23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

אין לו אלוהים
גספר נואה, שמגיע לביקור בארץ, הוא אחד הקולות המרתקים, המתנגדים, המפוכחים, השונאים, הבועטים, הפרובוקטיביים והמוכשרים ביותר בצרפת היום

מכל התארים שבמאי יכול לשאוף להתהדר בהם, אין ספק שהתואר “שנוי במחלוקת” הוא אחד האטרקטיביים. במאי המוכתר שנוי במחלוקת הוא בדרך כלל יוצר בלתי צפוי, שאיכות עבודתו אמנם שרירה בעליל, אך היא מתקיימת במרחק מסוים מהמקובל וקוראת תיגר על קונבנציות קולנועיות המזינות את המיינסטרים.
החודש מגיע לביקור בארץ הבמאי הצרפתי הצעיר גספר נואה, שלצד ההגדרה המילונית של “שניות במחלוקת“, סביר שתימצא תמונה שלו עם מצלמת סופר 16 מ"מ וחיוך ממתיק סוד. נואה הוא בהרבה מובנים המקבילה הקולנועית של הילד המופרע בבית הספר. מצד אחד ניכר מהמעט שראינו שהבחור שוצף כשרון, עם פוטנציאל אדיר המתחכך לא פעם בגאונות. מצד שני, בדומה לבריון הכיתה, קשה להבחין בהברקות הקולנועית, כשהן מתחבאות לא פעם עמוק בינות לכאוס המוחלט שהוא משרה על סביבתו.
את דרכו הקולנועית התחיל נואה עם Carne, סרט בן 40 דק' שעשה ב-91'. הסרט גולל את סיפורו של קצב סוסים (בגילומו של פיליפ נאהו, שיופיע גם בכל סרטיו העתידיים של נואה) המתנקם במי שהוא מאמין בשוגג כי אנס את בתו האוטיסטית. סגנון העריכה הייחודי והקדחתני ופס הקול הכולל אפקטים קוליים חדים וקולניים, הם רק חלק מהאלמנטים התומכים להכנסתו של הצופה למצב של הלם כמעט קטטוני, שיהפכו בהמשך לסמלו המסחרי של נואה.
למרות ההצלחה של "Carne", שזכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל קאן באותה שנה, נואה לא הצליח לגייס את המשאבים הפיננסיים הנדרשים לעשיית סרט באורך מלא, ועסק בין השנים 94' ל-98' במיני פרוייקטים טלוויזיוניים, מסחריים לצד אומנותיים.
ב-98' הסיוע הכספי הנחוץ הושג, ובמהלך ארבע שנים נואה יצר את פיצ'ר הבכורה שלו, I Stand Alone. במרכז הסרט קצב הסוסים הזכור מסרטו הקודם של נואה, לאחר שריצה זמן מה בכלא אחרי שהכה את הגבר שנטפל לבתו. בכוונה לפתוח דף חדש, הוא עוזב את בתו במוסד ועוזב עם המאהבת ההרה שלו לפרבר בליל. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן, ומפוכח מניסיון המהפך בחייו, הוא חוזר לפריז בפרץ של מרירות אלימה, הצפויה למצוא פורקן על עצמו ועל סביבתו הקרובה.
הסרט, שנואה עצמו תמצת כ"סיפורו של קצב מובטל הנאבק לשרוד בקרביה של המדינה", זכה לביקורות קוטביות. מחד גיסא, צופים ומבקרים רבים נחרדו עד עמקי נשמתם ממידת האלימות המיזנתרופית והשנאה היוקדת שהתהדר בה, כמו גם מהאנטי פטריוטיות הבוטה שהפגין נואה כלפי צרפת. מאידך גיסא, הסרט קצר בהליכה את פרס המבקרים בפסטיבל קאן של אותה שנה, והיווה תרומה משמעותית להתהוותו של נואה כקול קולנועי ייחודי ומרתק.
בשנת 2002 מסעו של  נואה לביתור הנרטיב המקובל הגיע לשיאו בבלתי הפיך, הפיצ'ר השני שעשה, שהצליח להכפיל, אם לא לשלש, את המהומה שקמה יחסית לסרטו הראשון. הסרט מורכב מ-12 סצינות, כל אחת היא שוט בודד, המגוללות מהסוף להתחלה יום בחייהם של מרקוס ואלכס (ונסן קאסל ומוניקה בלוצ'י, המהווים זוג גם בחיים), זוג בורגני ששלוות חייהם מתפוררת אל תוך טרגדיה איומה שתוקפת את אלכס ושולחת את מרקוס למסע נקמה זועם ואלים. התוצאה היא חוויה וויזואלית מעיקה מאין כמוה, אך גם סוחפת ומוחלטת במידה שאין עליה עוררין. כל המניפולציות החזותיות והקוליות שנואה ידוע בהם, מגיעות לשיאם ביצירה שכנראה תיזכר לעד בשל סצינת אונס ברוטאלית במידה כמעט מחליאה, שאורכה 9 דק' ומצולמת בשוט בודד.
כעת, עם שני פיצ'רים אדירי מימד מאחוריו, נראה שמקומו של נואה בשוליים המפוכחים של הקולנוע הצרפתי העכשווי מבוסס מעל לכל ספק. כל שנותר הוא להחזיק את הנשימה לקראת יציר כפיו הבא, של מי שגדל להיות אחד הקולות האמיצים והחשובים ביותר של דורו בנוף הקולנועי הצרפתי.


שירה בן-סימון (01/06/06)

נואה. בריון הכתה
I Stand Alone. סיפורו של קצב
I Stand Alone. אלימות מיזנתרופית
בלתי הפיך. ביתור הנראטיב
בלתי הפיך. 12 סצנות, שוטים בודדים