23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מצלמה משלהן
לרגל יום האישה הבינלאומי – מחווה לבמאיות הקולנוע, שהצליחו לפרוץ מחסומים, כנגד כל הסיכויים. מאידה לופינו, דרך ג'יין קמפיון ועד קרן ידעיה

במשך רוב שנות קיומו של הקולנוע נשלטה האמנות השביעית, והתעשייה הנלווית לה, על ידי גברים. נראה היה שהשינויים החברתיים, שחלו בעולם במהלך ארבעים השנים האחרונות, יקדמו מעורבות גדולה יותר של נשים כיוצרות עצמאיות, שלא נתונות למרות ולזוויות התייחסות גבריות. אלא שהמציאות מראה תמונה קצת פחות אופטימית. אמנם ישנן הרבה יותר יוצרות קולנוע ביחס לאחוזן הקטן בשנות ה-60 (והרבה יותר נשים בעמדות מפתח, במיוחד בתעשייה ההוליוודית), אבל הן עדיין לא כבשו לעצמן מעמד שווה לגברים, השולטים בתעשייה, מרוויחים ממנה ומשפיעים על תכניה (במזרח הרחוק, למשל, לא מצאנו אף לא במאית קולנוע אחת מוכרת). בעידן שבו כוכבות קולנוע ונשות מדיה, כדוגמתה של אופרה ווינפרי, כבשו פסגות, נראה שבכל זאת, ראוי לשמור על אופטימיות ולקוות שיותר ויותר נשים תאכלסנה את עמדות המפתח מאחורי המצלמה.
לרגל יום האישה הבינלאומי, מקדישה האוזן השלישית כמה דקות של מחווה לבמאיות-יוצרות: חלקן הפנימו את הקודים הגבריים, חלקן העלו לסדר היום סוגיות שהגברים זנחו, חלקן יצרו ייצוגים חתרניים של נשים בקולנוע - כולן הצליחו לפרוץ את המחסומים בדרך לעשייה.

אידה לופינו (Ida Lupino)
השחקנית ההוליוודית הדעתנית, שהפכה לאישה הראשונה שזכתה לביים סרטים בתעשייה השוביניסטית האמריקאית. ביימה לפחות שבעה סרטים בשנות ה-50 ולאחר מכן עברה לביים בטלוויזיה. כפורצת דרך במלוא מובן המילה ראוי להביא ציטוט מפיה:
"I'd love to see more women working as directors and producers. Today it's almost impossible to do it unless you are an actress or writer with power...I wouldn't hesitate right this minute to hire a talented woman if the subject matter were right."

לני ריפנשטאהל
(Leni Riefenstahl)
כנראה במאית הקולנוע המושמצת ביותר בהיסטוריה בשל שיתוף הפעולה שלה עם היטלר והמשטר הנאצי. למרות ערכם התעמולתי המצמרר, מהווים ניצחון הרצון ואולימפיה שני אבני דרך בקולנוע התיעודי.

ורה צ'יטילובה
(Vera Chytilova)
הבמאית הצ'כית בוגרת בית הספר FAMU בפראג, בת דורם של מילוש פורמן ואיוואן פאסר, ונציגה מובהקת של הגל החדש הצ'כי. שילבה אקספרימנטים ויזואליים עם הומור רב ונלחמה כל הקריירה בצנזורה מטעם המשטר. סרטה החשוב ביותר הוא Daisies, מ-1966.

שירלי קלארק
(Shirley Clarke)
מראשונות האנדר-גראונד בקולנוע האמריקאי העצמאי. סרטה התיעודי Portrait of Jason הוא תעוזה במיטבה.

מיה דרן
(Maya Deren)
אינטלקטואלית ניו יורקית ממוצא יהודי-רוסי, שיצרה בשנות ה-40 מספר סרטים קצרים, אקספרימנטליים ומשפיעים.

ברברה לודן
(Barbara Loden)
שחקנית תיאטרון וקולנוע, אשתו של איליה קאזאן וכוכבת בסרטיו, חביבת הארט-האוס של שנות ה-60, שהפתיעה עם Wanda, סרטה העצמאי, בעל האופי החתרני-פמיניסטי.

איליין מיי
(Elaine May)
תסריטאית הוליוודית שנונה, שהפכה לבמאית, הזכורה בעיקר בזכות מותחן הפשע שלה מייקי וניקי.

ברברה קופל
(Barbara Kopple)
אולי הדוקומנטריסטית האמריקאית החשובה ביותר ונציגה מובהקת של השמאל הרדיקלי בקולנוע. התפרסמה לראשונה עם הסרט התיעודי Harlan County US בעל האופי הסוציאליסטי, שלמרות עובדה זו זכה בפרס האוסקר.

אנייס ורדה
(Agnes Varda)
הנציגה הנשית בגל החדש הצרפתי, שזכתה להוקרה על סרטים כמו קליאו מ-5 עד 7, שנחשב לאחד מסרטי הדגל של ההתחדשות הקולנועית בשנות ה-60.

ליליאנה קאוואני
(Liliana Cavani)
הבמאית האיטלקייה שזעזעה את העולם עם יצירתה המדהימה ונטולת העכבות, שוער הלילה.

