18/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר


אלבומים חדשים - יולי
אלבומים חדשים בדיסקים ותקליטים.. ובראשם האייטם הלוהט, המבוקש והנחטף בותר בתולדותינו – ז'אן קונפליקט. אך לצידו עוד קרטיבים וארטיקים לוהטים לימי הקיץ הקרירים.
טקסטים: רועי ברגר ומתן אלחדף 27/7/17
Jean Conflict - The Complete Record
(זהב שחור | LP/CD)
"אחרי חודשים של הפקה, מדוקדקת, ארוכה אך מהנה אנו גאים להציג את ההוצאה האולטימטיבית של ז'אן קונפליקט" זהב שחור, לייבל התקליטים של האוזן נרגש ובצדק, ומסיף תודות: "בראש ובראשונה Ronen Ben Tal, Pini Shpater, Aliza Ashkenazi Hayon, Yoav Shdema וכמובן Rami Fortis, Samy Birenbach, Yaki Avimor ולכל מי שהשתתף בהקלטות ההיסטוריות ההן.."
ז'אן קונפליקט אפיינה יותר מכולן את גל הניו ווייב של האייטיז-פיגווין התל אביבי. 30 שנה אחרי, אנו מוציאים את המוזיקה שלהם באלבום כפול המכיל את כל(!) ההקלטות של הלהקה הכי מיתולוגית בעיר. להשיג (אם נשאר..) במהדורה מבונסת עם דיסק (150 ₪) או בלעדיו (130 ₪)
Mac Demarco - This Old Dog
(Captured Tracks | LP/CD)
מעבר לכתיבת החומרים ונגינה על הכלים כולם, נוטל לדידו הציניקן המוזיקלי הבולט של ימינו באלבומו החדש את מלאכת ההפקה. מה שעלול לבשר אפוא על מרקחה רוקנרולית-טריפית-ניהיליסטית פרועה (תחומיה כרוכים במידת האומץ וההעזה בהם ינקט דמרקו, לכל הפחות כמידת הכישרון שיש בבחור הזה) מתגלה אכן כממתק דמרקואי אפוף אסיד-ביט מחד, אך אקוסטי, מוקפד ובוגר יותר מהקודמים; בטח בכל הנוגע לטקסטים - הנוגעים בפשטותם ביחסים אינטימים מורכבים מול אביו, זוגתו ואף הוא עצמו. אפשר לומר, פחות הומור ותזזיתיות כלעומת רגש והתכנסות! מלאו ריאותיכם אוויר (ודברים אחרים) והיכונו לצלול.
Peter Perrett - How The West Was Won
(Domino | LP/CD)

פקחו לבכם ואוזניכם! מדובר באחד מאלבומי הרוק הטובים שיצאו את בריטניה בשנים האחרונות! מי היה מאמין שהפרונטמאן הבלתי מעורער של ה-Only-Ones האגדיים שהתרוצצו ונשטפו כליל תחת ברז הפסיכדליה האנגלי של סוף שנות ה-70' ימשיך לתת בראש בגיל 66 אחרי כמויות הסמים השערורייתיות שדחף! לא כל שכן הקול הלך והשתבח, מין הקצנה הומוריסטית לניב הלונדוני הממזרי והמלוכלך, ריפי גיטרה אווריריים וטקסטים ציניים ועוקצניים (בין הנעקצים - התרבות האמריקנית וכמה מסמליה המפורסמים הנוכחיים). פרט לא לוקח את עצמו ברצינות יתרה, וכל שנותר לנו הוא להעלות חיוך מטופש, להזיז את הגוף ולברך על קיומו של הגאון החד-פעמי הזה.
Gov't Mule ‎– Revolution Come...Revolution Go
(Fantasy | LP)

