25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

סרט החודש: Antiviral

עולם ה-body horror והמדע המסוכן של קרוננברג זוכה למיצג חדש, אבל דייויד עצמו לא היה זה שעמד שם מאחורי המצלמה. סרט החודש של האוזן הוא עניין ויראלי

ערן קידר (05/03/13)
 
Red
 Antiviral 

בשנות ה-70 קם יוצר חדש ואמיץ בעיר טורונטו שהביא למסך גרסא ייחודית לז'אנר סרטי האימה. Body horror (אימת גוף) הוא מושג שנקשר בשמו של דייויד קרוננברג, לפחות עד שבשנות האלפיים החל להתעמק בפילוסופיה על האלימות האנושית. תחום זה של סרטי אימה, שקרוננברג הוא ללא ספק היוצר הבולט ביותר בו, עוסק בהשפעות דרקוניות של הטכנולוגיה על גוף האדם, בפחדים ממחלות ושאר השתלטויות עוינות על האורגניזם החי. במסגרת יצירתו, ניבא קרוננברג לאורך השנים את המיזוג המתבקש בעידן שלנו בין הגוף למכונה, תוך כדי הדגשת החרדה שנובעת מהמיזוג הזה. על הדרך הוא השחיל עוד כמה מוטיבים בולטים כמו תקשורת ההמונים וקאלט הסלבריטאות (וידיאודרום, קראש), ואזורי דמדומים אחרים בנוסף לזה שבין הביולוגי לסינטטי. רק לדוגמא, שלושה מסרטיו הפופולאריים ביותר, ארוחה עירומה, אקזיסטנז וספיידר, עסקו באזור הספר שבין המציאות להזיה (או לחלופין: הלא-מודע), והביאו לאורגזמה את הרעיונות שהתבשלו אצלו בוידיאודרום, כבר בתחילת שנות ה-80. אין צורך להדגיש עד כמה הוירטואלי הפך למוחשי בעשור החולף ועד כמה ד. קרוננברג הוא איש חכם.
 

בלי לדעת מי היוצר של Antiviral, ניתן היה לשער שזהו דייויד קרוננברג, משום שכל רעיונותיו זוכים כאן לזמן מסך מהנה ומעורר מחשבה. נחמד לגלות שהבמאי הוא ברנדון קרוננברג, בנו של דייויד, שמספק מחווה לקולנוע של אביו, בלי לאבד עצמו לחלוטין בתוך חיקוי ריקני. Antiviral עושה לקרוננברג האב את מה ש לבוש לרצח של דה פאלמה עשה לאלפרד היצ'קוק. אז מה יש לנו כאן? בחור גותי מורבידי שמוכר וירוסים למעריצים שרופים של שחקנית\דוגמנית\ ישות תקשורתית אמורפית בשם האנה גייסט; קצבי שוק שחור שמספקים סטייקים סינטטיים שפותחו מתאי גוף של סלבריטאים; וגם - סקרנות אירוטית ודחייה בו זמנית מדפורמציה של איברי רבייה נקביים (גם הם של אותה האנה גייסט מסתורית שמהדהדת – במיוחד בסצנה אחת ספציפית – את דמותה של ניקי בראנד מוידיאודרום, אבל גם את קלייר ניבו מתאומי המריבה בשל דפורמציה גניטאלית אחרת).

 


השחקן האנדרוגני-ערפדי, קיילב לנדרי ג'ונס, מגלם את דמותו של סיד מארץ' – איש המכירות המצליח ביותר של קליניקת "לוקאס" המצוחצחת – חברה המספקת ללקוחותיה וירוסים שנלקחו מגופם החולה של מפורסמים. במה שנראה כמו מציאות מקבילה או התרחשות עתידנית לא רחוקה מדי, הציבור כל כך נבלע בתוך תרבות הידוענים הריקנית, שהוא מוכן לצרוך את מחלותיהם כדי להרגיש קרוב אליהם באמת, כדי לחוות סינתזה מינית איתם. סיד עצמו הולך צעד אחד קדימה כשהוא גונב את הווירוסים של גייסט בתוך ורידיו ומוכר אותם בשוק השחור, עד היום שבו הוא מגלה כי הווירוס האחרון שלה היה וירוס קטלני שיביא למותה בטרם עת (ובהכרח גם למותו שלו). אופס גדול. אפיק עלילתי זה נראה כמו מיזוג משעשע וחכם של סרטי קרוננברג האב – הוירוסים של Shivers ו-Rabid פוגשים את הניוון והגסיסה של הזבוב ואת קאלט הסלבריטאות של קראש (בו קבוצה של תימהונים משחזרת תאונות דרכים של אנשים מפורסמים כדי לגעת באושר). 
 

כמו אביו, גם קרוננברג הבן מהגג על התרבות העכשווית באמצעות אימאז'ים חזקים של חולי ודקדנס. העולם הקודר שהוא יוצר ב- Antiviral מתקיים על רקע קירות לבנים ואסתטיקת הייטק. זהו העולם הוויזואלי שנובע ישירות מהלימוזינה של קוסמופוליס או מחדר הלידה של האחים הגניקולוגים בתאומי המריבה. הקליניקה המוצגת כאן לצד אחת ממתחרותיה בשוק הנגיפים, מתקשרת ישירות עם הענף הלא-תראפויטי של עולם הרפואה – אותן קליניקות העוסקות בפלסטיקה ובוטוקס. זהו מרחב תרבותי שמקדש את החיצוני ואת הסגידה הדתית לאלילי תקשורת. קליניקת לוקאס היא המקדש והפרוטגוניסט מארץ' הוא אחד הכוהנים בכת הזו שהפכה את הויראלי לעניין...ויראלי. ואם כבר ויראלי, אז מדוע לא וירטואלי – בל נשכח שמושג הווירוס הושאל מהמיקרו-ביולוגיה אל עולם המחשבים. ההתפרקות הפיזית שחווה מארץ' כתוצאה מהזרקת הווירוס של האנה גייסט, מתחילה לקבל צורה של התפרקות סכיזופרנית, שמאיימת להשתלט על הסרט כולו; קצת כמו ש-malware (בעברית: נוזקה) מאיימת להשתלט על הארד-דיסק תמים ולרצוח אותו נפש. כמנהג אביו, גם קרוננברג הצעיר גולש למימדים סוריאליסטיים עוצרי נשימה ובהחלט לא פשוטים עבור קהלים עדינים. במיוחד לא עבור אלה שמתקשים עם מחטים בכלל ועם ביקורים אצל רופא השיניים בפרט. והמבין יבין.