22/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

כוכב אחד מעז
אתה יושב, מקשיב לפנטזיות המעצבנות של מישהו אחר, ממלא אחר הוראות לא הגיוניות, חורק שיניים ומחכה לתורך. אפשר להבין שחקנים שרוצים להיות במאים

מקצוע המשחק, מהעתיקים בעולם, נאלץ להתמודד לאורך הדורות עם מהמורות רבות, ואולי הגדולה שבהם היא הולדת הקולנוע. כדי להרחיב את הרפרטואר שלהם, נאלצו שחקנים לעבור שינוי גדול שיהפוך אותם מתאימים למדיום החדש (ולא במקרה הוסיפו בתי ספר למשחק מגמות ושיעורים תחת הכותרת "משחק מול מצלמה"). בקולנוע, כמעט תמיד אלה המוכשרים ו/או היפים ששורדים. וגם אם נכנס השחקן אל עולם הבדים, זמנו לרוב קצוב: "טייפ קאסט" עשוי לקצוב את ימיו בתעשייה, שלא לדבר על גיל כרונולוגי.
אופציה אחת, ששחקנים מוכשרים ושורדים במיוחד בוחרים בה, היא להפוך מ"אמן מבצע" (כזהו השחקן, שקורא את הטקסט שכתב אחד וממלא הוראות בימוי של אחר) ל"אמן יוצר" – הבמאי, שהוזה עולם ואחר-כך בורא אותו מול המצלמה. חבורה מובחרת של שחקני קולנוע פעילים עושה את ימיה בעשיית סרטים. מה שמקל על השחקן את המעבר לכס הבימוי – ורבים מעידים על כך בראיונות - הוא הבנה עמוקה של עבודת השחקן. מעבר לכך, השחקנים שעברו לביים, הם בדרך כלל כאלה שצברו ניסיון רב בעבודה עם במאים ולמדו שיטות עבודה שונות. המשיכה של השחקן לכס הבימוי היא מובנת לגמרי. אחרי שעבדת למען גחמותיהם של אחרים, וסביר שלא פעם עשית מה שעשית בחריקת שיניים, הרצון לעשות את הדברים מתוך חופש הפעולה של במאי, סביר, הגיוני וטבעי.
אם בודקים את הנעשה בהוליווד בפרט וארה“ב רחבת הידיים בכלל, בחלוקה גסה, אפשר למצוא שתי קבוצות עיקריות: הסטארים הגדולים, שעושים סרטים גדולים, ושחקני האופי, שעושים אינדי. סטארים רבים עושים בלוקבסטרים כדי לגייס כסף לסרטים שהם באמת רוצים לעשות; אחרים דורשים מעורבות בהפקה כדי לשלוט יותר במוצר שהם שותפים לו. בכל מקרה, הכסף תמיד יעמוד ביסוד העניין: יש את אלה שיכולים לגייס המון כסף, ואלה שיכולים לגייס רק קצת.
בין הגדולים, קלינט איסטווד הוא הדוגמה הבולטת והמתבקשת ביותר: שחקן שצבר מעמד וכוח, אבל את היכולת והכישרון הייחודיים באמת גילה בתור במאי. איסטווד הוא גם מוזיקאי, ולא פעם שימש כמלחין סרטיו. מעבר לזה, הוא הוכיח יכולת מופלאה לעבוד עם שחקנים, ואין דוגמה טובה מסרטו האחרון, מיליון דולר בייבי, שזיכה את שני השחקנים שעבדו איתו, מורגן פרימן והילארי סוונק, בפרסי אוסקר מוצדקים.
