24/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

חיה טובה
בשנת הכלב הגיבורה היא בחורה ממוצעת שמבלי משים מזעזעת את סביבתה הבורגנית כשהיא יוצאת להגן על בעלי החיים; ב-I Am An Animal הגיבורה היא אישה קיצונית ופרובוקטיבית שבחרה במודע לטלטל את העולם. אחד עלילתי ואחד תיעודי לכבוד שבוע המהפכה הטבעונית (אשר בעיצומו. הידעתם?)
קבוצה של טבעונים הכריזה על השבוע (15 עד 20 ביוני) כשבוע המהפכה הטבעונית, ואף כי כל יום הוא עילה מספקת לכתוב על סבל בעלי החיים במשקים המתועשים (מדי יום מומתים בארה"ב יותר מ-72 מיליון בעלי חיים בתעשיית המזון; בישראל קרוב למיליון), ננצל את המומנטום לספר על שני סרטים, שונים מאוד, שמספקים נקודות מבט מקוריות על זכויות בעלי חיים דרך סיפורים אנושיים.
הראשון הוא שנת הכלב, סרט שיצא כבר בשנה שעברה וכעת זכה להוצאה מקומית ולתרגום עברי. זוהי קומדיית אינדי של השחקן/במאי/תסריטאי מייק ווייט (צ'אק ובאק, רוק בבית הספר) בכיכובה של מולי שאנון (סופרסטאר) ובהשתתפות פיטר סארסגרד (הטיסה), ג'ון סי ריילי (סיפורו של דיואי קוקס) ולורה דרן (לב פראי). שאנון היא פגי, רווקה בשנות הארבעים שלה המתגוררת בפרבר אמריקאי. אהבתה הגדולה היא כלבה פנסיל, וכשהוא מת במפתיע היא עוברת מהפך דרמטי.
היא מתיידדת עם ניוט העובד במרפאה הווטרינרית השכונתית (סארסגרד), שהוא חובב מסור של כלבים וטבעוני מטעמי מצפון. הוא מציע לה כלב לאימוץ אחרי מות פנסיל, ובין השניים מתפתחת ידידות. ניסיונה של פגי לקדם את היחסים אל מעבר לידידות נכשל, אך היא מאמצת את אמונותיו של ניוט ועד מהירה הן הופכות למקור העניין העיקרי בחייה. כעת פגי היא טבעונית שלא מהססת להשמיע עובדות קשות אודות גורלן של חיות המשק האומללות ולפעול למען קידום עניינה החדש.
סביבתה הקרובה של פגי לא מקבלת את מנהגיה החדשים בברכה. אחיה ואשתו, סמלים מהלכים לבורגנות מדושנת, הם הראשונים להפגין סלידה מסטייתה של בת המשפחה אל האזוטריה. גם הבוס לא יודע להעריך את התרומות שהיא מעבירה בשמו לארגונים למען בעלי חיים, ועד מהירה היא מוצאת עצמה בבית מלא כלבים מלכלכים ובלי עבודה. בינתיים מתגלה אצל השכן (ריילי), אדם חביב למראה ומי שנראה כאופציה סבירה למערכת יחסים, צד לא חביב בעליל.
גם אם הסיטואציה נשמעת קומית, יש שיגידו ש"שנת הכלב" הוא יותר מורבידי ממצחיק. מה שבעיקר מדכא בסרט הוא הגמול הלא הוגן שפגי מקבלת עבור כוונותיה הטובות, המתפרשות על ידי הסביבה כחתרניות ומאיימות, וכמובן העיסוק בנושא הכאוב של בעלי חיים המצויים בסבל מתמיד, והעולם בשלו.
מי שמסרבת להמשיך בשלה נוכח הזוועות היא אינגריד ניוקירק, שייסדה בשנות השמונים את PETA (שפירושו People for the Ethical Treatment of Animals). הסרט I Am an Animal: The Story of Ingrid Newkirk and PETA מתאר את פעילותה במסגרת הארגון.
מאז הוקם PETA חשפו אנשיו אינספור מקרים של אכזריות שהובילו להגשת כתבי אישום, להפסקת מימונים ואף לסגירת מעבדות פושעות; ניהלו לובי מאסיבי נגד שימוש בפרוות ששכנע מעצבי אופנה רבים (ולא מעט נשים עשירות) לוותר על פרווה. החידוש האחרון מבית הארגון הוא התחייבות רשת קנטאקי פרייד צ'יקן להיטיב במידה משמעותית את תנאי  הגידול של בעלי החיים המשמשים את מסעדותיה ולעבור לשימוש באמצעי המתה הומניים יותר (בינתיים רק בקנדה). במהלך השנים PETA גייסה קשת רחבה של סלבריטאים צמחונים וטבעונים שעזרו לפרסם את מטרותיה, בהם סר פול מקרטני, פמלה אנדרסון, חואקין פניקס, ביל מאהר ואליסיה סילברסטון.
