22/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

כאבי צמיחה

במשך 12 שנה, בין צילומי סרט אחד לאחר, יצר ריצ'רד לינקלייטר את אחד הסרטים החשובים שלו ואת מה שהוגדר כהיסטוריה קולנועית. על התבגרות: הסרט והאפקט המושג

אבישי קרשין (19/08/14)
 

אחד הקסמים הגדולים של הקולנוע הוא האפשרות לדחוס חיים שלמים לתוך שעה וחצי. קסם זה הוא פרפרזה על האימרה של אלפרד היצ'קוק "דרמה היא החיים האמיתיים שנחתכו מהם החלקים המשעממים". אקט העריכה לא רק מייצר דרמה אלא גם מתרגם את השינוי האיטי וההדרגתי של חיי היומיום לתמונות מוחשיות וברורות על מסך הקולנוע.

הטכניקות הן שונות וכוללות רמאות ידועה מראש: שימוש בשחקנים שונים לגילום אותה דמות בגילאים משתנים, או באיפור שמבגר את השחקן לפי הגיל הרצוי של הדמות המגולמת. אלו החרוצים, כמו במקרה הקלאסי של רוברט דה נירו בשור הזועם, גורמים לשינויים פיזיים בגופם והסבלניים מבינהם יכולים להשתמש בטכנולוגיית Time-lapse שמתעדת אחוז קטנטן מהתהליך הכללי. הדוגמא המושלמת למקרה האחרון מופיעה בפתיחה של הסרט אמלי שם מתחבא שוט קצר שמכווץ הריון של תשעה חודשים לכדי שלוש שניות. זהו קולנוע תלת מימדי בו המימד השלישי, זה שמעניק עומק לסרט, לא מתקבל ממשקפיים מיוחדות אלא בזכות מימד הזמן, כל סרט שהוא, משתמש במימד הזה מעצם הגדרתו של הקולנוע אבל במקרים מיוחדים מתרחשת קונסולידציה – איחוד של רגעים נפרדים - של מצבים שונים לגוף אחד שלם, כמו חלום שלוקח את אירועי היום והופך אותם לסיפור קצרצר.


הבמאי ריצ'רד לינקלייטר כבר התנסה בסוג כזה של עשייה עם טרילוגיית לפני הזריחה, לפני השקיעה ולפני חצות. שלושה סרטים שנעשו בין השנים 1995-2013 ועוקבים אחרי שלביה השונים של מערכת יחסים רומנטית בין גבר ואישה. העובדה ששני השחקנים הראשיים שלו, אית'ן הוק וג'ולי דלפי התבגרו בעצמם בכמעט עשרים שנה בין הסרט הראשון לאחרון, מטשטשת את הגבול בין קולנוע ומציאות ומוסיפה רבדים 'כמו תיעודיים' לאלה הקיימים בתסריט. הטרילוגיה גם ביגרה את לינקלייטר כיוצר והובילה אותו לסרטו האחרון, התבגרות, שעושה את אותו הדבר לגבי מערכת היחסים בין ילד מתבגר ובין משפחתו.

סרט זה כבר הוגדר כנקודת ציון משמעותית בהיסטוריה של הקולנוע. לינקלייטר החל בצילומי הסרט בשנת 2002, כאשר כל שנה התאספו הצוות והשחקנים כדי לצלם עוד כמה דקות של סרט. לתפקיד הראשי הוא ליהק את אלר קולטריין שהיה אז בן שבע, כשהסתיימו הצילומים קולטריין היה בן 18 ולמעשה אדם אחר, בעל גוף אחר, קול אחר ואופי אחר. השיטה הזאת לא רק משתלמת מבחינת תקציבי הפקה, היא עושה משהו שהקולנוע עד כה לא עשה בצורה כה ברורה ובעלת תמורה מיידית. כמו דודה שלא ראתה את אחיינה זמן מה ומופתעת מכמה שהוא גדל, זאת חוויה שמשוחזרת שוב ושוב לאורך הסרט.

אנחנו מכירים את החוויה הזאת מסדרות הטלויזיה. כל מי שראה את הסופרנוס התקשה לעכל את ההבדל בין איי. ג'יי של העונה הראשונה לזה של העונה האחרונה. זה קורה בכל סדרת טלויזיה ארוכת חיים שיש בה ילדים, ובעיקר ילדים זכרים, שהתהליך שהם עוברים בשנות גיל ההתבגרות עם הקול המתחלף, שיער הפנים שמתחיל לצמוח והיצור המוזר שמחליף את מקומו של הילד המתוק, נראה בבירור לעין. גם בקולנוע היו יוצרים יוצאי דופן שבחרו לתעד את הפער הזה ודרכו לבחון את השינוי שמתחולל בנפשו של הילד או בעולם שמחוץ לו.
אנטואן דואנל
אנטואן דואנל

