21/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

סרט חודש ספטמבר: Meek's Cutoff

יוצרת האינדי המצוינת קלי רייקרד ממשיכה לרגש ולעורר מחשבה בסרטה החדש - מערבון רוויזיוניסטי שהוא יותר דרמה פילוסופית על יחסי הכוחות בחברה האמריקאית

איתמר גלעדי (30/08/11)
 
Pic Name
מישל וויליאמס ב- Meek's Cutoff

ב-2006 היא הוציאה אותנו למסע עם Old Joy, סרטה המרגש המלווה זוג חברים (האחד הוא לא אחר מהסינגר-סונג-רייטר, וויל אולדהאם, הידוע בשם הבמה שלו - בוני פרינס בילי) בגיחתם הקצרה, משגרת חייהם המכאנית לטבע המסתתר בבטון האמריקאי. ב-2008 המשיכה עם Wendy and Lucy -  מסעה של נוודית צעירה (מישל וויליאמס- שנחזור אליה בהמשך) וכלבתה לתוך השפל הכלכלי. השנה חוזרת קלי רייקרד, הקול הנשי המבטיח של סצנת האינדי, שהספיקה לתפוס את מקומה בין "במאיי הדור הבא" של האוזן השלישית, עם סרט מסע מסוגנן ומערבוני - Meek's Cutoff.

בשונה מסרטיה הקודמים, מסעה של קלי חוזר הפעם בזמן לשנת 1845 ולמרחבים הפתוחים של המדבר האינסופי בטריטוריית אורגון. שיירת עגלות נגררת בכוחם של שלושה זוגות של מתיישבים, מונהגים על ידי מורה הדרך סטיבן מיק, שאמור להוביל אותם למקום מבטחים ללא היתקלות בבני השבטים המקומיים (קרי – "האינדיאנים"). מסע העגלות המפרך בהנהגתו של המדריך "המוכשר" שנשכר לתפקיד, הופך מרגע לרגע לאובדן מוחלט באזור היבש. המסע שסופו לא נראה באופק, בליווי אספקט הישרדותי של מחסור חמור במזון ובמים, מעלה שאלות נוקבות בקרב הנודדים בנוגע להנהגה הנכשלת.

התהיות לגבי התקדמות המסע מחלחלות לתוך הדינאמיקה ויוצרות חורים באיטיות רבה. באמצעות שוטים פתוחים וארוכים מייצרת קלי את תחושת הבדידות בשממה המדברית והאנושית כאחד. כאשר החבורה נתקלת בבן שבט מקומי, במקום לקום להרגו כנהוג, חוסר אונם ותקוותם לגאולה הופכים אותו למורה דרכם החדש, בחיפוש אחר מקור מים. שילובו של בן השבט האינדיאני כשבוי של חבורה לבנה ופרנואידית, מכניסה למרקם הטעון גוונים שונים היוצאים מכל אחד מהתועים באינטרפרטציה ייחודית. ללא תקשורת ממשית הופכים הנוודים האמריקאים הלבנים הכובשים לבני חסותו של בן השבט האינדיאני, הכבוש במגרשו הביתי, והמתח העולה מהמפגש מדבר בשם עצמו. רייקרד משתמשת בחכמה בסיפור הזה כדי לתהות על היחסים הבין-גזעיים בארה"ב, ואפשר לומר שמנקודת המבט האופטימית שלה, היא כן מנסה לשרטט מסלול לעבר עתיד חיובי.

בניית הדמויות ושיבוצן במיקומים שונים בפירמידת המעמדות הופכת את הסיפור למשל חברתי-פוליטי טובעני, הנשאר רלוונטי גם לאחר יותר ממאה שלמה. בסגנונה האסתטי מצליחה רייקרד לטייל בעדינות בתוך העמק הפעור בין הגבר לאישה, בעבר ועד לימינו אנו (בחברות מסוימות). קשה שלא להבחין בטון הפמיניסטי בעבודתה כשהיא מציגה את הגברים, בכיכובם של וויל פאטון, פול דיינו וברוס גרינווד כחסרי עמוד שדרה, תעוזה ויוזמה אל מול זה שמוליך אותם שולל. הנשים בסרט - השחקניות מישל וויליאמס (שזהו שיתוף הפעולה השני שלה עם רייקרד), שירלי הנדרסון והצעירה זואי קאזאן - מתפקדות כנשות בעליהן, מתבוננות מרחוק ב"קבינט" האמון על עתידן, בזמן שהן מנהלות, כמצופה מהן, את "משק הבית". שתיים מהן אמנם נותרות במעמד אותו הפנימו, אולם דמותה של וויליאמס חורגת ממנו באופן בולט, כשהיא לוקחת פיקוד ואחריות על האינטראקציה עם האינדיאני. עם כניסתו של זה לתמונה, ומתוך ההתבוננות  בחרדה הנובעת מתוך הצורך בנתינת אמון בשונה, קצת קשה שלא לערוך רפלקציה עצמית. המסך מתפקד במראה.

להבדיל מסרטיה הקודמים של רייקרד, בהם עבדה עם שחקן אחד או שניים עיקריים בהפקה מינימליסטית, למסע הזה יצאה עם קאסט שחקנים מרשים ועם הפקה קצת יותר מורכבת (אפיון תקופתי). אף על פי כן, הצליחה להשאיר את חותמה כאוטרית, כפי שכבר ניבאו לה ביצירותיה הקודמות. כנראה שמעבר לילדת פלא שמצלמת סרטים במצלמת העבודה של אביה השוטר, ומעבר להיותה יוצרת "מדליקה" מסצנת האינדי האמריקאי, שמיטיבה לשתף פעולה עם הרכבים אופנתיים כמו Yo La Tengo, מצליחה קלי רייקרד לבסס את מעמדה כאמנית קולנוע, מחשובי "הדור הנוכחי".