25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מ-Hell's Angels עד הטייס
דמותו התמהונית של הווארד יוז, מיליארדר, טייס ומפיק סרטים, סקרנה את מרטין סקורסזה. בחייו הסוערים גילם יוז את תהליכי השינוי שעברה אמריקה במאה ה-20

מי הוא הווארד יוז ומה כל כך סיקרן את מרטין סקורסזה כשבחר בדמותו לאפוס הקולנועי החדש שלו? מי הוא אותו מיליארדר אקסצנטרי ומדוע סיפור חייו צריך להעסיק את אחד מגדולי היוצרים באמריקה של שלושים השנים האחרונות? הצצה קטנה לסאגת יוז מספיקה כדי להבין שמשהו ברוחו מייצג את סיפורה של ארצות הברית במאה ה-20, על נצחונותיה וכשלונותיה, על הזוהר התרבותי שהקרינה ועל המפוקפקות שמאפיינת את הפוליטיקה שלה.
לאחר שירש את מפעל הכלים הטקסאני של אביו ונפנף את הטוענים האחרים לנכס, פנה יוז להוליווד ב-1924, בהיותו בן 22 בלבד, על מנת להיכנס לעסקי הקולנוע שכל כך קסמו לו. במקביל פיתח הווארד הצעיר אובססיה לתעופה, השיג רשיון טיס, ובמהלך שנות השלושים קבע כמה שיאים בינלאומיים כשהתחרות על שמי כדור הארץ עדיין הייתה רלוונטית. עד 1930 עסק יוז בעיקר בהפקת סרטים. בשנה זו פנה לביים את סרטו הראשון, סרט מלחמה כביר, היקר ביותר שנעשה עד אז (3.8 מיליון דולר), סרט שמיזג את אהבתו למסך הכסף ואת עניינו הכפייתי במטוסים.
הסרט Hell's Angels, שנחת על מדפי האוזן בחודש שעבר, מפגין וירטואוזיות של אפקטים ופיצוצים, צילומי צבע שהיו נדירים לתקופתם (זאת מלבד השחור-לבן הדומיננטי בסרט וסצינות מסוימות שעברו תהליך של צביעה מונוכרומטית – ספיה), והופעה בלתי נשכחת של הכוכבנית ג'ין הארלו. העלילה מתמקדת בשני אחים בריטיים שמצטרפים לחיל האוויר המלכותי על מנת ללחום למען הוד מלכותו בקרב על שמי אירופה. מלחמת העולם הראשונה הייתה המערכה הראשונה שבה כיבוש השמיים היה למציאות וטייסי החיל פורצי הדרך, שהיו גיבורי השעה, הקסימו את המיליארדר הצעיר שגמל להם במחווה רומנטית, אפית בממדיה. מדובר בסצינות וירטואוזיות של קרבות אוויר מסוג שלא נראה עד אז, הפצצות מן האוויר ואפילו קרב אחד של טייסים בריטיים מול ה"צפלין" הגרמני, ספינת האוויר עצומת הממדים, במה שנראה כמו קרב של אבירים מול דרקון יורק אש. אין ספק שמדובר במחווה מגלומנית מרשימה ביותר.
במקביל לסצינות המלחמה שזר יוז גם סיפור אהבה של אחד האחים לבחורה קלילה (בלשון המעטה), שמנצלת את מסירותו העיוורת ומפלרטטת עם כל הבא ליד. דמותה של הארלו, האישה המניפולטיבית המשחקת ברגשותיהם של מחזריה, שוכבת עם גברים על ימין ועל שמאל ומנצלת את תמימותו של הבחור הרומנטי, אמנם מעלה שאלות של ייצוג. אבל בו בזמן היא גם מעוררת התפעלות מהופעתה של האישה החדשה, קרת המזג, החוצפנית, זו שבונה את עצמה בלי יראת העונש וחוקי המוסר השמרניים. למרות הניחוח המיזוגני העולה מדמותה, בהתנהגותה השערורייתית ובבלונד-פלטינה המתנפנף בשובבות על ראשה היא מייצגת את האישה המודרנית שאינה מתמסרת לחיבוקו האוהב-משתלט של הגבר. עובדה שהסרט עשה מאוד טוב להארלו, שהפכה בן-לילה לכוכבת-על בהוליווד והביאה איתה רוח חדשה של שחרור מיני.
