24/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

עד העצם
שלושה אינדי אמריקאיים מעניינים וראויים לצפייה מעלים מחדש את השאלה מה הופך סרט ליצירה עצמאית באמת. התשובה, כמובן, תתחלק לשלושה חלקים

מסתבר שכמו רוב הדברים בחיים, גם הגדרות קולנועיות הן יחסיות. למשל, לפעמים אתה רוצה לקרוא לסרט אינדי, רק כדי לראות אחריו סרט שמגדיר מחדש את המושג. כך הוא המקרה עם A Guide to Recognizing Your Saints, שעל פי קריטריונים מסוימים הוא אינדי קלאסי, אבל אז צופים ב-Down to the Bone וב-Puffy Chair ונזכרים מה מקור הביטוי. שלושת הסרטים טובים ומעניינים, רק שהשניים האחרונים קטנים יותר. רוצה לומר, הם יותר Bubble ממיס סאנשיין הקטנה. מטבע הדברים, יצפו בהם פחות אנשים, אבל הם לא פחות מעניינים.
"מדריך לזיהוי המלאכים שלך" (בתרגום חופשי) הוא סרט אוטוביוגרפי של דיטו מונטייל, שכתב ספר על התבגרותו בקווינס של שנות השמונים, הצליח לעניין את רוברט דאוני ג'וניור בהפיכתו לסרט, והתוצאה היא דודן ממועט כוכבים של סליפרס. דאוני ג'וניור הוא הכוכב שמחזיק את הסרט, אם כי גם צ'אז פאלמינטרי ודיאן וויסט, שמשחקים את הוריו, אינם קוטלי קנים. דיטו (דאוני ג'וניור, ובצעירותו - שאייה להבוף) הוא בן יחיד ויחסיו עם אביו מתאפיינים בתקשורת לקויה שמקורה אינו ברור לגמרי. דווקא חברו הטוב אנטוניו (משוחק בצעירותו על ידי צ'נינג טאטום ובבגרותו, בליהוק מבריק, על ידי אריק רוברטס), שחוטף מכות מאביו שלו על בסיס קבוע, מוצא שפה משותפת עם אבא מונטייל. על חבורתם נמנים גם ג'וזפה, נרף ומייק, בחור סקוטי חדש בשכונה (מרטין קומפסטון, שכבש לבבות כליאם ב-16 מתוק, והקסים לאחרונה בדרך אדומה). החבורה המשועממת מבלה את רוב זמנה בשיטוט ברחובות, בחירחור ריבים עם חבורות אחרות, בחילטור בבלדרות סמים ובמיזמוזים עם בנות חמודות. אבל השגרה הזו, שמראש היא מטרידה ומאיימת, לא ממשיכה זמן רב, שכן רצף של אסונות עומד לפקוד את החברים ומזרז את בריחתו הצפויה של דיטו מהעיר.
הסרט נע בין ההתרחשויות הגורליות של 1986 לביקורו של דיטו בשכונה עשרים שנים אחרי, בסמוך לפרסום ספרו האוטוביוגרפי עליו מבוסס הסרט. זהו הביקור הראשון שלו בשכונה מאז הסתלק, וכצפוי, זהו מפגש טעון עם הוריו (אביו חולה מאוד - זו העילה לביקור) ואיחוד מרגש עם חבריו.
"מדריך לזיהוי" מצטיין בקאסט מצויין, של הגיבורים בצעירותם כמו גם בבגרותם, וכמובן של פאלמינטרי ו-וויסט. הסיפור, שאמנם מבחינות מסוימות מזכיר דברים שכבר ראינו בקולנוע, מניב דמויות עשירות שהיחסים ביניהן מורכבים, גם אם לא תמיד מנומקים לגמרי (מבחינתי זה בסדר גמור – הרי ככה זה גם בחיים).
עכשיו, לצלם את “Puffy Chair“ ואת “Down to the Bone” ביחד, בטח עלה חצי ממה שעלה לצלם את המוזכר לעיל, אבל בדרכם הצנועה הם סרט משעשע ונוגע ללב (הראשון) וכבד ונוגע ללב (השני).
