20/11/2018
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Arthur Brown
  2. Howard Jones
  3. Marianne Faithfull
  4. Lady Gaga
  5. Useless ID
חדשים בג'אז באוזן
  1. David Murray/Saul Williams
  2. Sam Jones
  3. Pete La Roca
  4. Curtis Counce
  5. Perelman – Shipp
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מתוק ומרושע
"מסתורי האורגניזם" ו"סרט מתוק", שתי יצירותיו הגדולות של דושאן מקבייב שיצאו לאחרונה במהדורות קריטריון, מעוררות לחיים את המהפכן השבוי בכל צופה

לוחם הגרילה (guerrilla, כדאי להזכיר, פירושה "מלחמה קטנה") ישתמש בכל אמצעי העומד לרשותו להגשמת מטרתו - בקבוקי תבערה, כדורי אש, סיסמאות כובשות, תעמולה פסיכולוגית ואולי החשוב מכל, אלמנט ההפתעה. כך, נדמה,  תופס דושאן מקבייב את אמנות הקולנוע – גרילה נגד כל מה שמוחלט, ממסדי ודוגמאטי. הנשק הפסיכולוגי שלו הוא הסגנון, שבמכוון אינו אחיד, עמוס ברעיונות ושברי רעיונות בוטים ומשעשעים, מלא חדווה, עשיר בקולאז'ים של דימויים שונים שמטרתם להפתיע ולטלטל את הצופה בכל פעם מחדש.
שניים מסרטיו של הבמאי המרתק, מיסתורי האורגניזם וסרט מתוק, יצאו לאחרונה במהדורת קריטריון (שממשיכה לעשות מלאכתה נאמנה) והגיעו אל מדפי האוזן השלישית. החיבור בין החוליות השונות המרכיבות את סרטיו אלו הוא קונספטואלי בלבד. מקבייב, ילד יוגוסלביה, היה בין המורדים באסתטיקה של הקולנוע המסורתי, מרידה שנסללה עם סרטיהם של אנשי הגל החדש הצרפתי (ובמיוחד גודאר) והמשיכה עם במאים מהגוש המזרח-אירופי כמו ורה צ'יטילובה (Daisies), ג'רי מנזל (רכבות נשמרות היטב) והבמאי המקסיקני אלחנדרו חודורובסקי        (Holy Mountain).

