25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

טובות השתיים
עד לפני כמה שנים היה רע מאד להיות לסבית בקולנוע. ב-1999 הגיע הסרט הלסבי הראשון שהבין שהצחוק יפה לבריאות, ומאז, לאט אבל בטוח, ניכרת מגמת עלייה

פעם, אם היית דמות לסבית בסרט, מצבך היה בכי רע. לפעמים היית נרצחת על ידי האנשים הרעים בעיירה שלך (בנים אינם בוכים); אם לא היית נרצחת, סביר  שהיית מתאבדת (אבודות והוזות), או לפחות, היו לך מספיק סיבות להתאבד, כי בטח היית פושעת (נשיקת הפרפר, יצורים שמימיים), או שהיית עושה מלא סמים (משולש מצולם). ואם לא היה קורה לך דבר מכל אלה, יכול להיות שהגרוע מכל היה מחכה לך – היית הופכת לסטרייטית (“אבודות והוזות“, לנשק את ג'סיקה שטיין). או שאולי הבמאית שלך הייתה מגיעה למסקנה, שהגיע הזמן לעשות סרט לסביות רציני, ממש כמו דרמה רגילה, רק שבמקרה הן לסביות, ותראו איך הכל בסדר איתן (אם הקירות יכלו לדבר 2, גו פיש). 
הבעיה העיקרית עם כל הסרטים האלה הייתה, שהם לקחו את עצמם יותר מדי ברצינות. בזמן האחרון, לעומת זאת, ניכרת עלייה חדה (עדיין לא מספקת בעיני) במספר הסרטים שבהם הגיבורות הן לסביות, אבל הסרט אינו לוקה בתסמונת "הסרט הלסבי" (כל מה שנזכר למעלה). סרטים קלילים יותר, שבוודאות הבינו שיש בעיה בז'אנר, ושמישהו צריך לקחת את העניינים לידיים.
אחת הסנוניות הראשונות שלקחה את העניינים לידיים, וגם פונפונים, וגם את קליאה דובל (נערה בהפרעה), היא ג'יימי באביט. באביט, שתגדל לביים סדרות טלוויזיה כמו Popular, ניפ/טאק ועוד, כתבה וביימה ב-1999 את יחידה במינה, תרגום נוראי לשם גאוני באנגלית  But I'm a Cheerleader. כאן, נטשה ליאון (שהתרגלה לשחק לסביות ב"אם הקירות יכלו לדבר 2") מגלמת את מייגן, מעודדת למופת, קתולית, אוהבת את חברותיה לקבוצה אהבת אמת, החבר שלה הכי פופולרי בשכבה, אם לא בכל הביה"ס, ויום אחד ההורים שלה (אמא היא מינק סטול של ג'ון ווטרס בהופעה מעולה) והחברים שלה מחליטים לשלוח אותה למכון לתיקון הנטיות. למייגן ברור שיש כאן טעות, אבל כנראה שמבחינת הוריה וחבריה, אם היא לא אוהבת לנשק את החבר שלה, נוגעת ללא הרף בחברות שלה, אוהבת מוזיקת רוק ובעיקר – אבל בעיקר – צמחונית, סימן שהיא לסבית בוודאות, ולפני שתגיע לקולג' ותזכה להתנסויות מסוג זה, כדאי לעקור את הנטייה מהשורש. לשם כך הקימו את המכון, בניהולה של קאת'י מוריארטי, שהייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה בשור הזועם. במכון הזה לוקחים את הבנות והבנים ומראים להם איך צריך להתנהג ומה צריך לעשות (כולל הדמיה של חיי זוגיות מלאים – במלוא מובן המילה). מייגן מנסה בכל מאודה לחזור להיות סטרייטית, אבל זה מאד קשה כשהשותפה שלך לחדר היא קליאה דובל...
הסרט הזה לוקח את כל הסטריאוטיפים שאנחנו מכירים על הומואים ולסביות, שם אותם בחדר אחד, ובעצם, בעזרת שימוש מוגזם בהם, יוצר פרודיה מהממת על החברה הסטרייטית השמרנית, ואולי גם קצת על החברה ההומו/לסבית (אבל לפחות כאן אנחנו יודעים שזה בכוונה).
אי אפשר שלא להשוות את “יחידה במינה” לסרט שיצא שנה אחריו, מעודדות צמודות. ב"מעודדות", קומדיית-נעורים מגניבה שכבר קיבלה מעמד של קאלט, מגיעה מעודדת חדשה לקבוצה, היות ואחת הבנות שברה רגל, ויוצרת מערכת יחסים מורכבת - שתעורר את כל החושים אצל כל לסבית מגיל 14 עד הסוף - עם ראש קבוצת המעודדות, קירסטן דאנסט, למרות שבעצם אין שומדבר ביניהן. ואם ראיתן את הסרט, ואתן לא יודעות על מה אני מדברת, תסתכלו שוב.
