25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

המדריך הלגמרי חלקי לוויסטריה ליין
בעיר קטנה, אי שם במערב התיכון האמריקאי, מתגוררות ארבע נשים, שכאילו צמחו מתוך ההיסטוריה העשירה של הקולנוע ההוליוודי. בתום ארבע עונות (שלוש כבר בדי.וי.די) ערן קידר יוצא לטיול בפרברים הפוטוגניים של עקרות הבית הנואשות

בעיר קטנה, בורגנית ובדויה בשם פיירוויו, אי שם במערב התיכון האמריקאי (או באזורים הפחות מוכרים של ניו אינגלנד או בין הארזים של מדינת וושינגטון הצוננת), מתגוררות ארבע נשים ברחוב מעוצב וסטרילי בשם וויסטריה ליין. הן מוקפות ירק רענן, מדשאות גזומות, גדרות צבועים ובתים פרטיים מתוחזקים, על פי מיטב המסורת האדריכלית המפנקת של השמנת המערבית. עקרות הבית של וויסטריה ליין חיות את החלום האמריקאי הטבול בשלכת האדומה של כל שהשמיים מרשים ובחיקוי לחייה של לאנה טרנר. הן עדיין לא שמות לב לאוזן האנושית רוחשת הנמלים של קטיפה כחולה, שמוטלת בחצר האחורית של הפנטזיה הקטנה שלהן. הן תמיד מעדיפות להכחיש את העובדה שחבילת השי המהודרת שקיבלו תמורת 99 דולר ו-99 סנט בלבד, מכילה יותר מדובדבן רקוב אחד. מה שבטוח זה שהחיים, כמו כל דבר אחר, הם אף פעם לא מאה אחוז שביעות רצון.

המדריך הלגמרי חלקי לגבריאל סוליס
גבריאל סוליס נולדה למשפחת מהגרים מקסיקנים עניים ותמיד חלמה על אורות הכרך. שעות אינסופיות של צפייה בטלנובלות היספאניות ובערוץ הקניות (המדריך האישי שלה לחיים מאושרים יותר), עוררו את רעבונה לשמלות קוטור נוצצות, לטעמה הקופצני של השמפניה, ולניחוח המשכר של הדאודורנט, הנובע מבתי שחי גבריים מטופחים. במשך שנות התבגרותה טרחה גבריאל להוריד כל קילוגרם מיותר ממותניה וכל שערה מיותרת בגבותיה ומעל שפתיה. במשך שנים היא הכינה עצמה בקפידה למסלול הדוגמנות שבאמצעותו תוכל לשבוע ולהירגע. אלא שבארוחת הגלאמור הניו יורקית שלה, כמו בכל ארוחה, עם האוכל בא התיאבון. גבריאל סוליס הבינה שחלק מחוקי המשחק של החיים המודרניים כוללים את פינוין של נשים מתבגרות מהבמה לטובתו של הבשר הטרי. הישועה היחידה שתבטיח המשך נאות לאשליה, טמונה בנישואין לגבר עמיד, בית בפרברים והרבה הרבה יהלומים. כי, איך אומרים – יהלומים זה לתמיד.... (והם גם חבריה הטובים ביותר של האישה). כך נכנס לתמונה קרלוס סוליס ולשנייה היה נראה כי החלום האמריקאי הוא מציאות מתוקה לנצח נצחים.
גבריאל סוליס (נערת השער המקסיקנית, הדוגמנית של לוראל וכוכבת צעירים חסרי מנוח - אווה לונגוריה פארקר – יותר טבעת לאצבע מזה אין) מצאה את מקומה החדש בשוק העבודה כרעיה מפונקת וקניינית מדופלמת. אלו היו שעותיה היפות ביותר של החברה הקפיטליסטית. מאובזרת במזראטי ספיידר שחורה נוצצת, היא ריחפה מקניון אחד למשנהו, מאתר הספא היוקרתי לשיעורי הטניס הפרטיים, עד שיום אחד היא גילתה משהו מטריד ביותר. גבריאל סוליס גילתה שהיא משועממת מאוד ושהתיאבון שלה רק הולך וגדל. ובאותו רגע ממש מבטה נח על שריריו המיוזעים של הנער שגזם את שיחיה, והיא התחילה לשחק ברעיון שאולי יש עוד כמה שיחים שהיא רוצה שהוא יגזום. כך נבלעה גבריאל סוליס בתוך הטלנובלה של חייה והחלום הקסום הפך אט אט לסיוט: בגידות ושערוריות מין, הריון בלתי רצוי והפלה מכאיבה ומעל הכל – בעל לטיני מסורתי (ואדיפלי למדי), ששואף ליורש וחולם לאלף את אשתו ולהפוך אותה לעוד עקרת בית נואשת. אלא שכמו כל עקרת בית נואשת, גם גבריאל סוליס עדיין לא מבינה שהיא מגלמת בעינטוזיה, בפינוקה ובאגואיזם חסר הגבולות שלה את החברה הצרכנית כולה, שרק רוצה לבלוע עוד ועוד ועוד. עד מחנק.

