22/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

גשר ברוקלין

הבחירות שלנו מושפעות ממכלול דברים ורק לעיתים הן משקפות דעה עצמאית ובלתי תלויה. מתן שירם (אקס גלובס) בעקבות רשימת ה-100 של ה-BBC ועל 'ברוקלין' שנכלל בה

מתן שירם (29/08/16)
 
ברוקלין

בראשית השבוע התפרסמה בכלי התקשורת רשימת 100 הסרטים הטובים שהופקו מראשית האלף הנוכחי - רשימה שהורכבה מבחירותיהם של 177 מבקרי קולנוע מכל רחבי העולם, שכל אחד מהם נדרש לבחור את עשרת הסרטים הטובים לפי ראות עיניו. היוזמה לרשימה היא של רשת BBC, ואף שמטבע הדברים רשימות מהסוג הזה מעוררות שיח קולנועי - ועל כך יש לברך, הנטייה שלי היא להסתייג מהן.


יש מידה לא מבוטלת של חוסר כנות בניסיון להרכיב רשימה של עשרה סרטים אשר עולים באיכותם על מאות סרטים אחרים. מעבר לכך שזוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, באם נדרשים לה ברצינות, השיקולים לעולם יושפעו משמות הבמאים, מהאופן שבו התקבלו הסרטים בפסטיבלים, בבתי הקולנוע ובקרב הקולגות, ולא פחות מכך- מתוך הצורך לשמר תדמית מקצועית אנינה. על כן לא יהיה זה מוגזם להניח שהסינון הוא על בסיס 'איכות קולקטיבית' - מעשה מחושב היטב, שיווקי, הנעדר דעה עצמאית. אבל אני שמח ש"ברוקלין" בפנים. ולשם כך התכנסתי. להמליץ על סרט שולי כביכול ולשפוך עליו מעט אור. מגיע לסרט המשובח הזה שיצפו בו עוד. כלומר, מגיע ליוצריו – התסריטאי ניק הורנבי והבמאי ג'ון קראולי, שלקחו לידיהם המיומנות סיפור אנושי צנוע (הבסיס לתסריט הנו רומן מאת קולם טויבין), וניגשו למלאכה, במטרה לספר את הסיפור הכי טוב שאפשר, לעשות את הסרט הכי טוב שאפשר. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לעשות סרט טוב.


ברוקלין

אין זו משימה פשוטה כלל וכלל – הן מפני שזהו סיפור תקופתי (אירלנד וארצות הברית של שנות ה-50 של המאה הקודמת) הדורש עיצוב אמנותי השואף לשלמות; במקרה של תקציב מוגבל, כמו בסרט זה – נדרש גם צלם בעל כשרון יוצא דופן שיפיק את המקסימום מהמשאבים המוגבלים (את הסרט צילם איב בלאנז'ה הקנדי, "Laurence Anyways"); והן מפני שהסיפור הוא סיפור של דמויות שההזדהות הרגשית עמן נובעת מהפשטות שלהן - אנשים רגילים, עם רצונות אנושיים ושאיפות צנועות.


בתחילת הסרט, אייליש (שירסה רונאן), הדמות הראשית, היא בדיוק כזו – בחורה בראשית שנות ה-20 לחייה, ביישנית וחסרת ביטחון, שזוכה להזדמנות פז עליה אף לא חלמה: לעזוב את העיירה הקטנה, המקום המגונן הבטוח בו היא חיה עם אמה ואחותה, ולעבור לעבוד בברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית. עבורה, יותר מאשר מסע הגירה תכליתי למטרות פרנסה, המעבר הנו תחילתו של מסע התבגרות. אייליש חווה על בשרה קשיי הסתגלות מעצם היותה זרה, חסרת ביטחון, ונטולת כישורים חברתיים, אך בזכות התבונה הרבה בה ניחנה, ובזכות רגישותה, היא מפלסת את דרכה בין המכשולים ומצליחה להתאקלם יחסית מהר, ואף למצוא אהבה: טוני (אמורי כהן), בחור נאה ממוצא איטלקי, בן גילה, טיפוס משפחתי ואף ג'נטלמן, שרברב במקצועו. טיפוס לא מורכב, כמו במכוון. כמוהו גם ג'ים (דומנול גליסון) יפה התואר ובעל הנימוסים הנכונים, שבעבר היה בלתי מושג מבחינת אייליש המופנמת וכאשר היא חוזרת לבקר את הקהילה אותה עזבה, זורחת ומלאת ביטחון, ג'ים הופך ליותר מאשר מאהב פוטנציאלי בר השגה.


אייליש נאלצת לבחור בים טוני לבין ג'ים, וכפי שחווינו את רגעי ההחלטה של אייליש לאורך השתלשלות העלילה, גם כאן, בקונפליקט האנושי הכה כואב, אנו עדים הן לתהליך הרגשי שהדמות עוברת והן לרגע ההכרעה - ובכך גדולתו של התסריט היפה (שבנוסף, כמיטב הדרמה הבריטית, אינו נעדר הומור). הורנבי, אחד הסופרים האהובים של זמננו ("נאמנות גבוהה", "ארוכה הדרך למטה") מיומן במציאת מורכבויות רגשיות בסיטואציה כביכול פשוטה.


האם הבחירות החכמות שמפגינה אייליש לאורך הסרט מעידות על טיב הבחירה בין הגברים? האם בכלל קיימת בחירה טובה יותר או פחות, כשמדובר באהבה אמיתית - חזקה מכל הסחת דעת, או ממיני מניעים כוזבים? ובכלל, האם אהבה הינה תוצר של בחירה מודעת? בהנחה שכן, מאילו מניעים מורכבת תחושת האהבה של אייליש? לחלק מהתשובות לשאלות הללו יש מענה ברגע השיא של הסרט, שהוא, בסופו של דבר, סיפור אהבה, ולא, כפי שניתן בטעות לחשוב, סיפור על הגירה.

* הכותב היה מבקר הקולנוע של גלובס