 

ערן קידר (03/02/11)

הצלם ובתו של המיליונר: סרט מסע
Monsters: שטח הסגר
מסע במקסיקו: יחסי מערב- עולם שלישי
חייזרים תמנוניים
החומה האמריקאית הגדולה



סצנת הסיום: מפגשים מהסוג השלישי

דל תקציב: צוות של חמישה

הבמאי אדווארדס מאחורי העדשה