המדריך הלגמרי חלקי לסוזן מאייר
סוזן מאייר נולדה לתוך דור ילדי הפרחים והחיים נראו כמו פארק שעשועים אחד גדול. ללא סמכות הורית, גדלה סוזן עם ההנחה שהחיים הם אגדה רומנטית מושלמת, שהאביר על הסוס רק מחכה לקחת אותה טרמפ, ושהאהבה, יותר מכל דבר אחר, היא פסגת השאיפות עלי אדמות. בכל פעם שאביר אחד נפל מגב הסוס, מצאה לעצמה סוזן גיבור חדש לתפוס את מקומו בקאסט של הפנטזיה האולטימטיבית שלה. כך היא בנתה את חייה על פי העקרונות התסריטאיים של קומדיית הסקרובול הקלאסית, זו שיחד עם סוזן מאייר באייטיז, בראה עצמה מחדש בתור הקומדיה הרומנטית. על פי צו המתכון הזה, עליה להסתבך שתי וערב עם גברים אינפנטיליים (שכוללים גם את הגרוש שלה ואב בתה המתבגרת), שלא מפסיקים לעורר בה את החלום, אבל תמיד נכשלים במשימה ומשלחים אותה להרפתקה רומנטית חדשה. על פי אותו הצו עליה להיקלע לסיטואציות של קומדיה פיזית, בהן היא מוצאת עצמה נופלת על דרך הישר במקרה הקל או שורפת בית בשגגה, במקרה המעט יותר חמור. אופס. למרות הנפילות והכישלונות, על דבר אחד היא לא מוכנה לוותר – על הצעידה העתידית אל עבר השקיעה (השחקנית טרי האצ'ר, אגב, כבר זכתה באביר המעופף ובשקיעה כשגילמה את לואיס ליין בלואיס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמן).
מה הפלא, אם כך, שיריבתה המושבעת בוויסטריה ליין, היא שכנתה אידי בריט (ניקולט שרידן המסתבנת מנוטס לנדינג). בלבוש המינימליסטי שלה, שדיה המוחצנים ושיערה הבלונדיני הצבוע, מאיימת אידי על עולמה הערכי של סוזן, בדיוק כפי שסרטי הפורנו מאיימים על האידיליה והתמימות של הקומדיה הרומנטית. אם סוזן רוצה באופייה החינני לכבוש את ליבו של האביר כדי להסית אותו מחרמנותו הגופנית הילדותית, הרי שנערת האמצע אידי בריט, תראה לה כל פעם מחדש ששיטת הפיתוי המיני (וזה כולל התקלחות ארוטית סטריאוטיפית בשעת שטיפת המכונית, למשל) מוכיחה את עצמה כאפקטיבית מאוד מול האובייקטים הזכריים. בעוד סוזן מתפלשת בתמימות הסכרינית (עם קורטוב הומור ציני בריא ואינואנדו מיני) של כשהארי פגש את סאלי, אישה יפה וברידג'ט ג'ונס (בעונה השלישית זה כולל גם את המבטא הבריטי המתבקש), הרי שאידי בריט ששה אלי קרב, חמושה באמל"ח תוצרת בית החיות ואמריקן פאי.