כבר בפתיחת סרטו "מיסתורי האורגניזם",  שהתקבל באהדה רבה - הסרט זכה בפסטיבל קאן בפרס פיפרסקי והופץ מחוץ לארצו, אך הקרנתו נאסרה ביוגוסלביה - נגלה לעינינו אדם משוטט ברחובות ניו יורק, מתחפש לחייל עם נשק, דימוי למיליטנטיות האמריקאית המבולבלת, ששקועה עמוק במלחמת וייטנאם. זהו טולי קופרברג, מייסד "תיאטרון המהפכה" בניו יורק. לבושו גרוטסקי וססגוני, הוא בא באינטראקציות משונות, אחוזות טירוף, עם המצלמה, לרבות אוננות עם הרובה. כל זה מלווה במין שירת מחאה ותוכחה ברקע, הקוראת לבדיקה מחודשת אודות מהות תפקידם של הגורמים המרכיבים את השלטון.
הסרט, שנעשה ב-1971, נקרא באנגלית W.R.: Mysteries of the Organism . ראשי התיבות הם של וילהלם רייך (Wilhelm Reich), פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי ומרקסיסט, שהיה תלמידו של פרויד. רייך הציג תיאוריות מקוריות, שנויות במחלוקת, על הקשר בין פוליטיקה ושלטון ליחסי מין. לטענתו, גילה את ה"אורגון" - אנרגיה קוסמית המצויה בגוף האדם. רייך בנה קופסאות שאמורות להחזיר למי שיושב בתוכם (נשמע קלסטרופובי משהו) את "האורגון" המוקרן ממנו החוצה עקב מצוקות נפשיות. שיטת הריפוי שלו, שנועדה להילחם במשטרים הפאשיסטיים המדכאים את האדם, משלבת הרפיה של הגוף והשרירים. כך מתעצמת היכולת ליהנות מיחסי מין כאקט מענג לכשעצמו ובכך תביא בסופו של דבר לשחרור המיניות הכבושה של האדם, המבטאת את רעיון השחרור העצמי. מקבייב, שבמהותו הוא מרקסיסט עם אג'נדה אנרכיסטית, משתמש ברייך כדי לסגור חשבון עם כל סוגי המשטרים באשר הם, על כל תחלואיהם. קומוניסטים, קפיטליסטים, מאואיסטים – כולם, לטענתו, בעלי צביון שמרני, אשר מדכא את מאווייו, יצריו וחירותו של האדם.  מקבייב משלב חומרים תיעודיים אודות וילהלם רייך, מראיין מומחים ומציג את שיטות הריפוי שלו – לא ממש משכנעות, אך ללא ספק מהפנטות.
צפייה חוזרת בסרט מעוררת את השאלה האם לא מדובר, בעצם, בגרסה מוקדמת של הז'אנר המוקיומנטרי. הסגנון של מקבייב לעגני ועוקצני; הוא מבקש לבקר כל דוקטרינה וכל מתודה ולרוקן אותה מהחשיבות העצמית שלה. אמנם ברור כי רייך ומשנתו הם אמיתיים, אך מהטון הקומי - המתבטא בהצגה ובהעמדה של הדמויות והאובייקטים ושימוש בעריכה שמושפעת באופן ישיר מאייזנשטיין ופודובקין (במעבר משוט אחד לשוט אחר נוצרת משמעות חדשה, מעבר לרצף של שני השוטים) - מתקבל הרושם ש מקבייב אינו רק נעזר ברייך בכדי לבקר את המשטרים השונים, אלא גם מבקר את רייך עצמו או אפילו את מקבייב עצמו. הוא אינו משאיר עצמו בחוץ.
גם דמותו של השחקן ג'קי קרטיס (Flesh) הטרנסקסואל מטשטשת את ההבחנה בין העלילתי לתיעודי. קרטיס, שנראה פוסע בעליצות עם חברו, מלקק גלידה תחת מעטה שלטי החוצות בניו יורק, משדר נינוחות, כשברקע קריינות של פרסומות אמריקאיות למוצרים שלכאורה יגרמו לחיים שלנו להיות טובים ומספקים יותר. כאן משתקפת האובססיה הצרכנית (שמקורותיה אמריקאיים), שנדמה נמצאת בכל פינה ואופפת את הנוף האורבני שלנו. בסצנה אחרת, שבה מדבר קרטיס על הצעת הנישואים של חברו אליו, מבקש מקבייב לדבר על אובדן הזהות בחברה האמריקאית. אולי דווקא מי שאינו מפחד להגדיר את המיניות שלו ומעז לחתור תחת הקונבנציות המקובעות, הוא, כפי שמכנה אותו קרטיס, "הגיבור האמריקאי". אמירה חברתית שלא בטוח כלל כלפי מי היא מופנית.  
ובכל זאת, בתוך כל השכבות והרבדים של הסרט, ישנה גם הגיבורה: מילנה (מילנה דראביץ'), צעירה יוגוסלבית, שמתגוררת עם חברתה במה שנראה כמעונות עובדים, בתנאים של עוני. בעוד שמילנה, כחלק מהאג'נדה הקומוניסטית, מטיפה לחבריה לתרגל "אהבה חופשית"  ולהזדיין כמה שיותר וללא ריסון, מיישמת זאת חברתה בכל אפשרות שנקרית בדרכה. מקבייב מעביר את חווית הסקס בצורה שכמעט כופה עצמה על הצופה. הוא אינו חוסך מאיתנו עירום ואף אינו מתיימר ליצור תנוחות מוקפדות מדי, בהעמדה של האקטים השונים של הסקס בחזית הפריים, ברקע הפריים או במעקב של המצלמה אחרי זוג שמתמזמז ומתגפף על הרצפה. מילנה, שרוצה גם היא לקיים יחסי מין פרועים ולא רוצה להיות מחויבת לחברה המסור, הולכת עם חברתה לראות בלט סובייטי על הקרח בתפארתו המוגזמת והבנאלית. היא שמה עיניה  על הרקדן הראשי היפיוף, ולאדימיר. היא מנסה להשכיב אותו. אך ולאדימיר, בוגר המהפכה הרוסית, הוא למעשה זיוף. הוא רק יודע לצטט סיסמאות או לדבר בפאתוס  תעמולתי בנאלי. הוא אינו מסוגל לומר שום דבר אישי, רגשי או סתם לייצר מחשבה עצמאית. הוא פשוט אטום - דוגמה לשטיפת המוח והאימה שזרע המשטר הקומוניסטי של סטאלין על עמו.
בדומה למילנה, גם אנה (אנה פרוקנל), גיבורת "סרט מתוק" מ-1974, מהפכנית-פדופילית, שואלת היכן הם המהפכנים האמיתיים היום. אנה היא קברניטה של ספינת רפאים מלאה בסוכר וממתקים, עטורה בתבליט של קרל מארקס שדמעה ניגרת ממנו. אנה מפתה גברים וילדים קטנים לשכב עימה על מצע של ממתקים. כשהיא מעלה אל ספינתה מלח שמח, יקיר המהפכה ושמו פוטיומקין, היא מדברת אליו בפולנית אך הוא משיב לה בצרפתית ובכל זאת נראה שאין בעיות בהבנה. בעודו גוסס אחרי שדקרה אותו בזמן שקיימו יחסי מין והתפלשו בתוך הסוכר והממתקים, קורא המלח בחגיגיות: "קינאתי בוואקולינצ'וק כשמת" (שמו של המלח המעונה מאוניית הקרב פוטיומקין).
ב"סרט מתוק", שנעשה, כאמור, שלוש שנים אחרי  "מסתורי האורגניזם", מחוץ לגבולותיו של הקומוניזם (קו-פרודוקציה של צרפת-קנדה-גרמניה המערבית), וזכה בלא מעט השמצות מטעם המבקרים בפסטיבל קאן, המשיך מקבייב באותה הגישה. הסרט בנוי משתי עלילות מקבילות (את הראשונה כבר הזכרתי) וביניהן הוא טווה קולאז'ים רבים. שופע ברעיונות מגוונים, חזותיים ושלוחי רסן, המכוונים אל כל החזיתות -  הוא תוקף את הימין והשמאל, את חורבן הקומוניזם בראשותו של סטאלין ואת הדעיכה של המערב המנוון, את היפה והמכוער, האסתטי והמגעיל, וכל ניגוד אפשרי שתרצו.
בעלילה המקבילה של הסרט (מרובה הלוקיישנים) נישאת מלכת היופי העולמית של 1984 (הסרט, כזכור, הוא מ-1974), "בתולה עם הכשר", למר קפיטל - טייקון תעשייה מולטי מיליונר ואקסצנטרי. לנוכח מראה איבר המין שלו, אשר עשוי מזהב, היא נמלטת ומוברחת במזוודה לפריז בעזרתו של ג'רמייה, בחור שחור ושרירי. שם היא מתוודעת אל זמר לטיני נרקיסיסט (אל מאצ'ו שמו), שתמיד מוכן לבצע שיר לקהל מעריציו הנלהב. הם מקיימים יחסי מין אך נדבקים זה לזה ורק בעזרת צבת מצליחים להינתק אחד מהשני. יותר מאוחר אנו מגלים את מיס עולם בקומונה אנרכיסטית שהקים אוטו מול (Otto Muehl) אשר הושפע ממשנתו של וילהלם רייך. סצינות המשתה והלידה מחדש – שתיהן ניהיליסטיות במיוחד - הן נקודות השיא של הסרט: בטירוף דעת ובמה שנראה כאקט של ריפוי קיצוני, חברי הקומונה מעיפים ומקיאים זה על זה שאריות מזון, משתינים ומחרבנים זה לצד זה ללא מעצורים.  נקודת הראות של מקבייב היא גם הכמיהה לחופש הטוטאלי מהדיכוי של השלטון הקומוניסטי של סטאלין, אך גם הסלידה מהבורגנות, המאופקת והעצורה. זהו שיר הלל לפורקן היצרים ולאהבה החופשית, וזו גם חוויה שמאלצת את הצופה להתעמת עם הפסולת שלו וזו שמסביבו, אותם דברים שאנחנו מעדיפים להוריד במים ולהזרים הרחק מאיתנו.
הטון המהפכני והזועף שלו אכן משולב בהמון הומור, אבל אין עוד הרבה יוצרים, אפילו כיום, בעלי אומץ לערער את יסודות החברה כמו מקבייב. בכך הוא מצליח לגעת במקומות שאצל רוב צופיו רדומים, ולהוציא לאור את המהפכן בתוך כולנו, זה שרוצה לראות על המסך מישהו מחרבן על כל מה שממילא מסריח.