ניוקירק בת הכמעט 60 בכלל נולדה באנגליה. בגיל צעיר עברה עם משפחתה להודו, ואחר כך לארה"ב. היא מעידה על עצמה שמילדות נגע לליבה סבל הזולת, בין אם בעל חיים חסר אונים או מטופל של אמה, שניהלה בהודו מקלט לחולי צרעת. בשנות העשרים לחייה נחשפה בארצות הברית למקרים קשים של הזנחה והתעללות בכלבים וחתולים. האכפתיות שלה הולידה תפקידים מוניציפליים רבי הישגים בתחומי זכויות בעלי חיים.
לדבריה היתה חובבת בשר נלהבת עד שהכירה את שותפה להקמת PETA, אלכס פצ'קו. מרגע שנחשפה לתפיסה כי בעלי החיים אינם של בני האדם לנצל, לאכול, ללבוש או לערוך עליהם ניסויים, ביקשה להפיצה ברבים. ב- 1980 הקימו השניים את הארגון שכיום כולל מיליון חברים ונחשב לארגון הגדול והמשפיע ביותר בעולם בתחומו.
הסרט מתאר יום אופייני בחייה של ניוקירק, שמתחיל בהשכמה טרם עלות השחר וממשיך בהצלה של כלב מוזנח בשכונת עוני ושל תרנגול הודו שהצליח לחמוק ממשחטה, והתארגנות קבוצתית לתחקירים ולפעילויות מחאה. פעילות אחת שתועדה בסרט משלב התכנון ועד ההוצאה לפועל היא זו שהתרחשה בפריז, שם הסתננו פעילי הארגון, וניוקירק איתם, לחלון ראווה של ז'אן פול גוטייה ולעיני מצלמות וכתבים שזומנו מראש התכסו בחומר דמוי דם תוך החזקת שלטים וקריאת סיסמאות בגנות לבישת פרווה.
בסרט מקריאה ניוקירק את צוואתה, בה היא מצווה את גופה על פי החלוקה הבאה: מהעור ייעשו ארנקים, מכפות רגליה – מעמדים למטריות. בשרה יעובד לחטיפונים (ניוקירק נאגטס, כלשונה). "אנחנו לגמרי זונות של התקשורת", היא אומרת. PETA מפורסם בנטייתו לפרובוקציות, מעבר להצגת פמלה אנדרסון כשרק חסה לגופה. ב-2003 התפרסם קמפיין שהציג תמונות של בעלי חיים במכלאות כנגד תמונות של אסירים במחנות ריכוז בשואה. הכותרות שהוצמדו לקולאז'ים האלה היו "שואה בצלחת שלך" ו"עבור בעלי החיים כל בני האדם נאצים", והטקסט לצידן: “בשנים 1938 עד 1945 נספו 12 מיליון אנשים בשואה. אותו מספר של בעלי חיים מת כל 4 שעות בתעשיית המזון בארצות הברית לבדה”. קמפיינים כגון אלה זיכו את הארגון, ואת ניוקירק במיוחד, בקהל שונאים נלהב. הנשיאה עומדת בגאון מאחורי הפרובוקציות: “לפעמים מה שצריך כדי לעורר דיון חשוב זה לזעזע. אני עדיין מאמינה שהקמפיין ההוא נכון לגמרי", היא אומרת בסרט.
אם אתם בעניין של להכיר אדם לא שגרתי, בעל תפיסת עולם מיוחדת ומנומקת היטב – הגעתם לסרט הנכון. במאי הסרט מת'יו גולקין והמפיק סטיבן קנטור שותפים גם לדוקומנטרי מוצלח אחר: הסרט  LoudQuietLoud על איחוד הפיקסיז ב-2004.


תמי בן-יהודה (17/06/08)
שנת הכלב. יותר מורבידי ממצחיק
שנת הכלב. פגישה שמובילה להתגייסות
שנת הכלב. סלידת הבורגנים
I Am An Animal. ניוקרק מזדהה
ניוקרק ברגע מתון יותר, עם תרנגול הודו
ניוקרק ברגע שפוי במיוחד. ארנקים מעור
קמפיין השואה. אנחנו זונות תקשורת