רוברט רדפורד – מדורו של איסטווד, עוסק בדרמות על המסורת והאפיות האמריקאית. גם את מפעלו אי אפשר לסכם במשפט – הרי הוא האיש שהמציא את פסטיבל סאנדאנס, שהפך את קולנוע האינדיפנדנט לתעשייה של ממש. כבר מאנשים פשוטים, סרטו הראשון זוכה האוסקר, הוא הראה יכולת נהדרת בעבודה עם שחקנים, כשהימר, בצדק, שמרי טיילר מור יכולה להתמודד עם תפקיד דרמתי קשה, ונתן לטימות'י האטון הצעיר את תפקיד הבן במשפחה המתפרקת, שזיכה גם אותו באוסקר. 
מל גיבסון – אחד מה- Movie Stars של 15 השנים האחרונות, שהעז ועשה ב-1993 סרט קטן – איש ללא פנים - וזכה להרבה הרמות גבה, אך סך הכל התקבל באהדה. אגב, גם הוא הראה כישרון באיתור שחקנים, כשנתן תפקיד ראשי לילד ושמו ניק סטאהל. סרטו השני, לב אמיץ, כבר היה אפוס הוליוודי רב קרבות, ישבנים ומשתתפים, וכשקטף את כל האוסקרים באותה שנה, אף אחד לא הטיל ספק שמדובר בבמאי של ממש. תשע שנים לקח לו לעשות את הסרט הבא, הפסיון של ישו, אבל על הזמן שחלף חיפתה הצלחה מסחרית חסרת תקדים וויכוח גדול שילווה את גיבסון בהמשך דרכו. בהתחשב בכך ששם סרטו הבא אפוקליפטו והוא מתואר כ"סרט אקשן המתרחש לפני 3000 שנה בציוויליזציה עתיקה" – נראה שחלומות הגדולה של גיבסון רק הולכים וגדלים.
בין הסטארים המביימים יש עוד רבים ומעניינים: וורן ביטי, שסרטו השני, אדומים, זיכה אותו באוסקר שנה אחרי רדפורד, ביים בסך הכל ארבעה סרטים (מלבד “אדומים“: השמיים יכולים לחכות, דיק טרייסי ובולוורת'), ובשנים האחרונות בעיקר מגדל ילדים; ג'ודי פוסטר, שביימה עד היום שני סרטים בלבד (איש קטן ושמו טייט וחופשה משפחתית) ועוד צריכה להוכיח את עצמה כבמאית. הדיווח העדכני אומר שהיא בהכנות לסרטה הבא, Flora Plum, על ילדה ענייה בשנות ה-30 שמתחברת עם איש מהקרקס (יואן מקגרגור);
ברברה סטרייסנד ביימה שלושה סרטים. הראשון, ינטל, זכה בגלובוס הזהב, השני – נסיך הגאות והשפל, היה מועמד לאוסקרים רבים (אך הפסיד לשתיקת הכבשים שקטף את כל הפרסים החשובים באותה שנה), והשלישי, שתי פנים למראה, ייזכר רק בזכות הופעתה של לורן בקול בתור האמא.
אי אפשר לא להזכיר בקטגוריה הזאת את המקרה העצוב של קווין קוסטנר, שזכה על סרטו הראשון, רוקד עם זאבים, באוסקרים לרוב, ושקע עמוק עם סרטו השני, פוסטמן.
ולעומת זאת, חשוב להזכיר גם את ג'ורג' קלוני, שהציג בפסטיבל ונציה האחרון את סרטו השני, Good Night and good Luck, העוסק בתקופת מקארתי, ומלבד תשואות גדולות, הוא זכה בפרס התסריט ושחקנו הראשי, דייויד סטראת'רן, זכה בפרס השחקן. קלוני הוא סיפור מעניין. אמנם הוא סטאר עם יכולת לגייס כסף, אבל הוא מראה, בנתיים, משיכה עזה לסיפורים לא קלים לעיכול על צידה האפל של אמריקה (ראו וידויים של מוח מסוכן) .

