21/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

כשסופרמן נחת ברוסיה
ספרי הקומיקס הולכים ומסתבכים בהמצאתם של עולמות בהם האפל והמואר מתערבבים. גם גיבורי העל מוצאים עצמם מול מטרות חדשות והרבה יותר מורכבות. מבחר מהחידושים של הז'אנר, עכשיו בחנות הספרים של האוזן השלישית
כאשר פונים אל רוב האנשים בשאלה מהו קומיקס, בדרך כלל מקבלים תשובה שכוללת את המילים: ילדים, שטויות וסופרמן. אך האם בכך מסתכם עולמו של הקומיקס? יוצר וחוקר הקומיקס סקוט מק'קלאוד, מגדיר את המדיום בספרו Understanding Comics כ"תמונות ומידע ויזואלי אחר, המונחים זה לצד זה ברצף מכוון, על מנת להעביר מידע ו/או ליצור תגובה אסתטית אצל הקורא". פשוט, לא? מק'קלאוד מנסה להסביר, שהקומיקס אינו מדיום הקיים אך ורק על מנת למכור כל מיני יצירי דמיון מטופשים, ולסחוט את כספי ההורים המודאגים נוכח החינוך הלקוי של ילדיהם, אלא עולם עשיר, הקשה ביותר להגדרה עקב ריבוי האלמנטים הקיימים בו. ייחודה של האמנות השמינית (או הראשונה – תלוי איך מסתכלים עליה) בכך, שבעוד שקורא של ספר משתמש במילים הכתובות מול עיניו על מנת ליצור תמונה בראשו, והצופה בסרט מקבל על מגש של כסף גירויים של כל החושים (כמעט), בקומיקס הקורא צריך להתאמץ ולהשתמש בדמיונו על מנת להבין את רצף האירועים, אבל במקביל, הוא מקבל ציורים ואלמנטים ויזואליים, אשר מגרים את הדמיון עוד יותר. מבחינה זו, דורשים ספרי הקומיקס – ודאי אלה המורכבים יותר – קריאה אקטיבית, מלווה בפרשנות מתמדת.
למרות זאת, רבים עדיין רואים את הקומיקס כאוסף של דמויות הלבושות בבגדים צבעוניים, מקפצות מעל גגות, ונלחמות במפלצות מזוויעות תוך כדי פליטת קלישאות בקצב היסטרי. אבל קומיקס הוא הרבה הרבה יותר מזה, וכדי להבין את מורכבותו צריך להרחיק עד ראשית ההיסטוריה הכתובה ולהתבונן על ההירוגליפים המצריים, המגילות הסיניות או אפילו ציורי המערות שציירו אבות אבותינו. ואת זה בדיוק עושה מק'קלאוד  בספרו החוקר את המדיום המופלא הזה, שבקרוב יגיע אל מדפי חנות הספרים של האוזן השלישית.
כשסוקרים את הנעשה בתחום הקומיקס היום, מעניין להתחיל דווקא באותם גיבורי-על ידועים כל כך, שאכלסו המוני חוברות קומיקס לאורך השנים. חלק מהסיפורים אכן נוצרו כדי לנפח את חשבון הבנק של המפיצים – אלה מתגלים בקווי סיפור הנמשכים לאורך עשרות חוברות, כאשר כל חוברת מסתיימת בשיא המתח (קליף-האנגר) ומכריחה את הקורא הנאמן לקנות גם את חוברת החודש הבא, או בגיבורים שהשורה האינטליגנטית ביותר הנפלטת מפיהם מסתכמת ב: "Yeah!". לעומתם, קיימים מספר כותבים אשר מנצלים את המדיום ואת גיבוריו הפופולאריים על מנת לספר סיפורים, שחלקם אינו נופל ואף עולה מעל ספרות עכשווית וקלאסית. ניתן לשער שרק בעוד כמה עשורים יקבלו יצירותיהם של ניל גיימן, פרנק מילר, גארת' אניס, אלן מור ואחרים את ההערכה המגיעה להם. אלה  ה"אוטרים" הגדולים והידועים יותר, אך דווקא בשנים האחרונות צצות יצירות מרתקות וחדשות של יוצרים קצת פחות מוכרים.
ז'אנר גיבורי העל הוא אחד הז'אנרים הבעייתיים. ראשיתו בדמויות חד מימדיות אשר לוחמות באויבים רעים ביותר ובדרך כלל מנצחות אותם בדרכים לא מתוחכמות בכלל. יפה עשו ראשי חברות הקומיקס (ממניעים כלכליים או אומנותיים) בכך ששכרו יוצרים אלטרנטיביים, אשר לקחו את אותן דמויות והפכו את עולמן. רבים זוכרים את מותו של סופרמן ב-1992, מאורע אשר זעזע את עולם הקומיקס – האם האיש הכול יכול הוא בן אלמוות? שאלה זו היא אחת מיני רבות אשר צצו ביצירות הקומיקס של השנים האחרונות, שלוקחות את הז'אנר הקלאסי ביותר של חוברות הקומיקס הפופולאריות ובודקות אותו לעומקו ולרוחבו.
