21/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

אורות הבמאי: הונג סאנג-סו

מבין קשת הבמאים הקוראינים הרחבה, בולט הבמאי הונג סאנג-סו דווקא בזכות מינימליזם, אינטימיות וטקסטים עתירי יופי.

דניאל ויצמן (27/02/14)
 
Nobody's daughter
Nobody's Daughter Haewon

בקריירה של כמעט 20 שנה הספיק הבמאי הקוריאני הונג סאנג-סו ליצור מעל 15 סרטים, כאשר הקצב שלו רק הולך ומתגבר. ב- 2013 ביים שני סרטים נפלאים – Nobody's Daughter Haewon ו-Our Sunhi, שניהם ממשיכים לעסוק באותם הנושאים שהטרידו את הונג במשך רוב הקריירה שלו – מערכות יחסים, אלכוהול, רומנטיקה, עשייה ולימוד קולנוע. כל סרט אכלס את אותן הדמויות – סטודנטים נוירוטיים, צעירים הנמצאים במצוקה רגשית או נפשית, מרצי קולנוע רומנטיים שהם גם במאים במשבר קריירה אשר מבכים את מות הקולנוע. בהיותו גם פרופסור לקולנוע, אין ספק שהונג שקוע בעולם המקיף אותו (למעשה הוא הודה שרבים מהדיאלוגים בסרטיו נכתבו בהשראת שיחות בין סטודנטים שלהן הוא צותת).


סרטיו של הונג סאנג סו גם כמעט תמיד מספרים את אותו סיפור פשוט למדי – רומן בין שני צעירים הופך למשולש בעקבות הופעתו של צד שלישי. לעתים הסיפור הוא מנקודת מבטו של הבחור, המחזר אחר מושא אהבתו רק כדי לגלות שחברו הטוב בו נועץ, מאוהב בה גם הוא. לעתים האישה היא המוקד (כמו בשני סרטיו האחרונים) והיא מוצאת את עצמה מחוזרת בידי בחור צעיר ונוירוטי ובהמשך בידי המרצה שלה או אדם מבוגר אחר. הסיפור כמעט לעולם לא יסתיים טוב, אבל לא מדובר בהכרח בטרגדיה – בדרך כלל הונג ישאיר אותנו בתוך הפלונטר שנוצר מבלי לפתור אותו, עם שלושה מאהבים מבולבלים אשר מסרבים לקבל החלטה. כך בנויים גם הסיפורים עצמם – עם הרבה הומור דק הטובל בים של אלכוהול אבל גם עם לא מעט סבל ויגון, שברון לב וכאוס מתחת לפני השטח.

נדמה שדמויותיו של הונג אינן יודעות מה לעשות וכיצד ליצור הרמוניה עם סביבתן. אבל הן תמיד אינטליגנטיות, לעתים אידיאליסטיות, והן אינן מפסיקות לדבר, בדרך כלל עם חברים קרובים סביב הלימודים או איזה חיזור מהוסס וזקוקות לעצה טובה. הדיאלוגים החינניים הרבים המהווים את עיקר סרטיו גרמו למבקרים רבים לכנותו "אריק רוהמר הקוריאני", אשר היה ידוע בסרטיו הפטפטניים המתמקדים בזוגות או משולשים רומנטיים שעושים את דרכם לתוך הלילה אגב שיחה ערה או בטלה, ותמיד מרתקת. אך נדמה שאצל הונג השיחה היא אמצעי קולנועי שונה משל רוהמר, שכן יותר משסרטיו עוסקים בהתרחשויות או בסיטואציות רומנטיות, הם מתמקדים בדמויות, על ההיסטוריה שלהן, היומיום בו הן שקועות והבעיות האישיות והחברתיות המטרידות אותן. משימתו של הונג היא לגרום לצופה להתוודע לדמויות שלו ולכן הוא עסוק בעיקר בהן, למשל באמצעות שוטים סטטיים של אנשים מדברים, קלוז-אפ ממושך של פנים אקספרסיביות וחזרה על סצנות מפרספקטיבות שונות.

Our Sunhi
Our Sunhi
אפשר לומר שהונג הוא במאי רפלקסיבי, לפחות במובן האינטלקטואלי-אקדמי של המונח, שכן דמויותיו מגיעות לרוב מתחום הקולנוע, בין אם סטודנטים, יוצרים או מרצים, וניכר שהוא אינו מרבה לצאת מגבולות הקמפוס או הברים הסמוכים לו. לא רק שהן עוסקות בקולנוע, הן גם מרבות לחשוב קולנוע ולדבר עליו, והונג כתב בסרטיו כמה מונולוגים יפהפיים על מקומו של הקולנוע כיום באמנות ובעולם, ועל עבודתו של הבמאי, שלבטח יעוררו השראה בקרב אוהבי קולנוע רבים.

אפשר לומר שהונג בנה קריירה שלמה סביב סרט אחד, אידיאלי, שאותו הוא ביים כמעט 20 פעם אבל מעולם לא באמת השלים או מיצה אותו. הוא חוזר שוב ושוב על אותם נושאים, מביים את אותם השחקנים ומספר את אותו סיפור מוכר, אבל תמיד בקלילות רבה ולעולם לא באובססיביות. תמיד מופיעים שינויים וניואנסים חדשים, אלמנטים נוספים לסיפור ושחקנים מבחוץ שמזרימים דם חדש לקולנוע שלו, אבל מצד שני הצופה המיומן תמיד יבחין גם באותו סרט קטן, פשוט ואידיאלי שהשינויים הללו מסווים.


קריאה נוספת: כתבתו של דניאל ויצמן על הסרט In Another Country