23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

סרט החודש: In Another Country

סרטו האחרון של הבמאי הקוריאני הפורה, הונג סאנג-סו, מהווה ניסוי קולנועי מעורר מחשבה על נרטיב ועל האופן שבו אנחנו מפענחים סרטים. לצורך העניין הוא גייס את איזבל הופר לשלושה תפקידים שונים, אך די דומים

דניאל ויצמן (04/11/12)
 
Red
  In Another Country 

סרטו החדש של הבמאי הקוריאני הונג סאנג-סו מציג בפנינו שלושה סיפורים שונים לכאורה: בראשון מבקרת אישה צרפתייה (השחקנית איזבל הופר) בבקתת הנופש של זוג מכרים באזור תיירות אי שם בקוריאה, ומפלרטטת עם הבעל; בשני, אותה אישה מגיעה לאותה עיירה קוריאנית כדי לפגוש את מאהבה; בשלישי, הצרפתייה מגיעה לעיירה עם ידידה מקומית, לאחר שבעלה נטש אותה. הונג סאנג-סו ידוע כבמאי שמעלה הפקות קולנועית פשוטות, מבוססות דיאלוגים ריאליסטיים, שהמוטיב המרכזי בהן הוא החזרה. השאלה היא מהו הדבר אשר חוזר, והאם מדובר באמת בחזרה או במשהו אחר למדי? אמנם לאחר צפייה בסרט החדש מפתה מאוד לחשוב שישנה חזרה בסיסית בתוך הסיפורים – בין אם נתמקד בדמותה של הופר, שמככבת בשלושת הסיפורים ושומרת על אופי זהה בכל אחד מהם, או בבחירת דמויות המשנה שמופיעות בתפקידים דומים לצד הופר, או בסיטואציות שחוזרות באופן כמעט מדויק בכל סיפור. העובדה כי הבמאי בוחר בשלושת הסיפורים בהתרחשויות כמעט זהות מעלה את השאלה מדוע בכלל לטרוח לספר את אותו הסיפור בשלוש דרכים שונות.
 

אם נבחן את המבנה הכללי של כל סיפור ב- In Another Country, ובמקביל גם את הפרטים הקטנים המרכיבים אותו, כלומר את מה שחוזר בפועל, נוכל להבין את השימוש המבריק שעושה הונג ברפטטיביות שמעסיקה אותו ברבים מסרטיו, וכיצד הוא הופך את מושג ה"חזרה" ל"קולנועי". באמצעות החזרה על הדמויות, הסיטואציות, הנופים והדיאלוגים מבקש הונג להראות לנו כי לא ניתן להבין אותה בלי להבין את מה שחוזר ולהפך. אין מושג "כללי" של חזרה שאנו מסוגלים לייצר ללא מושג ספציפי; אין חזרה גלויה וברורה ללא חזרה סודית המוסוות על ידי הראשונה. דרך החזרה הכללית הזו (למשל, ההליכה הקבועה של הופר אל הים בשלב מסוים של כל סיפור, או המפגש שלה עם המציל), נוצרים לנו מושגים חדשים בכל סיפור שמשנים אותו ואת החזרה עצמה (בסיפור אחד המפגש עם המציל רומנטי, בסיפור אחר אמביוולנטי, ובסיפור נוסף שלילי). ההבדלים שנוצרים אפוא בין הסיפורים, המדגישים את הספציפיות של כל אחד מהם ואת הייחודיות שלהם, לא יהיו ניתנים לתפיסה ללא מוטיבים חוזרים, ללא המעבר מאלמנט אחד לאלמנט דומה, מאיזבל הופר א' לאיזבל הופר ב'. מעבר לכך, באמצעות החזרה הזו מייצר הונג תקשורת בין הסיפורים וגורם להם להתייחס זה לזה באופן שחורג מצירי הזמן והחלל של כל אחד מהם, וכך מונע מהם להיות סתם סיפורים מקבילים (נגלה כי ייתכן ואת הבקבוק השבור על החוף בו מבחינה הופר בסיפור אחד זרקה הופר של סיפור אחר). כל אחד מהסיפורים מערב התרחשות שונה בעלת מרכיבים דומים, אך הונג מבקש לומר לנו כי התרחשויות חדשות יכולות להיות תולדה של סיטואציה אחת ויחידה, או לחלופין, שכל חזרה של דבר מה יחיד תמיד מערבת שינוי והבדלים. הופר תמיד נמשכת לאותה נקודה על חוף הים למרות שהמסע שלה מתחיל בכל פעם במקום אחר ובמצב רגשי מעט שונה, אך גם הריטואל החוזר של המסע אל הים וההתמקמות בו משתנה בהתאם לאלמנטים הקודמים לו.


 


הצופה מתבקש אם כן ליטול את כל האלמנטים החוזרים כדי ליצור באמצעותם משהו חדש. כל התרחשות חוזרת בה אנו מבחינים בתוך הסיפורים השונים הופכת לצורה של תקשורת בין הסיפורים, שמדגישה את ההבדל ומייצרת רגש חדש. כך סצנה מצחיקה הופכת בדיעבד לעצובה מעט, לאחר הופעתה מחדש בסיפור אחר ובהקשר שונה. מתחת לשפע המסכות המוצעות לצופה, אותן עוטה כל דמות בכל סיפור, אנו מגלים רק עוד מסכות, שכן ככל שהסרט מתקדם הוא נעשה מעגלי, וכל סיפור מתייחס לאחר בצורה החוצה את גבולות הזמן והחלל שאנו מבקשים ליצור. אנו לעולם לא נותרים עם גרסה אחת של כל אחד משלושת הסיפורים, אלא עם גרסאות שהולכות ונעשות מרובות ומורכבות יותר, עם עוד מסכות ועוד חזרות המסוות זו את זו. זו המשמעות העמוקה של החזרה אצל הונג – שחוויית הצפייה בסרטים היא מערכת של אינטרפרטציות אישיות. קחו את אותם שחקנים ואותם לוקיישנים ושחקו מעט עם הפרטים – עם העריכה, נקודת המבט וכו' – ותקבלו סדרה של סיפורים שונים זה מזה, או לפחות כאלה שמייצרים תגובות שונות ויחס שונה לדמויות ולחוויות שהן עוברות.