23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

אני ואתה נשנה את העולם
יציאה מחודשת של שני סרטי Paradise Lost היא סיבה טובה לחזור אל מכלול יצירתם של ברלינגר וסינוספקי, שתוך כדי התבוננות במציאות מנסים לשנות משהו
בחמישי במאי 1993, בממפיס שבארה"ב, נמצאו שלוש גופות של ילדים קטנים בני שמונה. שלוש הגופות האלה, חלקן מושחתות, לאחת מהן חסרו איברים חיוניים, נמצאו ביער, ללא טביעות אצבעות עליהן, ללא דם לידם או בסביבתן. כמה ימים אחר כך הובאו שלושה נערים למעצר. דמיאן אקוהלס, אז בן 18, ג'ייסון בולדווין, אז בן 16 וג'סי מיסקלי, אז בן 18. מהר מאוד הודה ג'סי מיסקלי במעורבותו ברצח והפליל את שני האחרים. דמיאן קיבל גזר דין מוות, ג'ייסון נשלח למאסר עולם עד מותו ללא אפשרות שחרור, ואילו ג'סי, בגלל שיתוף הפעולה, קיבל "רק" מאסר עולם פלוס ארבעים שנה.
כל זה יכול היה להיות עוד ידיעה בעיתון היומי של ממפיס, אלמלא היו עושים על זה סרט. ג'ו ברלינגר וברוס סינופסקי, בהפקתה של HBO, הוציאו ב-1996 את הסרט Paradise Lost: The Child Murders at Robin Hood Hills. הסרט, וסרט ההמשך שלו, יצאו עכשיו במהדורה מחודשת ומיוחדת שהגיעה לאחרונה לאוזן השלישית.
בסרט מגלה הצופה שאין אמת אחת, ובכל זאת, בניגוד לסרט מדהים ומבלבל כמו לתפוס את הפרידמנים, שבו האמת חמקמקה לגמרי עד הסוף,”Paradise Lost” הוא סרט מקומם וקשה לעיכול, כי האמת עולה מתוך השתלשלות האירועים כפי שמספרים אותה ברלינגר וסינופסקי: הנערים, שנמצאו אשמים בכל הסעיפים, הובאו למעצר בגלל שלטענת אחרים הם לקחו חלק פעיל בכת השטן, טענה שהוכחה אמיתית אין לה. הם לבשו שחור ושמעו מטאליקה, ובאזורים קרתניים של אמריקה, זה מספיק כדי להרשיע אדם. לטובת אלה שעדיין לא ראו את הסרטים, לא נגלה כאן את פרטי התגלגלות החקירה, נאמר רק שעד היום השלושה במאסר ואחד מהם מחכה לזריקה קטלנית.
הסרט מעורר שאלות רבות וקשות על מערכת המשפט האמריקאית בכלל, ועל המקרה הזה בפרט. איך זה אפשרי במדינה כמו ארצות הברית, הוא שואל, שאנשים חפים מפשע, כביכול, יקבלו עונשים חמורים כל כך ופעם אחר פעם יידחו בקשותיהם למשפט חוזר או לערעור על גזר הדין.
בהקשר זה ראוי להזכיר סרט נוסף שעוסק במערכת הזאת Murder On A Sunday Morning, זוכה האוסקר התיעודי לשנת 2002. הסרט, שבשמו הצרפתי המקורי נקרא "האשם האידיאלי" (שם שמתאים בהרבה למה שהסרט מנסה להגיד), עוקב גם הוא אחר משפט רצח ומראה כיצד בארה"ב של המילניום השלישי, עדיין אפשר להיות מואשם ברצח רק בגלל שאתה שחור ועובר בסביבה. גם שם מבוסס תיק הרצח על הודאה כביכול שנמסרה בנסיבות מפוקפקות.
רצה הגורל ודה לסטראד, הבמאי, עקב אחר סיפור שתוצאותיו היו שונות. אם לחזור ל-”Paradise Lost” והמשכו, הרי שמדובר בסרטים קשים מאוד, מזעזעים אפילו, כיוון שהצדק, נכון להיום, הפסיד בגדול. הסיפור מטלטל כל כך במיוחד בגלל שברלינגר וסינופסקי, בניגוד מוחלט לעמיתם מייקל מור, למשל, לא מתלהמים. הם מדברים בטון שקט, ובמידה שאפשר בסרט דוקומנטרי, שומרים על אוביקטיביות ומשתדלים להראות את טענות כל הצדדים. אחרי שצופים בחלק השני, Paradise Lost 2: Revelations, שנעשה בשנת 2000, קשה להישאר אדישים נוכח האטימות המשפטית האמריקאית, ומעבר למערכת המשפט -  לנוכח בורותם של אנשים והמהירות שבה הם שופטים את השונים מהם (אלה שבטעות אוהבים מוזיקה אחרת, לובשים בגדים אחרים והשיער שלהם לא ממש מסודר בבוקר). זהו מסמך מרתק וחשוב בצורה בלתי רגילה, שמלווה אותו אתר אינטרנט בכתובת www.wm3.org. שווה להיכנס אליו ולקבל עוד מידע (שהרי לא את הכל אפשר היה להכניס לסרט). בין השאר נאמר שם, שברלינגר וסינופסקי מתכוונים להמשיך את הסיפור, ו-Paradise Lost 3 כבר בתהליך הפקה (במימון HBO).
