23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

אורות הבמאי: אים סאנג סו

לרגל הגעת סרטו החדש The Taste of Money, ראוי להעניק תשומת לב לבמאי הקוריאני שמשלב בחכמה אירוטיקה, מלודרמה וביקורת חברתית

ערן קידר (23/01/13)
 
Red
 The Taste of Money

למרות הפרובוקטיביות המינית והתכנים הפוליטיים הבולטים, כשבאים לבחון את יצירתו של אים סאנג סו, אי אפשר שלא להיזכר במלודרמות האפלות שיצאו מהוליווד בשנות הארבעים והחמישים. אים, כמו יוצרים אמריקאים וקוריאנים רבים, פועל בהחלט במתחם שניתן לקרוא לו "הקלאסי", אבל בניגוד להולכים בתלם, הוא משתמש במבנים הנרטיביים הפופולאריים בעיקר כדי לחתור באופן חד משמעי תחת המנגנונים החברתיים. כאלה היו ניקולאס ריי ודאגלאס סירק, וכשצופים בהמשרתת ובסרטו החדש של אים, The Taste of Money, אפשר בקלות להיזכר ביצירות המופת שנעשו באותה שנה – 1956: Bigger Than Life של ריי ונרשם ברוח של סירק. כמוהם, אים מפרק את המשפחה הקוריאנית הבורגנית לגזרים, ועל הדרך מבקר בנוקשות את השיטה הכלכלית שיצרה אותה. כמו סירק בחיקוי לחיים, גם אים חושף את העצב הגדול הכרוך בפער המעמדי, את הניצול והדיכוי הרגשי הטבוע בקפיטליזם. שני סרטיו האחרונים משתמשים בפוליטיקה מינית כדי לדבר על כך.
 

המשרתת הוא עיבוד מחודש לאחד הסרטים החשובים ביותר בהיסטוריה הקולנועית של דרום קוריאה. הסרט ההוא נעשה ב-1960 ע"י קים קי יאנג והציב אישה מסתורית כמשרתת בבית משפחה בורגנית, שמפתה את הבעל ומכרסמת בלכידות המשפחתית. אים סאנג סו מבטל ברימייק שלו את דמות ה"פאם-פאטאל" והופך את המשרתת מפתיינית למנוצלת. אים משמר את האיזון בדמותה של המשרתת בכך שהוא לא מציג אותה כנאנסת בהכרח (למרות שהיא לא היוזמת, היא משתפת פעולה עם הגבר המפתה ואף נדלקת על ההזדמנות לשחרור מיני). למרות זאת הוא מעצים את הדיכוי שלה בכך שהוא מראה כיצד החופש המיני שנטלה לעצמה מוביל לנקמה מצד מעסיקיה, דווקא מכיוון הענף הנשי של המשפחה – האישה הנבגדת ואמה התככנית.

  


 


הסרט The Taste of Money שהגיע לספריה החודש, מהווה סוג של המשך תמאטי ל המשרתת, אבל מספק כמה הפתעות. מה שמתחיל כמשהו שנראה כמו ניצול מיני של משרתת בידי איל הון מבושם, מתברר כמשהו אמיתי וטהור. אם בסרט הקודם משפחת העשירים מתוארת באמצעות דמויות אינפנטיליות, נקמניות וזדוניות, הרי שבסרט הנוכחי, חיי האהבהבים של "הבוס" מספקים פלטפורמה להתפרקות מוחלטת של המשפחה, מתוך רצונו של הגבר לכפר על חיי תאוות הבצע שלו. האלגוריה של המשרתת הופכת כאן לביקורת מוחצנת וחד-משמעית על החמדנות האנושית, כפי שזו באה לידי ביטוי בקפיטליזם. מהבחינה הזו, The Taste of Money הוא סרט פוליטי לכל דבר, מגובה בסצנות (במיוחד בהתחלה) שלקוחות משגרת היום של כלכלת הטייקונים. אלמנט בולט נוסף בסרט זה הוא יצירת מקבילה גברית למשרתת – עוזר אישי צעיר ומגויס לטובת מעסיקיו, שמוצא עצמו מנוצל מינית דווקא ע"י אם המשפחה. בהחלט אפשר היה לקרוא לסרט "המשרת".

