24/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

החיים המתוקים

השחקן הנפלא מתייה אמלריק מגייס מספר אמניות בורלסק אמריקאיות לסרט המסע הצרפתי שלו שכולו שופע חן וסנסואליות. On Tour הוא סרט החודש של האוזן השלישית

ערן קידר (12/05/11)
A Serbian Film
On Tour
מאז שנות ה-90, זכתה אומנות הבורלסקה לתחייה בתרבות הפופולארית בארצות הברית. בעבר – באנגליה הוויקטוריאנית ולאחר מכן כחלק מתרבות הוודוויל בארצות הברית – היו מופעי ה“בורלסק" (Burlesque) המקורות הבידוריים לתוכניות הטוק-שואו, הסטנדאפ והסיטקום הטלוויזיוניים. מופע הבורלסק, שהגיע לשיאים בשנות ה-30, סיפק את הצורך של בני מעמד הפועלים בבידור קליל המשלב קומדיה, פריק-שואו (בנוסח תוכניות הריאליטי של ימינו) וכמובן – פלירטוט סקסואלי. כל מופעי הבורלסק הציגו נשים בתחפושות אקסטרווגנטיות, ששילבו סטריפטיז באקט של מחול. לאחר המהפכה המינית ועם עלייתו המטאורית של השידור הטלוויזיוני, נראה שמופעים אלה איבדו מהאפיל שלהם לציבור הרחב, בעיקר משום שאת כל מה שסיפקו ניתן היה לקבל בלי לעזוב את הספה. אולי בשל הרצון לחזור לגעת בממשי, אולי מתוך קסם הדראג שהציעה התרבות הקווירית, החלה התעניינות מחודשת במופעי הבורלסק, שבניגוד למופעי חשפנות זולים בבארים מעופשים, סיפקו שואו אמיתי, מושקע מבחינה עיצובית ועם קריצה קומית בולטת.

השחקן הצרפתי המזהיר, מתייה אמלריק (הפרפר ופעמון הצלילה), החל לגלגל את התסריט ל-On Tour כבר לפני עשור. נקודת המוצא שלו הייתה הרומן של הסופרת הצרפתייה, קולטL'Envers du music-hall, על ההרפתקאות שלה כפרפורמרית במופעי וריאטה פריזאיים בתחילת המאה ה-20. אחר כך הוא גילה את התעוררות הבורלסק באמריקה וביקר במופע שכזה בעיר ננט, מה שעזר לו ליצר תסריט המתרחש בימינו. ההיכרות שלו עם פרפורמריות אמריקאיות עומדת כבסיס לסרטו, העוסק בסוכן-מפיק צרפתי, שחוזר מאמריקה לצרפת לאחר שהות ארוכה, כשבאמתחתו מופע בורלסק נודד. הדמות שהוא בעצמו מגלם, יואכים זנד, היא דמותו של מפיק טלוויזיה לשעבר, שברח מצרפת כשהקריירה שלו החלה לדשדש, ושכעת מקווה להחיות אותה באמצעות המופע החדש. הוא מרכיב להקה המורכבת מנשים אמריקאיות, כולן מגולמות ע"י אמניות בורלסק אמיתיות שלמעשה מגלמות את עצמן. בעלילה המומצאת משובצים רגעים דוקומנטריים לחלוטין (בכך מטשטש אמלריק בווירטואוזיות בין פיקציה לתעודה), מה שכולל גם כמה הופעות משעשעות, שמוכיחות עד כמה הסטריפטיז יכול להתעלות מעל הסליזיות שלו, לדרגה של קרקסנות או מופע קסמים.
 
המופע הנודד של זנד הוא רקע לסיפורו האישי של מי שהרס את קשריו המקצועיים וגם את משפחתו הגרעינית. לבנות הלהקה הובטחו הופעות בעיר האורות, אבל נראה שאף אחד מ"ידידיו" של זנד לא מתכוון לנקוף אצבע כדי לעזור לו לשריין אולם ראוי. הרקע לקרעים שיצר בחייו נותר עמום לכל אורכו של הסרט, כמו גם יחסיו עם האקסית שלו. האלמנט המובלט הוא יחסיו עם בניו הצעירים שמתלווים אליו, במיוחד עם בנו הבכור, הרוכש לו טינה מובנת מאליה. למעשה, מוצא עצמו זנד נקרע בין שתי משפחות דיספונקציונליות, שהדיספונקציה שלהן, כפי הנראה, כרוכה באישיותו. מצד אחד הוא "מותקף" ע"י משפחתו הביולוגית, מצד שני ע"י המשפחה האלטרנטיבית שבנה עם נשות הלהקה, שלא מוכנות לוותר על עצמאותן היצירתית לנוכח ניסיונות ההשתלטות שלו על המופע שלהן. בסצנה נוגעת ללב, פונה זנד לנשים באמצעות מערכת כריזה בחלל תיאטרון שומם, ומתוודה על אהבתו ל-joie de vivre שלהן ועל כך שהוא תופס אותן כבנות משפחה לכל דבר, אולי המשפחה היחידה שעוד נותרה לו.
 
קשה שלא לראות כיצד סרטו של אמלריק מתחקה, הן בתכניו הן בשיטות הפעולה שלו, אחר סרטיו של פדריקו פליני. מה שעומד במרכז יצירתו של המאסטרו האיטלקי הוא הלך רוח הומניסטי-סנטימנטלי שמחפש את היפה והמרגש בגרוטסקי, בגדול מהחיים. הוודוויל, הקרקס ועולם הדמיון והקסם בכללותו מהווים עבור פליני פלטפורמה לעיסוק בשאיפה לאהבה אצל גיבוריו, ונראה שאמלריק מתחבר לעקרון הזה, תוך שהוא מעמיד עצמו כמחליף למרצ'לו מסטרויאני. כמו מרצ'לו ב-לה דולצ'ה ויטה וגווידו ב-8 וחצי, גם יואכים נהנה להתפלש ב"חיים המתוקים" בלווייתן של נשים גדולות מהחיים, שמשמשות לחלופין מאהבות ודמויות אם. כמו גיבוריו של פליני, גם הוא חש כיצד ההוויה הנרקיסיסטית של הרווק המושבע מאוימת ע"י צורך קמאי בחום ואהבה.