הבולט הוא פרנסואה טריפו שיצר את האלטר אגו שלו, אנטואן דואנל הצעיר, לסרט הביכורים שלו 400 המלקות. לתפקיד הראשי הוא ליהק את ז'אן פייר לאו בן ה-15. טריפו סיפר את סיפורו האישי דרך דמותו של דואנל ועם השנים וככל שלאו הלך והתבגר חזר טריפו ללהק אותו לסרטים הממשיכים את סיפור חייו ואת אהבותיו של הנער שהפך לגבר. הסרט הקצר אנטואן וקולט נעשה שנתיים לאחר מכן, בנשיקות גנובות דואנל/לאו כבר היה בן 24, בתרגיל בנישואין 26 ובאהבה במנוסה הגיע לגיל 35 המופלג.

לעומת הקולנוע העלילתי, בקולנוע התיעודי, הקונספט של צילומי סרטים לאורך פרקי זמן ארוכים להחריד הוא לא קונספט זר. Chasing Ice צולם במשך שלוש שנים כדי לתפוס את תהליך העלמותם של קרחוני העולם; ב- Knuckle תיעד הבמאי שלושה שבטים אירים במשך 12 שנה; Louise Bourgeois: The Spider, The Mistress and The Tangerine גבה 14 שנים מחייהן של הבמאיות שלו עד שהשלימו אותו. באופן דומה ניקיטה מיכלקוב בחר לתעד את התמורות שחלו על אמא רוסיה בין השנים 1980 ל-1991 דרך עיניה של בתו אנה. לסרט הוא קרא על שמה.

בשיא מחזיקה סדרת הסרטים המיתולוגית שהתחילה ב-1963 בסרט Seven up. הסרט קיבץ קבוצת ילדים בריטים בני שבע מרקעים סוציו-אקונומים שונים כדי לצייר תמונה מסוימת של החברה הבריטית באותה שנה. מאז אותו סרט בכל שבע שנים חוזר ומבקר הבמאי מייקל אפטד את אותם הילדים שוב ושוב כדי לבדוק מה השתנה ומה נשאר אותו הדבר. הסרט האחרון (בינתיים) והשמיני במספר, 56 Up יצא לפני שנתיים והילדים, כמו שניתן להבין משם הסרט, בני 56. לצד כל אלה עומד הסרט יוצא הדופן Tarnation שאמנם לא צולם אקטיבית במשך שנים אבל משתמש בכמות אדירה של צילומי וידאו ביתיים שמתעדים את חייו של ג'ונתן קאואט, במאי וגיבור הסרט. התוצאה הסופית, בדומה לסרטו של לינקלייטר, היא סרט אחד שמספר סיפור חיים שמתחיל בילדות, עובר בנעורים ומסתיים בבגרות.
Everyday
Everyday

גם בארץ התנסו בסוג כזה של תיעוד. בדוקו המצויין של ג'וליאנו מר הילדים של ארנה ליווה מר קבוצה של ילדים בחוג לתיאטרון של אמו בין השנים 1989-1996. זכור גם (לאחדים מעטים מאיתנו) פרויקט הדוקו-כדורגל משנת 95 התקוה של אורן תירוש שעקב משך שנתיים אחרי ילדים בני 10 בחלומם לכבוש את בני יהודה ואחר כך את אירופה. ההבטה שתירוש ישוב ויבדוק מה עלה בגורל הזאטוטים און-קאמרה, טרם התממשה..

אבל החלוץ המקורי בקולנוע העלילתי הוא דווקא הבמאי מייקל ווינטרבוטום שכבר עשה משהו מאוד דומה לפני שנתיים בדרמה Everyday. ווינטרבוטום מתאר את שגרת יומה של משפחה שאביה יושב בכלא. כל שנה אם המשפחה וארבעת ילדיה עולים לרגל לבקר את אביהם ובכל שנה הילדים גדולים יותר מהשנה הקודמת. ווינטרבוטום צילם את הסרט בזמן אמת, כמו לינקלייטר הוא קיבץ מחדש את השחקנים שלו כל כמה זמן כדי להמשיך את צילומי הסרט. גם סרט זה כמו אלה שקדמו לו הוא עוד חוליה בשרשרת התבגרותו התמידית של הקולנוע כאמנות. הסרט החדש 'התבגרות' נשען על קודמיו כדי להגיע לנקודת מפנה בהיסטוריה של הקולנוע, הוא בלתי נפרד מהם ועדיין עומד בזכות עצמו, בדיוק כמו ילד שהפך לגבר.

התבגרות במאי ריצ'ארד לינקליטר.
עם אלר קולטריין, איתן הוק ופטרישה ארקט.
בבתי הקולנוע, החל מה-4.9. יש לנו כרטיסים בשבילכם