 

Devil
 The Taste of Money
 

אכן, הקולנוע של אים סאנג סו הוא קולנוע מורכב, רב-פנים ורבדים. הפוליטיקה הכללית המשתקפת מתוך הפוליטיקה המשפחתית של שני סרטיו האחרונים, היא עניין שהעסיק אותו גם בסרטיו המוקדמים יותר. ב-Old Garden מ-2006, למשל, מובא סיפור אהבה לחובבי ההתייפחות (אים אוהב את סרטיו על הצד הגדול מהחיים), שנטוע עמוק במציאות הפוליטית של קוריאה בתקופת התקוממויות הסטודנטים של 1980. הגיבור הראשי הוא אחד מרבים בשמאל הקוריאני שיצאו למחאה רבתי נגד סדרה של חילופי שילטון – רצח פוליטי, הבטחות לדמוקרטיה וחזרתה לשלטון של חונטה צבאית שדיכאה את המחאה. שיא ההתנגשות באירוע בעיר גוואנגז'ו בו נהרגו כמעט 2000 אזרחים. בסרט זה עוסק אים באופן שבו ההיסטוריה משנה גורלות, כיצד עמדה פוליטית יכולה להיות גזר דין חמור במדינה נטולת מסורת דמוקרטית. אגב הרצח הפוליטי שהוזכר לעיל – מעשה ההתנקשות הזה מהווה את ציר העלילה של סרט מוקדם יותר של אים – The President's Last Bang מ-2005. זוהי סאטירה שמלווה את ראש השירותים החשאיים בתקופת שלטונו של הדיקטטור פארק צ'ונג הי, כאשר הלה מתכנן עם שותפיו את רצח מעסיקו הרודני (קרה באמת ב-1979). האווירה הכללית שיוצר הסרט היא זו של סרט פשע, כשפארק מתואר כסוג של דון מאפיה, על כל הנפוטיזם והנהנתנות שבמשרה. הסרט עורר שערוריה קטנה בקוריאה, כשבנו של הדיקטטור פארק תבע את ההפקה. אים נאלץ להוריד שלוש וחצי דקות של חומר דוקומנטרי ששולב בסרט, כחלק מההסכם.
 

המשולש פוליטיקה-משפחה-סקס שגור בסרטיו של אים סאנג סו, ומוגש במתכונת היפר-מסוגננת. ה"סטייל" משרת עבורו את המלודרמה, מעצים את החושניות שלה. אולי זאת הסיבה שאפשר לשכוח מהפוליטיקה, הגלויה והסמויה, לטובת מחוזות של מציצנות והתענגות אסתטית. מופיעה אצלו תדירות השחקנית הוותיקה יאו ג'ונג-יון, שנותנת הופעות קשוחות ואמיצות. ב המשרתת היא מגלמת את דמותה של סוכנת הבית הממונה על הגיבורה – זו שרואה את מפלת העמיתה הצעירה שלה, ומתקשה להתמודד עם המראה המוצבת בפניה. ב- The Taste of Money היא המטרונה הכוחנית של משפחת אצולת הממון, שלא רואה בעין יפה את השינוי הרוחני שחל בבעלה ומתנחמת בניצול מיני של בן הלוויה שלו. תפקיד עסיסי, מוכרחים לומר. אים סאנג סו עוסק במניעים הגדולים של בני האדם – כסף, שליטה, מין. הוא מתאר את כוחם המשכר, הממכר והמשחית של השלושה, את הסכנה הטמונה בהם. את האהבה הוא מציב כאלטרנטיבה, פעם אחר פעם. עבורו, האהבה היא הרגש הנשגב שיכול למלא את החלל אותו מנסה האדם למלא, בכסילותו, בשאיפה לכוח ושררה.