יוצריו של "פאפי צ'ייר" הם האחים ג'יי ומארק דופלס (במאי ומפיק בהתאמה). מארק גם מככב כג'וש, מוסיקאי לשעבר שעומד לצאת לבדו למסע בן שלושה ימים, כדי לרכוש לאביו כורסה דומה לכורסתו האהובה מלפני שנים, שג'וש הצליח לאתר דרך ebay, ולהעניק לו אותה ליום הולדתו. ברגע האחרון הוא מזמין למסע את חברתו אמילי (קת'רין אסלטון), נוכח התבאסותה מהישארות מאחור. כשהם עוצרים לבקר את אחיו הצעיר והתמהוני (רט ווילקינס), מודיע גם הוא על הצטרפותו עקב התלהבותו מרעיון המתנה.
כאן מתחיל סרט מסע לא שגרתי, שייחודו נובע בעיקר מהתקשורת הלא קונבנציונלית בין השלושה (נו, אינדי). בקורלציה עם הצילום הכאילו מחופף, גם הדיאלוגים נדמים כלא תפורים מספיק, דבר המוסיף לתחושת האלתור וכך גם לטבעיות הסיטואציות, שרוב הזמן הן די "שם בחוץ". למשל, חתונתם של רט ושל בחורה שהוא פגש כמה שעות קודם בקולנוע, המבוצעת באמצע הלילה על ידי אחיו.
לא נקלקל למי שלא ראה, אבל נספר רק שהמשלחת המצחיקה מגיעה בסופו של דבר לבית ההורים בלי הכורסה. בבית ההורים מתגבשת אצל ג'וש ואמילי החלטה גורלית, שלאורך הסרט הם בוחרים לדחות את ההכרעה בעניינה. את ההורים, אגב, משחקים ההורים האמיתיים של האחים דופלס.
"Down to the Bone" של דברה גרניק הוא סרט מ-2004 שיצא בדי.וי.די רק לפני חודשים ספורים. מככבת בו וירה פרמיגה, רגע לפני השתולים (שם לא נטמעה בטבעיות גמורה, אבל שיחקה אותה בכרוניקה של אקדח). כאן היא מתגלה כשחקנית מצוינת ובעלת נוכחות כאיירין, קופאית קשת יום, אם לשניים ואישה-של, המתגוררת בעיירה קטנה והיא בעלת התחביב הלא צפוי שהוא הסנפת קוקאין. כשהתחביב יוצא משליטה היא מחליטה להצטרף לתוכנית גמילה, שם היא פוגשת את בוב, מכור שנגמל, וסיפור אהבה מתפתח. הטוויסט האכזרי קורה כשבהשראת הרומן החדש בוב חוזר להשתמש, ואיתו איירין, שדווקא עד נקודה זו הפגינה איפוק מרשים מול פיתויים מזדמנים. תוך כדי כך מתדרדרים היחסים הבעייתיים ממילא עם הבעל, ואיירין עוזבת את הבית ועוברת לדירתה של נגמלת אחרת שגם מסדרת לה עבודה בניקיון בתים.
כעת היא מתחילה ניסיון התנקות נוסף, ישר יותר, במהלכו היא עוברת לדירה משל עצמה, מקבלת את הילדים, מסבירה לבוסים בסופר מדוע קצב העבודה שלה ירד ומפוטרת כתוצאה, ומתעמתת עם בוב, שהצלחתו להיפטר מההרגל הישן מוטלת בספק.
מבין שלושת הסרטים זהו האמיתי ביותר, ולכן החזק ביותר. "מדריך לזיהוי", למרות שהוא האוטוביוגרפי משלושתם, מתקרב יותר מדי אל עבר הוליווד, ולעומתו, "פאפי צ'ייר" נשאר במחוזות התרגיל השנון של סטודנט לקולנוע.



תמי בן-יהודה (05/04/07)

A Guide. דיטו הצעיר
A Guide. דיטו הבוגר, דאוני ג'וניור
A guide. דודן של “סליפרס“
A Guide. אבא מונטייל, פאלמינטרי
Puffy Chair. הגיבור וחברתו
Puffy Chair. דיאלוגים לא תפורים
Down to the Bone. פרמיגה
Down. משתמשים ביחד
Down. האמיתי מבין השלושה