אבל לא באנו לדבר פה על סרטים שרצו להיות סרטי לסביות והשתפנו, אלא על סרטי לסביות אמיתיים.
“יחידה במינה” פתח את הדלת לז'אנר חדש, שמוכן לצחוק על עצמו, לקחת את עצמו בקלות, לא לפחד מ"מה יגידו השכנים/מבקרי הקולנוע". אבל למרות המוכנות הזאת, שום דבר אמיתי לא קרה. נעשו המון (אבל לא מספיק) סרטים חשובים באמצע, אין ספק. אבל מי שבאמת חיפשה כיף בסרטים שהיא רואה, ולא רק רצינות, לא ממש קיבלה את מה שהיא רצתה (לפעמים, כמו ביותר טוב משוקולד, זה היה מצחיק, אבל שופע סטריאוטיפים).
כנראה שאנג'לה רובינסון החליטה שנמאס לה, ושהיא רוצה לראות דברים מגניבים קורים בסרטים האלה. ב-2003 היא יצרה סרט קצר שנקרא D.E.B.S (הסרט נמצא באוזן באסופה שנקראת Girls On Film 2). ב-11 הדקות של הסרט היא הספיקה לעשות מה שאף סרט לא עשה לפניה – לשלב סרט פעולה למהדרין, מתח, קומדיה והכי חשוב – לסביות. לאחר ההצלחה המסחררת של הסרט הקצר היא פיתחה אותו לסרט באורך מלא באותו שם.
הד.ב.ס. הן סוג של אף.בי.איי, לבנות בלבד, ולכאלה שעוד לא חצו את גיל 30 (או אפילו 25?). הן צריכות להילחם בבחורה הנוראית ביותר בעולם, לוסי דאיימונד, שהיא הכי מרשעת, הכי אכזרית והכי לסבית (ג'ורדנה ברוסטר). אם בכל הסרטים עד עכשיו, לסבית רעה הופיעה בדמותה של קצוצת שער, גברית משהו, ועם סוג מסוים של התמכרות – "ד.ב.ס" הביא את הלסבית הרעה החדשה: סוג של דוגמנית על, ביישנית, שרק רוצה להיות נאהבת (ולהשתלט על העולם). לצערן הרב של הד.ב.ס., אחת הבחורות המוכשרות ביותר שלהן מתאהבת בלוסי ומכאן הכל רק יכול לרדת למטה.
הסרט, שאין ספק שהרעיון שעומד בבסיסו הוא חדשני לחלוטין, סובל כמובן מכמה קלישאות, אבל הן דווקא קלישאות סרטי-אקשן ולאו דווקא ג'נדריות.
במסגרת סרטי הלסביות החדשים, שלא יורדים לרמה הסטריאוטיפית, כדאי להזכיר גם את להציל את הכבוד. קומדיה רומנטית קלילה על חייה של לסבית אסיאתית, שמתמודדת עם קשיי הלסביות שלה בעולם השמרני-מסורתי למדי של המהגרים הסינים בארה"ב. הסרט, שבבסיסו מזכיר מאוד את מסיבת נישואין של אנג לי, רק עם לסביות, הוא קריאת עידוד לז'אנר שכנראה, נקווה, רק הולך ומתפתח.
אפשר להזכיר כאן עוד כמה סדרות טלוויזיה וסרטים שמתמודדים עם שאלת הזהות הלסבית בצורה מרשימה, ואף מצחיקה ביותר: ילדות רעות מציג את הסטריאוטיפ ההומו/לסבי בהפוכה; מוכרחים גם להזכיר את הזוג המהמם טרה ו-ווילו מבאפי ציידת הערפדים, שפרק המחזמר שלו אף מציג שיר אהבה לסבי מרגש ביותר; זכרון של דג זהב, שמביא מבט משעשע על חיי הסטרייטים וגייז בדבלין; וכמובן - ישנן בנות, סדרה שאפשר להתווכח על איכותה ואמינותה, אבל אין ספק שהיא אבן דרך במדיה הזאת, שעד עכשיו התעסקה בצורה מאוד יפה בהומואים (הכי גאים שיש, עמוק באדמה) אבל הזניחה את הלסביות כמעט לחלוטין. כן ירבו.


ליאור אלפנט (15/06/06)

אבודות והוזות. הגרוע מכל מחכה לך
יחידה במינה. אוי, לא, היא צמחונית
יחידה במינה. מוריארטי מחנכת
יחידה במינה. ליאון ודובל מתחנכות...
...או שלא
מעודדות צמודות. המשתפנים
D.E.B.S. בנות האף.בי.איי
D.E.B.S. הלסבית הרעה החדשה
להציל את הכבוד. לסבית בעולם שמרני
ילדות רעות. בהפוכה
ווילו וטרה. הזוג המהמם מ“באפי“