21/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מר מג'סטיק


השבוע הלך לעולמו אלמור לנרד, אחד מהסופרים המעניינים ביותר בספרות האמריקאית הפופולארית ואחד מהמחוזרים ביותר על ידי תעשיית הסרטים. לזכרו קיבצנו את המיטב משיתוף הפעולה הפורה הזה.

אבישי קרשין (22/08/13)
 
Red
אלמור לנרד

הרבה לפני קוונטין טרנטינו היה אלמור לנרד, גם הוא אהב להתבוסס בעולם הפשע, בדינמיקה בין טוב ורע, להפוך דמויות של פורעי חוק למורכבות ומסקרנות ומעוררות סימפטיה, לשלב הומור שחור בסיפורים שלו ולדפוק דיאלוגים שנונים מאין כמותם, כאלה שמערבבים בין שפת הרחוב ובין פיוט שלא היה מבייש את שייקספיר. בניגוד לבן טיפוחיו הפוסטמודרניסט לנרד עסק בספרות הכתובה, היצירות הארוכות והקצרות שלו היוו השראה לעשרות סרטים וסדרות עוד מאז שנות החמישים בזכות כשרון גדול, בדיוק כמו זה של טרנטינו, בשזירת מעשיות מהנות, מבדרות וסוחפות שעומדות גם בפני בחינה לעומק החושפת רבדים פסיכולוגים מורכבים ואפילו ביקורת חברתית על האומה האמריקאית. לנרד המשיך את המסורת של סופרי מתח גדולים כמו צ'נדלר והאמט ולקח אותה לכיוון אחר, קומי יותר, מוקצן יותר. כמו קודמיו הנישואין בין הטקסטים של לנרד למסך הגדול והקטן הם כה מוצלחים כי הם כאילו נכתבו לצילום, הם מדויקים, בלי שומן עודף ומכילים דילמה מוסרית ברורה ונגישה.



3:10 ליומה, אחת מהפנינים הנשכחות של המערבון הקלאסי היא אחת האדפטציות הראשונות ללנרד, במקרה הזה לסיפור קצר בו חקלאי הופך בעל כורחו לאיש חוק ומוביל פושע שתפס להשפט. שני ההפכים האלה מחכים לרכבת המהדרת את שם הסרט, עד שהיא תגיע אנחנו והם נתוודע לאנושיותם של השנים, הטוב והרע, שניהם לא פשוטים כפי שהיה נהוג בז'אנר המערבון ומעבר לכך, מתפתחת בינהם חברות. זה אולי אחד מסימני ההיכר הברורים של הסופר, שני אנשים שלא יכולים להיות שונים יותר האחד מהשני מוצאים מכנה משותף ושפה משותפת, מה שמאלץ אותם לבחון מחדש את כל עולם הערכים שלהם. תמה דומה נמצאת במערבון הרויזיוניסטי הומברה של מרטין ריט בו פול ניומן מגלם ספק גיבור ספק אנטי גיבור, אדם לבן שגדל בין האפאצ'ים וכעת מוצא את עצמו במתיחות עם בני מינו החולקים איתו כרכרה, בתחילה הוא מנודה בגלל אורח חייו מעורר המחלוקת אבל כשהוא הופך לתקווה היחידה שלהם להשרדות יחסם משתנה. מעבר לדיון בגזענות וקבלת האחר לנרד מייצר כאן חלוקה חברתית חדשה שאינה תלויית מעמד או מוצא אלא מבוססת על המצפן המוסרי של הדמויות, אלה שלא רואים עצמם חלק מקהילה ואלה שמבחינתם הכלל נמצא מעל לפרט אפילו אם אותו כלל לא רואה אותם כשווים.