אסף כהן (07/08/07)

מסתורי האורגניזם. פוליטיקה ויחסי מין
סרט מתוק. יפה ומכוער, אסתטי ודוחה
מקבייב. הלאה הדיכוי באשר הוא
מסתורי האורגניזם. לעגני ועוקצני
אורגניזם. הסקס נכפה על הצופה
מסתורי האורגניזם. רעיונות ושבריהם
רייך. מקבייב מבקר גם אותו
סרט מתוק. התקבל בהשמצות
סרט מתוק. שתי עלילות מקבילות
סרט מתוק. התעמתות עם הפסולת
 




Crazy World Of Arthur Brown Deluxe Edition

מארז מפואר של אחד מאלבומי הפסיכדליה האנגלים הטובים ביותר בכל הזמנים בניצוחו של ארתור בראון, שהשפעתו נעה בין אליס קופר ועד פרודיג'י נחת ברעש מהדהד ואיתו משלוח של תקליטים חדשים. לרשימה המלאה

בלאק פריידי 23-24.11

השישי יהיה שחור. השבת תהיה מלכה. פרטים רבים ובקרוב

לראשונה בDVD: רחובות האתמול

שבע שנים לפני רצח רבין הציג המותחן הפוליטי של ג'אד נאמן (מסע אלונקות) את הלא יאמן. שלושים שנה אחר כך אנחנו גאים להציג את היצירה החשובה לקניה ולהשכרה. בלעדי אצלנו

כתבו לנו YouTubeהאוזן השלישית בפייסבוקהאוזן השלישית בטלפון