המדריך הלגמרי חלקי ללינט סקאבו
לינט סקאבו, אם גאה לארבעה, עדיין לא ממש מבינה שהיא כנראה האישה הכי נורמאלית בוויסטריה ליין. הדרמה שלה היא הדרמה הקטנה של האישה המשוחררת שמוצאת עצמה לפתע פתאום כבולה עם יותר מדי זאטוטים על הידיים ומעט מדי קונסטלציות תעסוקה שיתאימו לקידום הקריירה שלה. את הבייבי בום שלה היא חוותה במקביל לדיאן קיטון ולעוד מיליוני נשים מערביות במחצית השנייה של המאה ה-20. המאבק שלה מול טום הוא המאבק של כל אם מודרנית עם אספירציות לקידום אישי – דבר שלא מתאפשר מתוך ההנחה הבסיסית שגבר מפרנס ביעילות גבוהה יותר ומטפל בילדים ביעילות נמוכה מדי. החיים של לינט סקאבו הם מערכת מורכבת מאוד של איזונים ובלמים, אבל המאבק היומיומי בצל התופת המשפחתית העביר אותה אבולוציה מרשימה ביותר. לינט למדה, כמו אמהות פרברים רבות, שהיצירתיות הכרוכה בפתרון משברים דומסטיים דומה מאוד לזו שמפעילים במשרד הפרסום. כשהיא חוזרת לעבוד בשלב מסוים, היא מתחילה להבחין בדמיון מעורר החלחלה בין בניה התאומים מחוללי הסערות לגברים הבוגרים לכאורה שמאיישים את תאי החברה, מדרג ההנהלה ועד אחרון פקידי הקבלה. כן, כן – לא משנה לאן תפנה, מוצאת עצמה לינט בתפקיד האחראי, המחנך והמפשר של האמהות. בעולמה הקטן של לינט סקאבו, היא לעולם תהיה הגננת, והגברים, יהיה גילם חמש או ארבעים וחמש, לעולם יהיו ילדים.
בניגוד לחברותיה למשחק הפוקר של החיים, חייה של לינט סקאבו יציבים למדי (ובהברקת ליהוק נוספת, מגולמת על ידי פליסיטי האפמן, מועמדת לאוסקר על תפקידה בטראנס אמריקה ושחקנית בלתי סבונית בעליל, עם עומק נדיר בנוף הסדרה). הם נטולי משחקי האהבה-שנאה של גבריאל סוליס, אלה שמביאים אותה למצבים כמו הימלטות זהירה בתוך מזוודה במעלית נוסעת. הם גם נטולי הקטסטרופות הרומנטיות של סוזן מאייר, שצונחת אל בין זרועותיו של גבר אחר כל יממה וחצי בהערכה כללית. היא גם רחוקה מלהשתוות לגותיקה הסמיכה של ברי, שכבר מחכה בכפייתיות אופיינית כדי לשמוע את המדריך שלה... ולהכחיש כל מילה שלו. מה שלינט עדיין לא יודעת (נכון לעונה השנייה, אך לומדת בהמשך) הוא שכמו שלתזת האהבה הרומנטית של סוזן מאייר יש אנטי-תזה פורנוגראפית, זולה ואלימה בדמותה של אידי, גם לאמהות הנורמאלית שלה יש אנטי-תזה מופרעת ושרוטה well done, שרק מחכה מעבר לפינה, ארוזה היטב בתוך סוד מן העבר. כן...מסתבר שגם לאנשים נורמאליים יש סודות, והסוד של טום הוא תגלית שתיתן משמעות חדשה עבור לינט לביטוי "משפחה מורחבת". בלי הרבה הכנה נכנסת נורה האנטינגטון למרחב הפרוץ למדי של וויסטריה ליין, מלווה בבתה המשותפת עם טום – ילדה שהוא אפילו לא ידע על קיומה. לפתע הופך טום לטריטוריה שיש להילחם עליה, להגן עליה מפני פולשים, ונורה האנטינגטון היא לא פחות מברברית. נרקיסיזם קיצוני, ילדותיות ומניפולציה רגשית הם רק חלק מהמושגים החדשים שחודרים לפוליטיקה של משפחת סקאבו, מה שאומר שגם לינט, למרות הכל, נאלצת להישאב עמוק אל תוך הצד האפל של האימהות, להסיר את הכפפות ולהראות לכולם "מי הבוס".