יוז, שנודע גם ברדיפת שמלות והרפתקאות סקסואליות, הגיע עם השערוריות הקולנועיות שלו עד לדלתה של ועדת הצנזורה. הוא נלחם קשות על שני סרטים אותם הפיק, Scarface (האווארד הוקס, 1932) ו-The Outlaw, סרטו השני והאחרון כבמאי. בשני המקרים דרשו הוועדות הדרקוניות של השמרנות ההוליוודית לחתוך בבשר החי את הסצינות שמעלות אסוציאציות מיניות בוטות למדי או דימויים קשים של אלימות. הופעתה השופעת של ג'יין ראסל ב-Outlaw כבר נכנסה להיסטוריה, ובסרטו של סקורסזה מתואר הקרב על המחשוף בסצינה הומוריסטית במיוחד: יוז מוכיח לוועדה שגודל שדיה של ראסל אינו מפלצתי יותר משל כל כוכבת אחרת על המסך.
אולם תרומתו הגדולה של יוז הייתה דווקא בתחום התעופה. האיש בנה מטוסים, הביא אותם לשיאי מהירות חדשים, ועזר בפתיחת השמיים לתעופה אזרחית. בסרטו של סקורסזה מתואר בפירוט רב מאבקו של יוז ושל חברת התעופה שלו, TWA, מול נסיונות המונופוליזציה של Pan Am על שמי התעופה הבינלאומיים. הוא מוצג כדון קישוט שמוכן להילחם על זכויותיו גם כשהקרב נראה אבוד, והחוצפה שלו עוברת כל שיא אפשרי בדרך להשיג את מטרותיו. במקביל מתאר סקורסזה את הרגרסיה של יוז לתהומות של מחלת נפש.
במחצית השנייה של חייו היה יוז מעורב, בצורה זו או אחרת, בכל אינטריגה פוליטית משמעותית: מרצח האחים קנדי, דרך פרשת ווטרגייט ועד עסקים מפוקפקים עם הפשע המאורגן בעיקר בלאס וגאס, שם בילה את סוף חייו בהתבודדות. סקורסזה אמנם מסיים את סרטו בסוף שנות
ה-40, עם השלמתו של מטוס ההרקולס. אולם הטון הכללי פסימי, משום שיוז מידרדר להתנהגות אובססיבית ולפרנויה פסיכוטית. האיש הכל כך בטוח בעצמו, האיש שרצה לשלוט בעולם, האיש שסימל את יצר ההרפתקנות האמריקאי, את השאפתנות, את ההישגים הטכנולוגיים המרשימים ביותר, נרקב מבפנים. אולי כמו אמריקה עצמה, כפי שהלכה ונחשפה בשנות ה-60 וה-70 – אמריקה של חשדנות מתמדת, של תככים וקונספירציות, אמריקה שבה הזוהר הוא כיסוי למחלה.
מרטין סקורסזה מתאר בהטייס את תולדות ארצות הברית במאה ה-20 בעיניים של היסטוריון קולנוע. הוא מתחיל בתיאור “האפוס הגדול", המיתולוגיה, באמצעות סיקור תקופת הצילומים של Hell's Angels. לאחר מכן הוא עובר לימי הזוהר של הוליווד הקלאסית, בעיקר דרך דמותה של קת'רין הפבורן, איתה ניהל יוז רומן ארוך במחצית השנייה של שנות ה-30. הסצינות מול הכוכבת, אותה מגלמת קייט בלאנשט בכשרון בלתי רגיל, נראות לעיתים כאילו יצאו מאחת הקומדיות הרומנטיות שלה. בלאנשט מעוצבת על פי הפרסונה הקולנועית של הפבורן, יותר מאשר בהתאמה לאישיותה במציאות. סקורסזה מסיים את סרטו בטון המלנכולי, החרדתי, האפל של הפילם נואר: הצילום קונטרסטי, עתיר צללים וכובעי האמפרי בוגארט, כשיוז נסוג לפסיכוזה שלו. אפילו המאהבת של יוז באותה תקופה, השחקנית אווה גארדנר (המגולמת על ידי קייט בקינסייל), פרצה בתפקידי פילם נואר (הרוצחים של רוברט סיודמאק), על יופייה הקודר ושיערה השחור. כך הופכת ביוגרפיה קולנועית למשל בעל משמעות היסטורית רחבה יותר.

ערן קידר (11/02/05)

נפתח בתיאור “האפוס הגדול“
וירטואוזיות וטכנולוגיה נדירה לזמנה
סצינות שמעלות אסוציאציות מיניות
ג'יין ראסל. המחשוף שנכנס להיסטוריה
בלאנשט כדמות הקולנועית של הפבורן
הווארד יוז. האובססיות הכריעו אותו