סופרמן  עצמו, גיבור העל הפופלרי ביותר, עומד במרכז  Red Son של מרק מילאר, אחד מספרי הקומיקס אשר עוסקים באיש הברזל, ובעזרתו של טוויסט חדש ומפתיע, הופכים אותו לגיבור מורכב ורב שכבות. מילאר בודק מה היה קורה אם החללית אשר הביאה לעולמנו את בן קריפטון הייתה נוחתת 12 שעות מאוחר יותר, עיכוב אשר היה מזיז אותה ממסלולה, מקנזס לאמא רוסיה. מילאר לוקח את המיתוס המודרני של סופרמן ומציג אותו על רקע המהפכה הקומוניסטית – כי הרי מה הוא סופרמן, אם לא הפועל החרוץ ביותר אשר יכול לשמש כדוגמה האולטימטיבית לכל קומוניסט גאה? בהמשך הסיפור מכניס מילאר מאורעות היסטוריים אמיתיים ופיקטיבים אשר בודקים מה הוא בדיוק מעמדו של גיבור על בעולמנו, והאם יש לו מקום. שימו לב לדמיון המדהים בין דמותו של באטמן (גם הוא מופיע בספר, ומקבל טוויסט סובייטי חביב) לדמותו של V מיצירת המופת של אלן מור, V for Vendetta ולאמירה הגורפת בנושא זכויות הפרט, בעיקר לאור הצעדים שנקטה ממשלת ארה"ב לאחר ה-11 בספטמבר. ספר זה יכול לשבת בשקט על יד יצירות אפוקליפטיות כ-1984, עולם חדש מופלא והסרט הילדים של מחר.
בעוד ”Red Son” בודק "מה היה קורם אם", The New Frontier של דרווין קוק מפגיש את גיבורי הקומיקס של חברת DC (באטמן, סופרמן, וונדר-וומן) עם שנות השינוי המשמעותיות בארה"ב, אחרי מלחמת העולם השנייה – סוף שנות הארבעים, שנות החמישים ועד תחילת השישים, שהם, כידוע, שנות המקארתיזם, מלחמת קוריאה ועוד. דרך המפגש שקוק יוצר בין הדמויות הפיקטיביות לאירועים הממשיים, הוא בודק את משמעות האירועים הללו מפרספקטיבת שנות האלפיים, וגם עוסק בסוגיות מיהו גיבור ומהי גבורה בעולם האנושי. ציוריו של קוק, שנעשו בהשראת ציורי הקומיקס של שנות החמישים, מביאים את הקסם הראשוני של אותם גיבורי-על, בתוספת מימד אירוני, ובקונטקסט ההיסטורי המסובך.
מרק ווייד בדק גם הוא את עמידותם של גיבורי העל – אך הפעם בעתיד. ספרו Kingdom Come מתרחש בעתיד הלא רחוק ומתחיל בנקודה בה גיבורי העל הוותיקים והמוכרים מחליטים לפרוש ולפנות את מקומם לגיבורי העל של העתיד. כמובן שבעולם הקומיקס, כמו בעולמנו, אין המצב פשוט כל כך וגיבורי העל צריכים להתמודד עם דילמות קשות ביותר המאפיינות כל תקופת מעבר ושינוי. עלילת הספר מזכירה גם היא ספר של אלן מור – Watchmen. את הציורים המדהימים צייר לא אחר מאשר אלכס רוס, אחד מציירי הקומיקס הידועים בעולם, אשר מגיע כאן לרמות ריאליזם מדהימות, שיכולות להיות מוצגות על קירות מוזיאון בלי כל קושי.
יוצר נוסף שמעמיד גיבורים ידועים מול דילמות אמיתיות הוא לא אחר מאשר ג'וס ווידון, יוצרה של סידרת הקאלט, באפי ציידת הערפדים. ווידון מעמיד בספר The Astonishing X-Men את חברי האקס-מן מול בעיה קשה ביותר לבני מינם המוטנטים – תרופה לגן האחראי על היווצרות המוטציה. מעבר לעלילה שמזכירה קצת את הסרט השלישי בסדרת האקס-מן, ווידון בודק שאלות קשות של מוסר ואחריות, ומעניק לדמויות עומק אמיתי, כפי שעשה בסדרות הטלוויזיה המהוללות שיצר.
ואם הזכרנו את האקס-מן - ספר נוסף, אשר אמנם אינו עמוק כמו שאר הספרים הנ"ל, אך מעניין לא פחות, הוא הספר Origin: the Story of Wolverine, אשר מספר את סיפור מוצאו של איש האקס הבעייתי ביותר – וולברין.
בעוד שבעבר ניתן היה לחלק את דמויות הקומיקס לטובים מול רעים, ביצירות אלו לא ניתן בוודאות להעביר קו אחד ומוחץ – בכל טוב יש צד אפל ובכל רע יש צד חיובי. כמו כל יצירה ספרותית ואמנותית טובה, גורמים ספרי הקומיקס הללו לקורא להסתכל באור אחר לא רק על עולמן של הדמויות אלא גם על עולמנו אנו. אפילו הם, הגיבורים הכל יכולים, הנועזים ללא חת, מגלים שהעולם האמיתי - היסטורי, עכשווי או עתידני - מספק הרבה יותר שאלות מתשובות.

רעי ברגר (20/11/06)
מק'קלאוד. להבין קומיקס זה עניין רציני
מק'קלאוד מסביר. קריאה אקטיבית
Red Son. מיתוס מודרני ומהפכה 
New Frontier. אמריקה האמיתית
New frontier. מיהו גיבור
Kingdom Come. דילמות העתיד
Watchmen. ההשראה של אלן מור
The Astonishing X-Men. מוטציה
Origin. שורשיו של וולברין