המדריך הלגמרי חלקי לברי ואן דה קמפ-הודג'
ברי ואן דה קמפ היא הדובדבן שבקצפת, הקרם-דה-לה-קרם, סמל הנימוס והסטייל של וויסטריה ליין. מגובה מלמעלה על ידי אלוהים, מצוידת בספרו הקדוש שנח דרך קבע במגירת הבודואר, מקפידה ברי לארח במיטב המסורת האריסטוקרטית של אירופה, כשהיא מתעקשת על תפריט גורמה בחדר האוכל ועל פתק רפובליקני מאחורי הפרגוד בקלפי. ברי היא הדוגמא האמריקאית האולטימטיבית לערכי משפחה. מה שהיא עדיין לא יודעת (או מקפידה להכחיש באותה נחישות שהיא אופה סלמון), זה שהמשפחה שלה לא ממש מעריכה את זה. את הסקס הסטרילי טבול רגשות האשם, מעדיף בעלה הראשון להחליף בסשנים סאדו-מזוכיסטים עם השכנה, על אף התשלום הכרוך בתענוג. גם בנה אנדריו מתקשה לכבד את הצורך הכפייתי שלה בחדירה לחייו הפרטיים. הוא היה מעדיף שאת האנרגיה האנאלית שלה היא תמקד בריהוט, בגינה הפורחת ו...מעל הכיריים, כמובן. אבל ברי, כפי שניתן לצפות רק מאם מסורה ומאזרחית פטריוטית, מתמודדת עם ההפתעות הקטנות הללו של החיים, באמצעות מנגנוני הכחשה והדחקה משומנים היטב. היא לא אחת שתיתן לאמת להרוס את התיאטרון המופלא עליו עמלה כל כך הרבה שנים, גם כשנגלים בו סדקים בפרקט וקרעים בוילון. הרי בסופו של דבר, את הכל אפשר לתפור, עם חיוך ואמונה.
אצל ברי ואן דה קאמפ ההכחשה היא אומנות, אולי אפילו יותר מהנובל-קוויזין. החשיבות שהיא מייחסת לאומנות זו כל כך גדולה, שהיא אפילו טורחת לשלם הון עתק לפסיכולוג כדי שהיא תוכל לעשות זאת בתנאים אידיאליים – מולו. אך מה קורה כשהאמת צפה על פני השטח באופן שגם הסביבה כבר לא יכולה להתעלם ממנה? במקרים כאלה תמיד אפשר לגייס את מנגנוני ההכחשה החברתיים (מחנות קיץ קשוחים עבור אנדריו לרגל יציאתו מהארון) ואת מיומנות הסחיטה באיומים. במקרים קיצוניים יותר, כמו כשבנה הכה יקר הורג אישה בשוגג, תמיד ניתן להפעיל את כישרון העלמת הראיות, כי מה שנעשה עבור הילדים ובשם האימהות, אף פעם לא יכול להיתפס כמעשה פלילי מול אלוהים. כמו כל הארגון הכפייתי של ברי, גם ההכחשה מתבצעת בדיוק מופתי של שעון שוויצרי ומגיעה לשיאי וירטואוזיות בכל מה שקשור בגברים שבחייה. ומה ניתן לצפות מאישה שהשקר הפך אצלה לטבע? התשובה היא חיבור קומפולסיבי לגברים שקרנים, אובייקטים רומנטיים שעבורם העולם הוא במה והמציאות היא מחזה. כי ברי ואן דה קמפ אוהבת פסיכופטים יותר משהם אוהבים את עצמם. כך היא נופלת ברשתו של ג'ורג' וויליאמס, הרוקח שמוכן להרוג בשביל לזכות בה, וכך היא נסחפת לקרנבל הרומנטיקה של אורסון הודג' (קייל מק'לאכלן והתוכי מצרפים את וויסטריה ליין למפה של טווין פיקס) שמשום מה "שוכח" לספר לה מספר לא מבוטל של רגעי זיכרון מהביוגרפיה העשירה והמרתקת שלו.
נכון, חייה של ברי ואן דה קאמפ-הודג' הם פילם נואר אחד גדול, מלודרמה גותית שכוללת מספיק עבירות מוסר בשביל סיבוב נוסף לקריירה של ג'ואן קרופורד (או של ד"ר קימברלי המטורפת ממלרוז פלייס שמכירה את השחקנית מרסיה קרוס היטב). ברי היא המצוינות הוואספית בשיאה, גאוותה של אמריקה המהוגנת, המנומסת, הדיפלומטית והכי חשוב – יראת השמיים. ברי היא אמריקה של ארוחות ערב משפחתיות, של חולצות מעומלנות וכרי דשא מוריקים, של יין משובח וניחוחות המאפינס המשכרים. אבל כמו כל חלום, גם החלום האמריקאי המתוק של ברי הוא כסות לחלום בלהות – סיוט של ריקבון מוסרי במעטה של ניקיון פשיסטי. כמו חברותיה לוויסטריה ליין, אי שם בפרבריה הקסומים של פיירוויו, USA, גם ברי עדיין לא יודעת את זה.

ערן קידר (10/06/08)

עקרות בית נואשות. חיקוי לחיים
גבריאל. עם האוכל בא התיאבון
עם קרלוס. אוי, משעמם
עם הגנן. פחות משעמם
סוזן. נופלת וקמה
עם נסיך. בעקבות הקומדיה הרומנטית
עם אידי. כשהארי פגש את אמריקן פאי
לינט. הדרמה של האישה המשוחררת
עם טום. ילדים, גברים ושאר תינוקות
במטבח. השפויה בין הארבע
עם זאטוט. להטוטי הישרדות
ברי. סמל הנימוס והסטייל
עם הודג'. ד“ש מטווין פיקס
עם הבן. א-מ-א-ל-'-ה
בוויסטריה ליין. חלום בלהות אמריקאי
כולן ביחד. הדובדבן רקוב