וורן היינס הוא דמות מוכרת בעולם המוזיקה, בעיקר בתור הגיטריסט של להקת ה-Allman Brothers והמחליף של ג'רי גרסיה בגלגולים המודרניים של ה-Grateful Dead, אך לא פחות בתור המנהיג של אחת מלהקות הג'אם החשובות בעולם, Gov't Mule. עם מותו של גרג אולמן לפני כחודשיים, הפך היינס למנהיג הבלתי רשמי של עולם הג'אם בדרום ארה"ב וכיאה למנהיג, הוא מוכיח לנו למה הוא ראוי לכתר. באלבום החדש היינס וחבריו חוזרים לאולפן עם שירים מקוריים, לאחר כמה שנים בהן זכינו לשמוע אלבומי קאברים וגרסאות שונות לשירים מוכרים (שזה לא רע בכלל, אבל עדיין נחמד לקבל משהו חדש מדי פעם). האלבום ממשיך את הקו של ה"מיול" עם שילוב בין רוקנרול, בלוז, קאנטרי, Fאנק ונגיעות רגאיי. הפעם אין גרסאות כיסוי ולמעט אחיו הגדול של סטיבי ריי ווהן והגיטריסט של Big Sugar (עם זמרות הלווי ונגני כלי ההקשה המתבקשים), אין גם אורחים. מה כן יש? מוזיקה. שיוצאת מהלב ומנוגנת מהנשמה, כפי שיכולנו לראות כאן ברידינג 3 לפני שבע שנים וכפי שתשמעו אם תשימו את ידכם על האלבום החדש. מהפכות באות ומהפכות הולכות, אך מי שמתמיד בדרכו לא צריך שום מהפכה כדי להוכיח עד כמה הוא גדול, ראוי ומוכשר.
Fleet Foxes - Crack Up
(Sub-Pop | LP/CD)

אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שאכתוב על אלבום של הפליט פוקסס הייתי צוחק בקול רם. מצד שני אם הייתם אומרים שאעשה זאת תוך כדי שאשגיח על בני הבכור, יום אחרי הופעת איחוד היסטורית של גאנז אנ רוזס בפארק הירקון, הייתי חושד שצרכתם סמי הזיה קשים, אבל זה בדיוק מה שקורה עכשיו. כשיצא האלבום הראשון של הלהקה בלייבל סאב-פופ, לא הייתי מרוצה. סאב-פופ סימלו עבורי (ועבור עוד כמה מיליונים) את רוח הנעורים המכסחת, והמעבר של חברת התקליטים לעולם האינדי-פולק היה כמעט מעליב. אבל בחיים כמו בחיים, ברגע ששמים את האגו בצד ולא לוקחים דברים אישית, אפשר לגלות הפתעות משמחות. כמו האלבום השלישי של הלהקה, שאם הייתי משווה אותו לשניים הקודמים, הייתי משקר, מכיוון שלא שמעתי אותם בחיי. החלטתי להקשיב לו בוקר אחד (בעיקר כדי לא לעצבן את הבעלים שיש לו כנראה משהו אישי נגד מטאל) ושמחתי לגלות אלבום שיפהפה היא מילה קטנה עליו. מעבר לרוגע שהוא משרה, יש בו כמה קטעים שהיו יכולים להיכנס בכיף לאחד מהאלבומים הישנים של סאב פופ, בימים שכריס קורנל, מארק לנגן וקורט קוביין היו רק הבטחות לא ממומשות מעיר שהייתה ידועה בעיקר בזכות מייקרוסופט ותעשיית העצים הענפה שלה. השם שאני וחברי לדלפק נתנו לשועלים ולחבריהם היה מוזיקת סטודנטים (בעיקר כאלו מגילמן) ולכן לא מפתיע לשמוע שחלק מחברי הלהקה לומדים בזמנם הפנוי. עכשיו, כשהתבגרתי והתגברתי, אני מקווה שהם לא יישארו לנצח בעולם האקדמיה וימשיכו לנגן מוזיקה יפהפייה.
Sufjan Stevens & Friends - Planetarium
(4AD | LP/CD)

