22/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

תרגילים בהתבגרות
שלושה סרטים נפלאים של לואי מאל יצאו עכשיו במהדורות “קריטריון“, ונותנים הצצה לעולמו המורכב של הבמאי הצרפתי. בין ילדות מתפנקת לבגרות מכבידה

אילו לשלל הפרסים הניתנים בטקסי הקולנוע ההוליוודיים, היה מתווסף פרס להישג דיפלומטי, אין ספק שלואי מאל היה מקבל אחד. הבמאי הצרפתי עשה את הבלתי ייעשה: בנוסף להיותו חלק מהגל החדש, זרם קולנועי משמעותי שהכה בצרפת בשנות השישים, הוא הצליח לייצר גוף עבודות מרשים גם בארצות הברית הרחוקה. כבר באותה תקופה נבדלו שתי האומות זו מזו במנטליות, בעקרונות העשייה האמנותית ובערך בכל פן של היצירה הקולנועית, ולמעשה התאחדו בעיקר בעוינותם ההדדית. מה שכן, סביר להניח שמניעיו היצירתיים של מאל לא נבעו מתחושת שליחות עמוקה וצורך לגשר בין הפערים התרבותיים. למעשה, זה אותו חזון קולנועי אישי, אנוכי ובלתי מתפשר, שהופך את עבודתו הרב-גונית של מאל, והסיכונים המקצועיים שלקח במהלכה, לפסיפס קולנועי נועז ונוגע ללב.
הזדמנות נוספת לחזות בספקטרום הסינמטוגרפי של מי שהתחיל את דרכו כעוזרו של הבמאי רובר ברסון ובמאי משנה לחוקר הימי ז'אק קוסטו, מגיעה עתה, בדמות מהדורות "קריטריון" חגיגיות לסרטו הראשון, מעלית לגרדום ושלושה מאוחרים יותר שבהם נתרכז כאן: Lacombe LucienMurmur of the Heart ולהתראות ילדים.
הבחירה להנציח במהדורה חגיגית את שלושת הסרטים האלו לא נראית מקרית. יחד הם מרכיבים דיוקן רב פנים של מה שנראה כאותו תהליך התבגרות או "סימפוניה בשלוש מערכות", כפי שהגדיר זאת מגזין
"Sight And Sound".  
לאחר תקופה, בסוף שנות השישים, בה פרש מאל לחיק הקולנוע התיעודי, הוא חזר לזירה העלילתית עם "Murmur of the heart", מפץ קולנועי שביים ב-1971. הסרט מגולל את סיפורו של לורן (בנואה פרו), נער בן 17 ממשפחה אמידה, התלוי, כמו רבים מגיבוריו של מאל, על קיצה של הילדות, מתנדנד בין שני קטבים מפתים במידה שווה. מחד גיסא, אחיו הגדולים (מארק וינוקור ופביאן פרו), שני זכרי אלפא נהנתנים, השוקדים על התפתחותו המואצת של אחיהם הקטן וכניסתו לעולם של סקס, ניקוטין ועבירות קטנות. זאת בנוסף לקריאתו השקדנית את קאמי ואהבתו הגדולה לג'אז (את פסקול הסרט מעטר כישרונו הגדול של צ'רלי פארקר). מאידך גיסא - אמו (לאה מאסארי), יפהפייה איטלקית, המפנקת ומרעיפה על בן זקוניה אהבה כאילו היה גור חסר ישע. הכוחות משתנים כשמגלים אצל לורן רשרוש בלב, והוא נשלח לאתר מרפא, בלוויית אמו. השניים מבלים זמן רב יחד, ומה שהתחיל כשלב פרוידיאני סטנדרטי בהתבגרות, חוצה במהרה את מה שרבים החשיבו כגבול הטעם הטוב.    
לאחר הקרנות הסרט אף מראיין לא עמד בפיתוי להציב בפני מאל את אותה השאלה שצצה עד היום בראשו של כל מי שצופה בסרט: "האם היצירה אוטוביוגרפית?" תשובתו של מאל לשאלה, בראיון שנתן בארה"ב ב-72', הייתה חדה אך לא חד משמעית. "רק מפני שסרט עוסק בגילוי עריות", אמר מאל, "לא הופך אותו לאוטוביוגרפי. כן, יש לי אמא.. אך זה לא הופך אותי למיוחד". אך למרות ההשתמטות הראשונית, מאל הודה, שהרקע לעלילה היה בהחלט אוטוביוגרפי: "התשוקה שלי לג'אז, הסקרנות שלי לגבי ספרות, והטירניות של שני אחיי הגדולים – הדרך בה הם הציגו אותי לסקס".