לינה ורטמולר
(Lina Wertmuller)
במאית הקולנוע האיטלקייה המוערכת, בת דורם של ברטולוצ'י וסקולה, שזכתה להיות האישה הראשונה המועמדת לפרס האוסקר כבמאית, על סרטה המופתי, שבע יפהפיות.

ג'יין קמפיון
(Jane Campion)
קול קורא מאוסטרליה הרחוקה, הבמאית ששמה סוגיות של הגדרה עצמית נשית כמוטיב בסיסי בסרטיה, ביניהם יצירות מופת כמו מלאך אצל שולחני והפסנתר.

אניישקה הולנד
(Agnieszka Holland)
בוגרת FAMU ותסריטאית לאנדז'יי ויידה, הפכה לבמאית בינלאומית שנעה בין ביתה הפולני לצרפת ולארה"ב. בין סרטיה המפורסמים: אירופה, אירופה וליקוי מאורות.

פני מרשל
(Penny Marshall)
במאית הוליוודית מובילה. בין סרטיה המצליחים גם ביג וליגה משלהן.

ברברה סטרייסנד
(Barbra Streisand)
הזמרת הדיווה שפרצה בברודווי, זכתה לתשואות כשחקנית קולנוע בשנות ה-60 וה-70, וניצלה את כוחה והונה על מנת להפיק ולביים סרטים בעצמה בשנות ה-80 (ינטל) וה-90 (נסיך הגאות והשפל).

קתרין ברייה
(Catherine Breillat)
סופרת, תסריטאית ובמאית קולנוע מבריקה, אולי אשת הקולנוע החשובה ביותר בצרפת בעשרים השנים האחרונות, שהעלתה סוגיות אפלות של מיניות נשית בסרטיה השערורייתיים רומן, לאחותי! ו-Perfect Love.

קלייר דני
(Claire Denis)
אוואנגארדיסטית ואינטלקטואלית, מהשמות הבולטים בקולנוע הצרפתי של עשרים השנים האחרונות, עם סרטים כמו Beau Travaille וננט ובוני.

אנייס ז'ואי
(Agnes Jaoui)
שחקנית קולנוע ותסריטאית, שהפכה לבמאית מצליחה עם סרטיה על אהבה וטעמים אחרים ותסתכלו עלי.

סאלי פוטר
(Sally Potter)
במאית הקולנוע האנגלייה החשובה שהעלתה סוגיות של עצמאות נשית, ביטוי עצמי, וזהות מגדרית בסרטיה אורלנדו ו-The Tango Lesson.

ג'ולי טיימור
(Julie Taymor)
במאית תיאטרון מצליחה, שהפתיעה עם עיבודה למסך של יצירתו הפחות מוכרת של וויליאם שייקספיר, טיטוס אנדרוניקוס, ועם הביוגרפיה המרגשת של הציירת פרידה קאלו. 

איימי הקרלינג
(Amy Heckerling)
במאית אמריקאית מובילה בתחום הקומדיה, שפרצה עם השלאגר תראו מי שמדבר.

נורה אפרון
(Nora Ephron)
התסריטאית של כשהארי פגש את סאלי ועוד כמה סרטים חשובים, שהפכה לבמאית קומדיות רומנטיות מצליחה בהוליווד.

קת'רין ביגלו
(Kathryn Bigelow)
ציירת מוכשרת שהפכה לבמאית קולנוע קשוחה ביותר, בעיקר תודות לבחירה בז'אנרים "גבריים" כמו מותחנים (פלדה כחולה), מד"ב (ימים משונים) וסרטי מלחמה (K-19).

רוז טרושה
(Rose Troche)
במאית האינדי שחשפה בפני העולם את הווייתן התרבותית-חברתית של קבוצת לסביות. ממובילי הצד הנשי של הקולנוע הקווירי החדש בארה"ב.

מירה נאיר
(Mira Nair)
הבמאית ההודית המוערכת שעקרה לארצות הברית ונחשבת בצדק לאחת הבמאיות המובילות בעולם היום, עם השתהות על נושאים הכרוכים בהגירה ומעמדן של נשים במעבר מחברה מתפתחת לחברה מפותחת. בין סרטיה החשובים, סאלם בומביי וחתונת מונסון.

דיפה מהטה
(Deepa Mehta)
הבמאית ההודית-קנדית שרכשה הערכה רבה בזכות טרילוגיית האש-אדמה-מים, העוסקת בסוגיות של קולוניאליזם, דת, מעמד האישה בחברה ההינדית, הומוסקסואליות ועוד.

סוזנה בייר
(Susanne Bier)
הבמאית המוכרת ביותר מממלכת דנמרק שהצליחה עם סרטיה אהבות פתוחות ו-Brodre.

אנט קיי אולסן
(Annette K Olesen)
הבמאית הדנית הפחות מוכרת אך המוצלחת בהרבה, שזכתה לשבחים על סרטה הניאו-ריאליסטי, הפרעות קטנות ועל דיוקני הנשיות במשבר שלה ב-In Your Hands.