בשנת 2003 הודיע המוזיקאי האמריקאי סופיאן סטיבנס שיוציא חמישים אלבומים, אחד לכל מדינה בארצות הברית. לא קרה. לעומת זאת, השנה (לאחר מופע מוצלח בשנת 2012) הוא חבר לברייס דרסנר, הגיטריסט של להקת The National, למתופף ג'יימס מקאליסטר ולמלחין ניקו מולי, וביחד הוציאה החבורה אלבום מחווה למערכת השמש שלנו, לגרמי השמיים, לבריאה ועוד. האלבום מתחיל ונגמר כמו אלבום רגיל של סטיבנס (מה שאומר יפה, שקט ונוגה) ובדרך הופך למוזיקה שיכולה לעזור לכם להיכנס לטראנס מקודש. יכול להיות שחובבי הסופיאן יתאכזבו בשמיעה הראשונה, אך שווה להשקיע ולצלוח את האלבום על קטעיו הארוכים (כולל שיר בן רבע שעה המוקדש לכדור הארץ) ולהתנסות ב.. ובכן, בחוויה שמיימית.
Stone Sour - Hydrograd
(Roadrunner | LP)

קורי טיילור הוא אדם שמאוד נהנה מהעבודה שלו. לא מפתיע, בהתחשב בכך שמעבר להיותו הזמר עטוי המסיכה של להקת הפורים-דת'-Fאנק-מטאל סליפנוט (עובדה שגורמת לו להיות כוכב הרוק היחיד שיכול גם להופיע בפני עשרות אלפים וגם להסתובב עם ילדיו בקניון השכונתי), הוא גם שר בלהקת סטון סאוור, כותב קומיקס, ומדובב צרחות בסדרת המד"ב הבריטית דוקטור הו. אמנם סליפנוט גדולה יותר, אבל סטון סאוור היא פרוייקט החלומות האמיתי של טיילור, שהקים אותה בשנת 1992, הרבה לפני שחשב ללבוש מסיכה ולהקים פסטיבל משלו. האלבום החדש והשישי ממשיך את המסורת החצי מטאלית חצי אלטרטיבית של הלהקה, ולוקח צעד הצידה לכיוון הרוקנרול הבסיסי יותר, כולל קאבר לואן היילן. מי שאוהב את הקול המיוחד של טיילור יהנה מהאלבום, מי שלא, כנראה שיסבול גם כאן. את קורי טיילור זה לא מעניין. הוא עם הילדים בקניון ואף אחד לא מזהה אותו.
Royal Blood - How Did We Get So Dark?
(Warner Brothers | LP/CD)

להקות המורכבות משירה, בס ותופים יכולות להיות הצלחה מסחררת (Death From Above) או שעמום המחץ (רוב השאר). הצמד הבריטי Royal Blood אמנם קיים רק משנת 2013, אך בארבע שנות קיומו הצליח להיכנס לקטגוריה הראשונה, וצבר מעריצים רבים כמו הארקטיק מנקיז, שדרן הרדיו הווארד סטרן וגיטריסט בשם ג'ימי פייג'. בפעמים הראשונות בהן שמעתי את ההרכב לא הבנתי שמדובר בצמד. הצלילים שמוציא הבסיסט והזמר מייק קאר נשמעים כמו בס פלוס גיטרה אחת לפחות, והתיפוף המדוייק של בן ת'אצ'ר עוזר לייצב את הגרוב המיוחד של הלהקה. אם אתם מחפשים תחכום, מבנים מוזיקליים מיוחדים או עומק, כדאי שתקשיבו לאלבום רנדומלי של קינג קרימזון. אם אתם רוצים להנות מהחיים, שימו פליי.
Powerflo - Powerflo
(New Damage Records | CD)