את הקונפליקט הנצחי בין ילדות לבגרות, מאל המשיך לנתח בסרטו עוכר השלווה מ-74', ”Lacombe Lucien“. הסרט עוקב אחר נער בן 17 (פייר בלז, שמת בתאונת דרכים שנה אחרי שהשתתף בסרט), בקיץ 1944 בעיירה בדרום מערב צרפת. מרחבו הקיומי של לוסיין מצטמצם כשאביו נכלא בגרמניה ואמו עוברת לחיות עם מעסיקה. לאחר שתחביבו - להתעלל בחיות קטנות ולהוציא אותם להורג - ממצה את עצמו, לוסיין מנסה להתקבל לרזיסטנס הפועל בעיירתו המנומנמת, אך נדחה על הסף. הנסיבות מובילות אותו למפקדה של משת"פים צרפתיים, העובדים עבור הגסטאפו ומנסים לשבור את ההתנגדות הצרפתית, שם הוא מתקבל במהרה כבן טיפוחיהם. שילוב של קלות דעת, יוהרה ושכרון כוח מתירים ללוסיין לכפות את חברתו על נערה יהודייה שמוצאת חן בעיניו (אורור קלמון), אך לאחר שהוא נטמע בחיי ביתה ומשפחתה, הוא מוצא עצמו בקונפליקט לא פשוט. את הסרט כתב מאל עם פטריק מודיאנו, מחברם של שלושה רומנים נוספים על הכיבוש, וליהק צוות שחקנים חסרי ניסיון, התורמים לפשטות ולכאורה לבנאליות של הרוע המתרחש על המסך.
העיסוק במלחמת העולם השנייה שמאל החל ב-”Lacombe Lucien" הבועט, יחד עם הניסיון הקולנועי שצבר, הגיעו לשיאם ב"להתראות ילדים" מ-1987. 
הסרט עוסק בשני ילדי פנימייה, שהיריבות הראשונית ביניהם הופכת במהרה לחברות. השניים מוצאים בן ברית אחד בשני, ונשאבים זה לעולמו של זה, עד שלבסוף מודלפת החוצה זהותו היהודית של אחד מהם, והוא נלקח למחנות על-ידי הגסטפו. הסרט מבוסס באופן ישיר על חוויה מעצבת אישיות שעבר מאל בהיותו ילד בפנימייה בפונטן בלו, אז חזה בקצין גסטפו נכנס לכיתתו ומזמן אחד מחבריו, בשם יהודי לא מוכר.
בדיסק התוספות המצורף לסרט במהדורתו החדשה, גם ראיון עם אלמנתו של מאל, השחקנית קנדיס ברגן. בראיון ברגן שופכת אור על דמותו המסתורית של מאל, ובמיוחד על הבשלות שנדרשה ממנו לביים את "להתראות ילדים". את הסרט מאל ביים לאחר שני כישלונות קופתיים וביקורתיים שעשה בארה"ב (Crackers, ומפרץ אלאמו), ועשיית הסרט, על-פי ברגן, היא מעין שיבה הביתה עבור מאל, במלוא מובן המונח. אם זו שיבה פיזית לצרפת אחרי תקופה בארצות הברית (הם התחתנו בתחילת שנות השמונים ונותרו נשואים עד למותו ב-95'), או אם זו ההתחברות לנושאים עם מטען רגשי עצום עבורו, כמו אותה חוויית ילדות.
לאחר שנים של הלוך ושוב, שנים של חיפוש בהם נטמע מאל, מבחינה אישית ומקצועית, בתרבויות זרות, נראה שנמצא סיכום ראוי לקריירה עתירת טלטלות. זה לא בכדי שסרטיו שנבחרו ב"קריטריון" הם בצרפתית. כמו שזה לא מקרי, שהפרוטגוניסט בשלושת הסרטים הבשלים שהזכרנו פה, הוא נער, בנסיבות קיצוניות, המתנדנד הלוך ושוב בין העבר לעתיד, בין קלות הדעת למלוא האחריות, בין ילדות מתפנקת לבגרות מכבידה. איפה שהוא בין לבין נמצאת האמת של מאל. אנחנו מוזמנים לחפש.


שירה בן-סימון (18/05/06)

לואי מאל. בסוף הוא חזר הביתה
Murmur of the Heart. ילד ואמא
Murmur of the Heart. גבר ואשה
Lacombe Lucien. בנאליות של רוע
Lacombe Lucien. נערה יהודייה
להתראות ילדים. יריבות ראשונית...
...שהופכת לחברות
להתראות ילדים. זיכרון ילדות
ברגן ומאל. שופכת אור על דמותו