24/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

רגש רגש תרדוף

מתוך סבך הפילוסופיה העתידנית המרתקת, שמתקיימת בסרט החדש והיפה של דרייק דורמוס "Equals", נשזרות שכבות שונות של אידיאות קולנועיות, הקוראות תיגר על הלך הרוח המיידי והאופייני ביותר לדמויות הקרויות בני האדם – הרגשות. רגש הוא מחלה. הוא איום קיומי. מתן שירם בוחן את הסרט כיצירה 'עמוקה' שמקפידה להישאר בשטח הרדוד. צפייה נעימה?
תחשבו שוב

מתן שירם (25/09/16)
 
Equals

אחת לכמה זמן (לא לעתים תכופות מדי), קם סופר או תסריטאי המבקש לאתגר את מחשבותיהם של צופיו, כמו גם את מחשבתו הוא, בשאלות על עתידה של האנושות. בהסתמך על המציאות הקיימת ועל תפישתו את הטבע האנושי, בורא היוצר עולם בדיוני המתאר תמונת מצב קיצונית, לרוב שלילית בהרבה מזו המוכרת לצופים או לקוראים בנקודת הזמן בה נוצר. היצירות הללו כרוכות בז'אנר בשם 'דיסטופיה', ובעבר הלא רחוק הוליד הז'אנר יצירות מופת רבות שחלקן הנן עיבודים לקולנוע, ביניהן "מטרופוליס" של פריץ לאנג, "פרנהייט 451" של פרנסואה טריפו, ולהיטים מוצדקים כמו "זיכרון גורלי" של פול ורהובן וסדרת סרטי "משחקי הרעב" של גארי רוס ופרנסיס לורנס, וכדאי לציין בהקשר זה את סדרת הטלוויזיה המצוינת "מראה שחורה".


הסרט "Equals" ("שווים") אותו ביים דרייק דורמוס, שגם כתב את התסריט בצוותא עם נייתן פארקר, הוא ככל הנראה הסרט הדיסטופי העכשווי ביותר, וכמצופה מיוצרי קולנוע בני זמננו הפועלים בז'אנר, המחשבה שהובילה לרעיון לסרט עסקה בהשלכותיהן של התמורות הטכנולוגיות על חיינו התרבותיים והחברתיים. פארקר ודורמוס יצרו עולם - תוצר של מלחמה הרסנית, בו שולט קולקטיב חסר זהות - בו הפגנת רגשות היא אסורה. עולם בו רגש מוגדר כמחלה וכחטא פרימיטיבי המהווה איום על החברה, ועל כן יש להביא לדיכויו/מיגורו. אותו עולם עתידי - תוצר של אותה מלחמה הרסנית - נשלט על ידי קולקטיב חסר זהות. במרכז העלילה סיפור אהבתם הבלתי אפשרי של בחור (בגילומו של ניקולס הולט) ובחורה (קריסטן סטיוארט בתפקיד נהדר) שמצאו עצמם נכנעים לרגשותיהם, ובכך הפכו עצמם למטרה.


Equals

בזמן הצפייה בסרט הרהרתי בשאלה האם ניתן לזייף רגש, או וגם: האם ניתן להביא לגרום באופן מודע לקהותו, אך בעיקר הטרידה אותי אי ההבנה באשר למדיניות סירוס הרגש בסרט. מדוע הפגנת רגשות אנושית מהווה איום? מה זה משרת? את מי זה משרת? האם זהו עולם שהמדיניות שלו היא צמצום הילודה? האם מדובר בחשש מפני האדם כאינדיבידואל? אי-הידיעה הזו מעוררת תחושה שמשהו מהותי בתסריט לא פתור. יתרה מכך: אותו קולקטיב, שמצד אחד מסרס רגש (חיובי, אמנם), מעורר בחבריו רגש שלילי - תחושת פחד מפני העונשים הצפויים למי שיתעורר בו רגש. כיצד זה מסתדר? הרי לא קיימת אפשרות לבודד רגש ספציפי, כפי שלא ניתן לבודד גירויים, בדיוק כפי שלא ניתן לבודד זיכרון ספציפי מזיכרונות אחרים הקשורים אליו – אלא אם כן נמחקים כל הזיכרונות (בסרט המעולה "שמש נצחית בראש צלול" של מישל גונדרי, הניסיון למחוק זיכרון רגשי של התאהבות נדון לכישלון, בין היתר מהסיבה הזו).


אין אלו הבעיות היחידות בסרט. העולם המוצג בו הוא מאוד מרשים מבחינה אסתטית - האם זו הבחירה הנכונה לסרט? אם העולם הוא כזה השואף להוויה נעדרת רגשות, מדוע שליטי אותו עולם משמרים יופי חזותי עוצר נשימה? דווקא הכיעור האדריכלי בן זמננו, המאדיר את המנוכר ואת המלאכותי, יכול היה להיות תפאורה מוצלחת יותר. מה גם שאין צורך ללכת רחוק - אנחנו כבר כמעט שם. לא צריך שתתרחש מלחמת עולם כדי שאחריה יחיו בני אנוש במציאות שאין בה רגשות כמו התאהבות או חמלה. ואם בעיני יוצרי הסרט כן נחוצה לכך מלחמה שבתומה חורבן - היכן הוא המסר על החברה המערבית בת זמננו? היכן הוא המשל לחיינו אנו? היכן הוא תמרור האזהרה? אם זוהי דיסטופיה לשם הדיסטופיה, אז חבל שכך.


לזכותם של יוצרי הסרט ייאמר שסיפור האהבה לכשעצמו יפה, ושיש בסרט רעיונות יפים, שאמנם לא הועמקו והבשילו לכדי אמירה משמעותית, אך הם עדיין יפים (למשל, ביקורת על הפאסיביות והבינוניות שבחיי קולקטיב מודרני). בשורה התחתונה: "Equals" הוא סרט שעם עוד קצת מחשבה יכול היה לצאת ממש-ממש טוב. ובמילים אחרות: מי שמסתפק בסיפור דרמטי אפקטיבי, משוחק טוב ויפה לעין, ייהנה הרבה יותר ממי שמעוניין גם לחזות בהשתקפותה הקולנועית של נבואה דיסטופית בעלת אמירה, או בעלת איזשהו נפח פילוסופי.

> הכותב הוא מבקר הקולנוע וכתב התרבות של גלובס ובעיקר סיניפיל מושבע הפוקד את הספרייה שלנו כל יומיים.