הזמר של סייפרס היל, הגיטריסט והזמר של ביוהאזארד, הבסיסט של פיר פקטורי, הגיטריסט של דאונסט והמתופף של וורסט. אם אף אחד מהשמות הללו לא אומר לכן/ם כלום, כנראה שכדאי שתמשיכו לאייטם הבא. אם אפילו אחד מהם מוכר, אל תוותרו על האלבום הזה. אמנם סופרגרופ יכולה להיות בלאגן משוגע, אבל עם פאוארפלו אנחנו זוכים לקבל את ההמשך הכמעט ישיר של הפסקול ל- Judgement Night. אמנם השילוב בין מטאל לראפ ידע עליות ומורדות (לרוב מורדות בעומק הגיהנום), אך כשמדובר באושיות הארדקור/ניו/ראפ/פאנק מטאל שעושות בערך את אותו דבר כבר עשרים ומשהו שנה, הכיוון הוא בהחלט למעלה. מודה, לא היו לי יותר מדי ציפיות, אבל אחרי כמה האזנות הבנתי שמדובר באחד מהאלבומים היותר כיפים, מקפיצים וגרובים ששמעתי בזמן האחרון. מה שנקרא, חם ומגניב.
נצ'י נצ' - שפל וגאות
(Mad Man | CD)
אני מקשיב לאלבום החדש של נצ'י נצ' ודמעות עולות. למה? כי התבגרות זה דבר מרגש. תשאלו את הביסטי בויז שהתחילו בהארד קור, עברו לשירים על בנות וזכויות למסיבות והגיעו להוקרת תודה וסמפלים של נזירים טיבטיים. הזמר המוכשר מפתח תקווה התבגר ועשה צעד אחד עמוק יותר אל תוך עולם הרוח ומבטא זאת בעזרת סימפולים של אהוד בנאי (והאחים מריו), חידוש לקאבר שעשה טל הפטר לשיר של חווה אלברשטיין (עם מלים של נתן יונתן ולחן של סשה ארגוב) ואירוח של אושיות תרבות ישראלית כמו אבישי כהן ודודו טסה (באחד השירים היפים ביותר שיצאו מכאן על מערכת יחסים בעייתית שגבר שר מנקודת המבט הנשית). בשמיעה הראשונה הרגשתי שהאלבום הוא הרבה יותר שפל מגאות, אך עם כל האזנה הבנתי שיש כאן משהו חזק יותר מהתנודות של המים ושל התודעה. יש כאן השלמה. "לא חולם להיות המלך, לא חולם להיות כלום," שר נצ'י, "רק להיות עצמי." משימה לא פשוטה, במיוחד בעולם החומר ועוד יותר בעולם ההיפ הופ (ובמיוחד אחרי שכבר המליך את עצמו. התבגרות, נו). עוד משימה שהוא קיבל עצמו היא לאהוב, עם כל השנאה שבתוכו. עוד אקט שיכול להצטייר כמגלומני, או כמלא ענווה. אני בוחר להאמין שזה מגיע ממקום טהור, ומקבל חיזוק בשיר אשרי המאמין, שלוקח ביטוי שמסמל נאיביות, והופך אותו לתקווה לשינוי, כנות והתפתחות. מעבר לכל המסרים החיוביים והכוכבים שבאו לתת חיזוק, יש כאן כמה מהביטים ומהשירים הטובים שנשמעו על גבי אלבום ישראלי (גם כאן, תודה לאל יש תחרות יפה בשנים האחרונות) ובגדול, מדובר באחת היצירות היותר מעניינות של תשע"ז. אשרינו!
Chuck Berry - Chuck
(Decca Dualtone | LP)
38 שנים אחרי אלבום האולפן האחרון ושלושה חודשים לאחר מותו, יוצא האלבום הסופי של סנדק הרוקנרול, צ'אק ברי, אדם שהשפיע עמוקות על על מרטי מקפלי, על הביטלס ועל המוזיקה בכלל. בצ'אק של 2017 אנחנו מקבלים עשרה שירים וקצת יותר מחצי שעה של רוקנרול טהור מהסנדק, עם חיזוקים של טום מורלו (Rage Against The Machine) וגארי קלארק ג'וניור. האלבום כולו מוקדש לאשתו של ברי וכולל שיר על אשתו של ג'וני, ליידי בי גוד. עדיף מאוחר מאף פעם לא. בתזמון מוזר, רגע לאחר שסיימתי להקשיב לאלבום הגיע בחור וביקש לקנות מתנה לאביו. "יש לך משהו ישן של צ'אק ברי?" הוא שאל. הקשבנו ביחד לכמה מהלהיטים הגדולים שלו. חשבתי על כך שאם הייתי משמיע לו את החדש, לא היה לו מושג שהוא מקשיב למשהו שנוצר כשברי היה כמעט בן 90. מסתבר שהרוקנרול לא מזדקן, אפילו לאחר המוות.