הקטגוריה השנייה היא זו של השחקנים שאינם סטארים, ולכן אין להם הכוח לגייס את הכספים הגדולים שהסטארים מגייסים לטובת סרטיהם. בשביל אלה, עשייתו של סרט היא אירוע שדורש יצירתיות של במאי אינדי. תשאלו את טים רובינס על שלושת סרטיו המרתקים, שהאחרון שבהם, Cradle Will Rock, מוכיח (למי שהיה צריך הוכחה) שמדובר בבמאי חשוב, מקורי ורב כישרון. או ג'ון טורטורו, שגם הוא הביא לפסטיבל ונציה האחרון סרט, את סרטו השלישי, מיוזיקל (!) עטור כוכבים שזכה למחיאות כפיים סוערות בהקרנתו שם. ויש עוד.
וינסנט גאלו, למשל או אדוארד נורטון וגם סטיב בושמי, אחד מהשחקנים הכי מוכשרים ומצליחים בלי להיות סטאר, אשר ביים שני סרטי אינדי מצליחים (פאב של השכונה, מאחורי החומות) וקיבל כצ'ופר לביים פרקים נבחרים בסדרת המופת סופרנוס (שם גם שיחק). Lonesome Jim הוא סרטו השלישי, על בחור בודד וכושל שנאלץ בגיל 27 לחזור לגור עם הוריו. עם קייסי אפלק וליב טיילר.
גארי אולדמן – השחקן הבריטי הגדול, שהפך לנבל האהוב על הוליווד, אשר ביים עד עכשיו סרט אחד, Nil By mouth, פרויקט חלומותיו, שאולדמן כתב לו גם את התסריט וכדי לממן אותו נאלץ לעשות שלושה בלוקבסטרים עתירי תקציב באותה שנה. דרמה קשה ומרגשת עם הופעות משחק בלתי נשכחות של קאת'י ברק וריי ווינסטון.
טים רות' – חברו הטוב של אולדמן - עוד שחקן בריטי שהשתחל יפה לתעשיית הסרטים האמריקאית - ביים גם הוא סרט אחד עד עכשיו, The War Zone, יצירת מופת קודרת על כאב וגאולה (וגם בו ריי ווינסטון הוא איש משפחה אלים).
בשבועות האחרונים הגיעו למדפי האוזן עוד שלוש דוגמאות מובהקות לשחקנים שמחפשים את דרכם כבמאים. הראשון, ובינתיים הכושל מכולם, הוא דייויד דוכובני, שסרטו House of D הצליח לגרום אפילו לרוג'ר איברט הרחמן לשלוף ציפורניים. צייר אמריקאי החי בפריז (דוכובני עצמו) חוזר לגריניץ' ווילג' של נערותו, תחילת שנות ה-70, ולמסע ההתבגרות בחסות אמו הדפרסיבית (טיה לאוני, אשתו של דוכובני בחיים); החבר המבוגר המפגר (רובין וויליאמס), שנכתב (בתסריט פרי עטו של דוכובני עצמו) כמו הקלישאה הקלאסית של האידיוט-הגאון שבעצם אומר חוכמה צרופה כל הזמן; הנערה (זלדה וויליאמס, הבת של רובין); וגם אישה הכלואה ב-House of Detention הסמוך לביתו, בית מעצר לנשים, שמדברת אליו מחלון הקומה הגבוהה ומלווה אותו בשבילי החיים. המבקרים נאנחו ואמרו שדוכובני צריך ללמוד קולנוע, ודוכובני מלקק פצעיו ובינתיים לא נודע אם הוא ממשיך לסרטו הבא כבמאי. Beyond The Sea הוא סרטו השני כבמאי של קווין ספייסי, ויש אומרים סרט שנולד מתוך אובססיה. הזמר בובי דארין הוא נושא הסרט, וספייסי, שגם כתב וגם מככב בתפקיד הראשי, מרגיש קשר עמוק אל האיש. הזמר חלה בילדותו והרופאים טענו שהוא לא יחזיק מעמד מעבר לגיל ההתבגרות. הוא החזיק, נסק לקריירה מצליחה כזמר, שקע, ניסה לעשות קמבאק שלא ממש הצליח ובגיל 37 מת. ספייסי מנסה לעשות מזה – וגם מנישואיו בדרך לסנדרה די, והתפרקותם של הנישואין – דרמה גדולה, אבל חומרי החיים של דארין לא מספקים את הסחורה. מה שכן, קווין ספייסי מתגלה בסרט כזמר מוכשר מאוד בזכות עצמו. גם זה משהו.
המעניין ביותר מבין שלושת החדשים הוא Off the Map, סרטו של קמפבל סקוט, המתרכז במשפחה בת שלוש נפשות, החיה בניו מקסיקו (והנוף המדברי השקט ורחב הידיים הוא חלק חשוב מהסרט הזה). זהו סרט איטי, שקט ומשוחק להפליא. המספרת היא השחקנית הצעירה ולנטינה דה אנג'ליס, והוריה בסרט הם ג'ואן אלן וסם אליוט. האב, מספרת הילדה, סובל מדיכאון, ואל תוך הסצינה המשפחתית מגיע פתאום בחור צעיר, נציג מס הכנסה, שבא לבדוק מה קורה שם כיוון שמזה כמה שנים המשפחה מדווחת על הכנסות של פחות מ-5000 דולר בשנה. בסוף הוא יישאר, לא בענייני מס, אלא מתוך כמיהה אל חיי החופש/עוני/שקט שהוא מוצא שם. קמפבל סקוט, במאי אינדי מובהק, מגלה שוב רגישות רבה ומופלאה בעבודה עם שחקנים, וכיוון שזהו סרטו הרביעי, נחזיק לו אצבעות שימצא את הפרוטות וימשיך לסרט הבא.


יאיר קיסרי (15/09/05)

איסטווד וסוואנק. שחקן עם שחקנית
אנשים פשוטים. אוסקר בסרט הראשון
לב אמיץ. חלומות הגדולה של גיבסון
אדומים. אוסקר בסרט השני
פוסטר ב“איש קטן“. האמנם במאית
קוסטנר. המקרה העצוב
רובינס. במאי חשוב
בושמי. גם פרקים של “סופרנוס“
Nil By Mouth. החלום של אולדמן
The War Zone. הגאולה של רות'
House of D. דוכובני נופל
beyond the Sea. ספייסי מזדהה
Off the Map. סקוט צריך להמשיך