20/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

האמת והאגדה


אוליבר סטון מפרק לגורמים את ההיסטוריה האמריקאית בעשרה פרקים. The Untold History of the United States - הסדרה שתספר לכם את מה שלא ידעתם על האמריקאים.

אבישי קרשין (29/07/13)
 

אוליבר סטון פותח את הסדרה שלו במילותיו של נפוליאון בונפרט: "מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה". סטון יוצא לנתץ את האגדה, או לפחות לכתוב אגדה אלטרנטיבית. הגיבורה שלו היא ארצות הברית, אותה מעצמה המתעטפת בתחושה שהיא המדינה הגדולה ביותר בעולם, עמוד האש הדמוקרטי המאיר את הדרך הנכונה לשאר המדינות. בשנים האחרונות המסכה הזאת מתחילה להסדק, אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר ושתי מלחמות מיותרות ולא מוצדקות, מתחילים להישמע קולות נגד, כאלה שהבועה הפטריוטית כבר לא עוטפת אותם. ליתר דיוק זוהי פטריוטיות מזן חדש, מפוכח, הקולות האלה לא נובעים משנאת הארץ אלא ההפך, מהתחושה שכמו בפנטזיה האמריקאית, ארצות הברית מסוגלת להיות המדינה הגדולה ביותר בעולם, לו רק תשנה את מדיניות החוץ והפנים שלה לכזו המונעת על ידי אהבה ולא על ידי פחד.

אוליבר סטון תמיד אהב לנפץ מיתוסים, הוא הציג את מלחמת ויאטנם בתור טעות פטאלית; הוא היה אחד הראשונים להפיץ את תיאוריית הקשר לפיה ממשלת ארה"ב היתה מעורבת בהתנקשות בקנדי; הוא דיבר על פשעי הקפיטליזם ויצר ביוגרפיות חלופיות לשני נשיאים אמריקאים – ניקסון ובוש הבן. סטון בוחר בקולנוע שלו לבחון את הפנים שמאחורי המסכה, האדם שמאחורי הפרסונה הציבורית. השאלה מה אמת ומה שקר נכונה גם לגבי המציאות שהוא בעצמו מציג. הבעיה באמת היא שלעולם לא ניתן לדעת אותה בוודאות, כל העובדות עוברות פילטרים אנושיים, סובייקטיבים. האלטרנטיבה היחידה היא להכיר כמה שיותר גרסאות של האמת ולא להסתמך רק על ההיסטוריה כי היא נכתבת על ידי המנצחים, אולי האנשים שיש להם הכי הרבה מה להסתיר.


Red
הנרי וולאס
סטון לוקח את הצד השני של המתרס, המסע שלו כרונולוגי ומתחיל במלחמת העולם השניה, עובר במלחמה הקרה, מלחמות קוריאה וויאטנם, המירוץ לחלל, ההתערבות האמריקאית באירן ומסתיים בפיגוע במגדלי התאומים. הוא לא מתיימר להיות אובייקטיבי, ההפך, הוא שוזר במכוון קטעים מסרטים כדי ליצור אילוסטרציה לנקודה שלו. כך בפרק שעוסק בפראנויה הקשה שהציפה את ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השניה, העריכה שוזרת יחדיו צילומי ארכיון ורגעים מסרטו של דון סיגל פלישת חוטפי הגופות, סרט האימה הבדיוני שנעשה באותה התקופה ולוקח את אותה הפראנויה לנקודת הקיצון שלה. יש תחושה שסטון מרגיש שכדי לאזן את האגדה המאדירה והמושלמת שנכתבה בספרי ההיסטוריה עליו לכתוב מחדש את ההיסטוריה כסיפור אימה, לכל הפחות כסיוט.

כל המנהיגים מופשטים מתלבושת השליט שלהם, עומדים במערומיהם, לטוב ולרע. חלק, כמו הארי טרומן, הנשיא שירש את כסאו של פרנקלין רוזבלט לאחר מלחמת העולם השניה, מוצגים כטיפשים חסרי מושג, יצורים פתטיים וחסרי בטחון שנותנים לפחדים שלהם לשלוט בהם ובהשלכה באומה כולה. מצד שני, סטון מצייר את רוזבלט ובעיקר את סגנו הנרי וולאס, בכבוד ובערצה. וולאס בעצמו הוא אחד הגיבורים הטראגיים של הסדרה ושל המאה העשרים, אדם ליברלי ומהפכני עם הכוח לקחת את ארצות הבית לעתיד טוב יותר אלמלא התערבותם של עסקנים שהעדיפו נשיא קל לשליטה והצליחו להכניס את טרומן תחתיו.

 

Red
אוליבר סטון

כמו כל פרט מידע שמסופק בסדרה, ניתן להתווכח על אמיתות הדברים אבל גם אם האמת המוצגת בסדרה היא טעות או סילוף של המציאות, הגדולה של הסדרה היא ביצירת תמונת מראה ל"אמת" שהפכה להיות היסטוריה, מה גם שרוב השקרים בהם נוגעת הסדרה, כמו למשל הכוח האדיר שקיבל ה-CIA שהפך אותו למפלצת שקמה על יוצרה או מידת ההתערבות האמריקאית במשטרים במזרח התיכון ובדרום אמריקה, הם נושאים רגישים ומחלישים שאף מנהיגות לא היתה בוחרת במודע לחשוף לציבור. זאת הטענה העיקרית של סטון, בפוליטיקה חייבת להיות מידה מסויימת של עמימות המפרידה את העם ממקבלי ההחלטות אבל ישנו שלב בו הממשל פשוט מושחת ומסתיר מידע מהאזרח לא לטובתו של האזרח אלא ממניעים של כיסוי תחת. סטון מספק פרספקטיבה אחרת, שמאלנית, מקורקעת, לאירועי המאה ה-20. מהבחינה הזאת הסדרה שלו היא סדרה מהפכנית ומעוררת מחשבה.

המחשבה המתעוררת היא בעיקר פילוסופית. השבריריות של ההחלטה, שאלות על גורל ומה היה קורה אילו, שום תחום לא מציג דברים אלה בצורה כל כך ברורה ומוחשית כמו פוליטיקה, בראי ההיסטוריה ניתן לבדוק את המסלול המדוייק של החלטה כלשהי והשלכותיה לאורך זמן, כי הרי המבחן הגדול ביותר של החלטות הוא לטווח הארוך. באחד הסיפורים המדהימים שמציג סטון, קצין בצוללת הסובייטית K-19 בזמן משבר הטילים בקובה מחליט להפר פקודה לשיגור טורפדו גרעיני על מטרה אמריקאית. מפקדי הצוללת שהתחבאה בקרקעית האוקיינוס האטלנטי האמינו כי פרצה מלחמה בינם ובין האמריקאים והתעקשותו של אותו קצין מנעה שרשרת אירועים שהיתה יכולה להוביל למלחמת עולם שלישית. לגבי סטון, האנשים שכתבו את ספרי ההיסטוריה, או לפחות זאת של המאה העשרים מבטאים תחושת שליטה מזוייפת שאינה תואמת את המציאות שבהגדרתה כוללת גם טעויות, הרבה מזל ובמקרים קיצונים רוע לב. הסדרה שלו מיועדת לכל אלה הבטוחים בלב שלם שהם החברה הטובים. כל אחד מאמין לאגדה בה הוא רוצה להאמין, באגדה של אוליבר סטון אין חלוקה לטוב ורע אלא אוסף של אנשים מבולבלים שמנסים לעשות את מה שהם רואים לנכון, לפעמים במחיר כבד מנשוא.