19/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

הומור מהמקפיא

סדרות קומיות לוהטות מסקנדינביה הקפואה

דניאל ויצמן (27/03/13)
 
Red
Klovn

 

אחת הבשורות הטלוויזיוניות הגדולות של התקופה האחרונה הגיעה מארצות סקנדינביה בדמותן של סדרות כמו The Killing, הגשר והממשלה, שיחד עם סדרת הספרים-שהפכו-לסרטים, נערה עם קעקוע דרקון, הציגו לראשונה לקהל רחב בישראל תרבות מותחנים עשירה מדנמרק ושבדיה. במקביל למגמה שלכאורה התפשטה באזור בתחום המתח והבילוש, אנו עדים לטפטוף מתמשך של קומדיה סקנדינבית נפלאה ומטורללת, כזו שאיכויותיה אינן יורדות מסדרות קומיות פופולריות כמו תרגיע, המשרד ולואי, ושכמוהן מביאות את הצד השחור של ההומור.
 

ראש וראשונה למגוון זה היא Klovn (ליצן) הדנית, סדרת טלוויזיה בת שש עונות וסרט מסכם, שיצרו פרנק וואם (Hvam) וקספר קריסטנסן (שגם מככבים), שכמו מקבילתה המתבקשת, "תרגיע", עוסקת בשגרת חייהם של שני תסריטאים-סטנדאפיסטים, על התקריות ההזויות והקיצוניות שהם חווים בסביבתם הטבעית. בניגוד לסדרות הקומיות ה"ריאליסטיות" המוכרות מארה"ב ומבריטניה כמו "המשרד", שעוסקות במבוכה שקבורה במעמקיה של הבורגנות וצפה מדי פעם על פני השטח ברגעים של חוסר טקט, הדנים, מסתבר, בעלי חוש הומור מפותח ומשוחרר הרבה יותר. ב-Klovn הם מצליחים לגעת בנושאים שעדיין נתפסים כטאבו אצל מקבילותיהן במערב. כך, למשל, צמד החברים אוכל בטעות בשר אדם, מעודד חבר להזריק הרואין, מסייע לחבר שכפה את עצמו על עוזרת הבית הזרה שלו וכלא אותה בביתו מתוך פחד מההשלכות, ומדביק בעקיפין חבר אחר באיידס; בהחלט מסוג הסיטואציות שזרות גם לצופיHBO   המיומנים, שחושבים שהם כבר ראו הכול.

  


 


 כדאי לזכור שההומור השחור והרדיקלי של הדנים אינו זר לנו, הישראלים, והוא התחיל כבר עם הבמאי המוכר והאהוב לארס פון טרייר, שאישיותו המוחצנת והנוטה לשערוריות עשויה להעיד על ההומור העקום של הסקנדינבים בכלל. כבר בסרטים כמו האידיוטים והבוס הגדול, וכמובן בסדרת הטלוויזיה הממלכה, זכינו להיחשף לקומדיה מוזרה ולא פוליטיקלי-קורקטית, שכוללת גזענות ושנאה כלפי זרים בכלל וכלפי סקנדינבים אחרים בפרט (מספיק רק להיזכר ברופא השבדי ב"ממלכה", שבסוף כל אפיזודה מעיקה עם רופא מקומי עולה לגג בית החולים כדי לצעוק לשמים "חלאה דנית!"), קנאה לפרטיות, בורגנות אקסצנטרית ושאר מוזרויות שנדמה שלא קיימות באירופה אותה למדנו להכיר.
 

נדמה שבכל אחת מן הסדרות הללו עולים נושאים דומים בצורות משתנות.  כך, לדוגמא, בסדרת הטלוויזיה האיסלנדית Night Shift (שזכתה לעונות עוקבות בשמות חדשים – Day Shift ו-Prison Shift, ולסרט מסכם בן 100 דק' בשם Mr. Bjarnfredarson), שלוש דמויות שונות לחלוטין מוצאות את עצמן עובדות וחיות יחד בסיטואציות תלושות, כאשר בכל פעם יחסי הכוחות ביניהן משתנה בהתאם לעמדה אותן תפסו. כוח וסמכות כפונקציות בסיסיות המכוננות את החברה שלנו גם הם מטרידים את הסקנדינבים, שכן הם מעידים על עליונות ביחס לאחר, ועל יחסי מרות בהם מתנהל "הלוך-ושוב" של פקודות וציות להן. העיסוק ביחסי מרות אלה הופך לגרוטסקי ונלעג ב- Day Shift , שכן דמותו של גאורג הפשיסט תאב העוצמה מוצגת כחלשה וקטנונית. גאורג, שבעצמו נראה כמו קריקטורה מפלצתית, שואף להטיל את מרותו בכל מחיר, גם כאשר השלושה עובדים במוטל נידח וחסר משמעות לגמרי.


 

Devil
Prison Shift
 

מסע האובססיה של הסקנדינבים עם התרבות שלהם ו"טוהר הדם" נוכח גם בקנאות האדוקה שלהם לשפתם המקומית. אמנם עבור הצופה הזר השפות השונות הללו, על הניואנסים ואוצר המלים העשיר של כל אחת מהן, נדמות לעתים כשפה אחת, אך אלו אינן מתפייסות זו עם זו כאשר מדובר בשני זרים-מקומיים המבקשים לתקשר זה עם זה בסיטואציה חברתית או עסקית. העיסוק בשפה מציף את המתח הרב שכנראה שורר בין השבדים, הדנים והאיסלנדים והיעדר התקשורת הוא בהחלט מקור להומור סוער ושוצף ולקללות עסיסיות ומתובלות. נראה שהשבדי והדני אמנם מסוגלים להתאמץ כדי להבין זה את דבריו של זה, אך הזלזול ההדדי כה ברור, שהשניים אינם טורחים כלל לעשות זאת, ומעדיפים להתענג על סודיות שפתם. כך הם מתרגלים את הספציפיות של השפה והתרבות המקומית, ומעמיקים את הפער בין שתי האומות הנפרדות שלהם. התוצאה היא הומור ייחודי בזרותו, כזה הגורם לצופים להאמין כי התרבות הסקנדינבית, שאמנם דומה לאירופה ה"מוכרת", מכילה בתוכה אלמנט נוסף, פרוורטי וקשה לפיצוח, כאילו הייתה סקנדינביה מדינה מן המזרח הרחוק, והם – הצופים - נדרשים לכלים פרשניים מרחיקי לכת רק כדי להתחיל ולתפוס את המנהגים, המאבקים והתהליכים הפנימיים המתחוללים בה.