Incubus - 8
(Island | LP/CD)
Deep Purple - Infinite
(earMUSIC | CD/Deluxe/LP)
מה הקשר? להקה אחת היא מאבות הרוק הקלאסי עם כמעט חמישים שנות פעילות ועשרים אלבומי אולפן (ומי יודע עוד כמה אלבומי הופעה, בוטלגים וכו') מאחוריה, השניה החלה בתור סוג של מחווה למיסטר באנגל ופיית' נור מור והפכה לאהודת גלגל"צ תוך פחות משני עשורים ושמונה אלבומים. הקשר, כפי שאני רואה אותו, הוא בכך ששתי הלהקות הוציאו אלבום לא רע בכלל לאחר כמה אלבומים בינונים ומטה. לא מדובר פה ביצירות מופת, אבל תחת השרביט של מפיקי העל בוב אזרין (פינק פלויד, אליס קופר, ג'יינס אדיקשן) במקרה של דיפ פרפל, ודי סארדי (אואזיס, רד הוט צ'ילי פפרס, סלייר) ובהמשך האלקטרונאי סרילקס במקרה של אינקיובוס, קיבלנו שני אלבומים שנשמעים בדיוק כמו אלבומים של דיפ פרפל ושל אינקיובוס, ויגרמו לחובבי הלהקות לחייך חיוך גדול, גם אם לא יקנו להן מעריצים חדשים. לא מעט בימינו. נקודת גאווה מקומית לחובבי דיפ פרפל - חלק מהאלבום הוקלט באולפן פלוטו של דורון פלסקו בתל אביב. כבוד גדול!
Lola Marsh - Remember Roses
(אנובה | LP/CD)
צמד האינדי פופ שסך חלקיו גדולים משלמותו, או להיפך, עם אלבום חדש-חדש. גיל לנדאו ויעל שושנה כהן בשיא כישרונם והגשתם הנהדרת, עם אלבום שני ושובל ארוך של פרסטיז'ה. איזה כיף זה.
אתניקס - בטוח
(הליקון | CD)
דאנס רוק ופופ ושפע רכילות סביב הבקע המסעיר בין נחמה לקלינסקי (למה זה מריח  כמו תרגיל בשיווק?). יועד נבו שהמציא כמה גלגלים בחייו חוזר להפיק מוזיקלית את אלבומם החדש של אחת מהלהקות המרתקות והטובות בישראל. לחובבי הז'אנר.
כנסיית השכל - זה לא אני
(עצמאי | CD)
אלבום תשיעי במספר ללהקה שבאה משדרות והפכה למרכזית בסצנת הרוק האלטרנטיבית. "הקונספט של האלבום הזה היה בלי קונספט. אנחנו מאוד קשורים אליו. יש לנו תחושה שהצלחנו לייצר משהו רענן אחרי המון שנים של נגינה. הסינגל הראשון מייצג פחות או יותר את הסאונד הכללי של האלבום" רן אלמליח לישראל היום. הנה הסינגל הראשון מתוך אלבומם החדש שמומן עי ההמון.