ג'ו ברלינגר וברוס סינופסקי החלו בסרט הזה את הרומן שלהם עם מטאליקה. רומן שהבשיל עם צאת סרטם המשותף של Metallica – Some Kind of Monster. ארבע שנים ליוו יוצרי הסרט את הלהקה ואת  הפסיכותרפיסט שלהם. מומלץ לאוהבי מטאליקה באשר הם, ואפילו לאלה שסתם מתעניינים בגישור, בפסיכותרפיה קבוצתית או בכל סוג של פסיכולוגיה.
דרכם הקולנועית של ברלינגר וסינופסקי החלה אצל האחים דייויד ואלברט מייזלס (Salesman), הדוקומנטריסטים פורצי הדרך. סינופסקי עבד איתם מגיל 19 ובמהלך 14 שנים; ברלינגר עבד אצלם שש שנים. הדבר הכי חשוב, הם מספרים, שיצא להם מהשנים האלה זה השיעור הפשוט: המציאות אכן מעניינת מכל דמיון. אם יש לך את העוז והדבקות ללכת אחרי סיפור אמיתי, בסופו של דבר זה כנראה ישתלם. הדבר השני הכי חשוב שקרה להם באותם שנים זו הפגישה זה עם זה. ב-1992 הם עשו את הסרט התיעודי הראשון שלהם יחד, Brother's Keeper. בסרט, שמטפל גם הוא במשפט רצח שהתקיים בארה"ב ב-1990, חוקרים השניים עיירה קטנה ומשעממת, שתושביה מתגלים לעולם בעקבות מוות מסתורי שמתרחש בתוככי משפחת וורד הביזארית. בניסיון לחשוף מה קרה בין ארבעת אחי המשפחה, מצליחים ברלינגר וסינופסקי להתבונן ברגישות בפינות אפלות של אמריקה, שמעטים האנשים שמכירים. הסרט זכה בשבחים רבים ופרסים לרוב.
בימים אלה הגיע למדפי האוזן הסרט החדש של ג'ו ברלינגר. ב-Gray Matter יוצא הבמאי לעשות סרט תיעודי ראשון מחוץ לארה"ב. הוא נוסע לוינה, בירת אוסטריה, כדי להשתתף בטקס קבורתם של 700 חלקי מוחות של ילדים, נוער ומבוגרים, שנרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה בגלל שהיו אוטיסטים, מפגרים או בעלי נכות כזו או אחרת. 700 האנשים נרצחו כדי שיכולו לבצע במוחותיהם ניסויים מדעיים. האיש שאחראי על המוות שלהם, המכונה "ד"ר מנגלה האוסטרי", מעולם לא הועמד למשפט, לא באוסטריה ולא בשום מקום, ולמעשה, אפילו קיבל מספר פרסים על מחקריו והמשיך לעבוד כמעט עד סוף ימיו בבית החולים שבו רצח את קורבנותיו. ברלינגר מגיע לוינה לבדוק כיצד זה קורה במדינה מתוקנת ומודרנית, שנאצים שמודים במעשיהם ולא מביעים שמץ של חרטה, אינם מובאים למשפט, אלא נתמכים על ידי המדינה. איך זה קורה ש-700 אנשים חפים מפשע נרצחים באכזריות בלתי נסבלת, אבל עד היום ממשיכים לעשות ניסויים על מוחותיהם ואפילו מודים בחיוניותם למדע המודרני.
אפשר להתווכח על איכותו של הסרט, למעשה אפשר להתווכח על איכותם של כל הסרטים של ג'ו ברלינגר, שאינו להטוטן קולנועי. אבל הנושאים שבהם הוא וסינופסקי עוסקים, האכפתיות החברתית המופגנת, היעדר המניפולציה א-לה מייקל מור (שהוא, אולי, קולנוען גדול קצת יותר אבל אנושי קצת פחות) הם הגורמים לסרטים שלהם להיות חובה ברשימת הצפייה של כל חובב קולנוע תיעודי. ולגבי ברלינגר - בגלל שהסרטים שלו חשובים כל כך, אפשר אפילו לסלוח לו על זה שהוא ביים סרט עלילתי אחד לא מוצלח בעליל – פרויקט המכשפה מבלייר 2. אבל את זה סביר שגם הוא היה רוצה לשכוח.

ליאור אלפנט (01/09/05)
סינופסקי וברלינגר. לדבוק בסיפור אמיתי
דמיאן אקוהלס. הנידון למוות
ג'ייסון בולדווין. מאסר עולם עד מותו
ג'סי מיסקלי. מאסר עולם + 40 שנה
סרט ההמשך. אטימות מערכת המשפט
פינות אפלות של אמריקה
פסיכותרפיה קבוצתית של להקת רוק
בעקבות ד“ר מנגלה האוסטרי