 


אם עד כה הוליווד קנתה זכויות ליצירות של לנרד רק בשביל סיפור טוב, בשנות התשעים התחילה התעניינות רצינית וכנה בסופר, הרבה בזכות טרנטינו, ששני סרטיו הראשונים הציגו לקהל סוג חדש של סרטי פשע, בהם הפושע הוא הגיבור ואנחנו בעדו. הראשון שבהם היה תפוס את שורטי בו לנרד מותח ביקורת חריפה וסאטירית על התנהלותה של תעשיית קולנוע האמריקאית ומשתמש בדמותו של צ'ילי פלמר, מאפיונר שמגיע להוליווד כדי לגבות חוב והופך למפיק קולנוע. התסריט המצויין של סקוט פרנק נאמן בצורה כמעט עיוורת למקור הספרותי שלו כולל ציטוטים של מילה במילה מלבד הבדל אחד ומהותי - צ'ילי של הסרט הוא חובב קולנוע קלאסי מושבע בעוד לגרסה הכתובה שלו אין שמץ של מושג בסרטים.
 
Red
רומן לא חוקי
שנה מאוחר יותר כתב פרנק אדפטציה נוספת לספר של לנרד, הפעם בבימויו של סטיבן סודרברג. רומן לא חוקי עונה על כל הקריטריונים של לנרד, עם מניפה של דמויות צבעוניות ובעיקר השתיים הראשיות: ג'ק פולי (ג'ורג' קלוני), גנב משוחרר טרי מהכלא וקרן סיסקו (ג'ניפר לופז) סוכנת פדרלית קשוחה. הלב של הסרט הוא ביחסים בין השניים שמתחילים כמשחק של חתול ועכבר והופכים לקשר רומנטי יוצא דופן. כאן הפלירטוט הלנרדי בין הצד של החוק לצד של הפשע מקבל טוויסט של קומדיה רומנטית והופך למערכת יחסים ממשית. אגב, דמותה של קרן סיסקו היתה מספיק פופולרית בכדי לקבל סדרת טלויזיה משל עצמה עם קרלה גוג'ינו בתפקיד הראשי.

באתה השנה, 1997, הגיע למסכים גם הזיווג המתבקש, קוונטין טרנטינו מביים גרסה קולנועית לספרו של המאסטר הרוחני שלו. ג'קי בראון היא דיילת מבוגרת אבל עדיין סקסית שמחלטרת גם בהברחת סמים וכשהאף בי איי עולה עליה היא רוקמת מזימה שתוציא אותה נקיה ואולי גם עשירה. טרנטינו משנה את גוון עורה של הגיבורה הספרותית והופך את הספר Rum Punch למחווה לקולנוע הבלקספלויטיישן של שנות השבעים, אבל שומר על נשמתו הרגישה של הספר – תהליך ההזדקנות, הלך הרוח של אנשים מבוגרים המתקשים למצוא את מקומם בעולם ששיך לדור חדש ושונה ולהשלים עם העובדה שהם פחות רלוונטים.

 

Red
צדק פרטי

הסדרה צדק פרטי היא העדות הגדולה ביותר לכשרון הנפלא של לנרד בבריאת דמויות. היוצר גרהם יוסט לקח סיפור קצר של לנרד בו שריף עם מוסר עבודה לא טיפוסי חוזר לעיירת הולדתו ומתעמת עם פושע מקומי שהוא גם פנאט נוצרי וגם חבר ילדות שלו. אלה דמויות כל כך מעניינות (ושוב, בעיקר הדינמיקה בין שתיהן) שהנרטיב הוא שולי כאן, שני הליצנים האלה הם הלב של הסדרה, למעשה לב כה גדול שהוא ממשיך לפעום במשך ארבע עונות (ועוד היד נטויה), הרבה אחרי שהתרחק מהגוף הספרותי שלו.

הקסם הגדול באדפטציות קולנועיות הוא שגם כשהסופר מפסיק להתקיים, הנשמה שלו לא נעלמת. אלמור לנרד כתב כמעט חמישים ספרים ב-87 שנותיו, בהתחשב ברומן הפורה שלו עם הוליווד ובעובדה שפחות מחצי מיצירותיו זכו לגרסאות קולנועיות, סביר להניח שעוד שנים קדימה נזכה לראות ברשימת הקרדיטים את המילים "מבוסס על ספרו של אלמור לנרד".