אן פונטיין
(Anne Fontaine)
במאית צרפתיה עכשווית מצליחה. בין סרטיה ניקוי יבש ובידיו.

איזבל קויחט
(Isabel Coixet)
הבמאית הקאטאלנית שהחלה את הקריירה במולדתה, ספרד, אך כבר עושה רושם של התרחבות בינלאומית עם הדרמה המרגשת שלה הסוד שמעבר למילים. זכתה באינספור פרסים על סרטיה בפסטיבלים ברחבי העולם.

לין רמזי
(Lynne Ramsay)
במאית קולנוע בריטית מבטיחה בעלת חזון ויזואלי מרגש. שני סרטיה עד כה, Ratcatcher ו-Morvern Callar , זכו לאינספור פרסים בפסטיבלים מוערכים.

מירנדה ג'וליי
(Miranda july)
במאית אינדי חדשה שהרשימה עם סרטה הראשון אני, אתה וכל השאר.

סמירה מחמאלבאף
(Samira Makhmalbaf)
בתו של במאי הקולנוע האירני המוערך, מוחסן מחמאלבאף, יצאה מהביצה באקט חריג והחלה לביים יצירות מרשימות כמו הלוח והתפוח, באחת המדינות הכי לא מתקדמות בתחום מעמד האישה.

סופיה קופולה
(Sofia Coppola)
מי שהתחילה כבת-של, פרצה בקריירה עצמאית שבה היא עוסקת במצוקות הקיומיות של נשים מערביות צעירות, מאלה שגרות בפרברים ה"מושלמים" של אמריקה ועד אלה שהולכות לאיבוד בטוקיו.

לוסיל הדזחלילוביץ'
(Lucile Hadzihalilovic)
צרפתייה שעד היום ביימה רק סרט אחד, Innocence, אבל הוא מעורר תקווה שאחרים יבואו בעקבותיו.

אסיה ארג'נטו
(Argento Asia)
שחקנית ובתו של במאי האימה, מפתחת קריירה משל עצמה כבמאית בועטת, מינית ופרובוקטיבית, כמו שמוכיח Scarlet Diva.

הישראליות:

מיכל בת אדם
אחת משחקניות הקולנוע הותיקות בישראל היא גם הבמאית הפורייה ביותר בארץ (כולל הבמאים הגברים), עם מעל עשרה סרטים. בתעשייה כל כך שוביניסטית זהו בהחלט הישג היסטורי.

ג'ולי שלז

במאית הדוקומנטריים שעשתה הסבה וכבשה את ליבם של ישראלים רבים עם הפיצ'ר העלילתי, עפולה אקספרס.

איילת מנחמי
סרט הסטודנטים שלה, עורבים, הצליח לתאר ברגישות מילייה שעד אז לא נראה בקולנוע הישראלי, וזמני, שעשתה עם אילונה אריאל, הוא אחד התיעודיים היפים שנעשו כאן.

אורנה בן דור

שני סרטיה המרגשים, הדוקו על יהודה פוליקר בגלל המלחמה ההיא והדרמה ארץ חדשה הותירו את חותמם עם ההיסטוריה הקולנועית הישראלית בתחום ייצוג שואת יהודי אירופה.

נורית קידר
במאית תיעודית פורה ביותר, פוליטית וחריפה עד מאוד, עם סרטים כמו חלום לבנון ואחת בודדת.

מיכל אביעד

במאית שמתבוננת במבט נשי ומורכב על הארץ, בסדרה של סרטים תיעודיים כמו הנשים ממול וג'ני וג'ני.

נילי טל

במאית סרטי תעודה, שזעזעה עד עמקי הנשמה עם סרטה האמיץ, רצח ללא מניע.

לימור פנחסוב

במאית סרטי תעודה, שיצרה עד היום רק שניים, מכיוון היער
ו-4.7 מיליון, אבל אלה חושפים יוצרת משובחת בהתהוות.

קרן ידעיה
ורונית אלקבץ
דור חדש של קולנועניות ישראליות שמקרבות אותנו, באיכות ובתכנים, לאירופה. אור בבימויה של הראשונה ובכיכובה של השנייה הביא להן את התהילה בקאן. ידעיה בדרך לפרוייקט חדש ואלקבץ הציגה לאחרונה את הסרט של עצמה כבמאית, ולקחת לך אישה.

 




ערן קידר (06/03/07)

סרטה של לופינו, החלוצה
ריפנשטאהל, משתפת הפעולה
צ'יטילובה, הגל החדש הצ'כי
דרן, אקספרימנטלית ומשפיעה
ורדה, הגל החדש הצרפתי
קאוואני, זעזעה את העולם
קמפיון, הגדרה עצמית נשית
ברייה, סוגיות אפלות של מיניות
טיימור, מהתיאטרון לקולנוע
ביגלו, ז'אנרים גבריים
מהטה, קולוניאליזם, דת, מעמד האישה
רמזי, חזון ויזואלי
מחמאלבאף, הרבה יותר מהבת של
הדזחלילוביץ', בנתיים רק אחד
מנחמי, סרט הסטודנטים
קידר, פוליטית וחריפה
ידעיה, דור חדש