23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

החמישייה הסודית
הרבה מאוד סרטים ממשיכים להגיע אל האוזן מרחבי העולם, רבים לא מקבלים את תשומת הלב שמגיעה להם. שירה בן-סימון יגעה ומצאה כמה אוצרות, כולם תוצרת אירופה העכשווית, שממש לא כדאי לפספס
כוחה העצום של התקשורת הוא נושא שדנים בו לעיתים קרובות (בעיקר בתקשורת), לרוב תוך הזנחת אספקטים שונים, כמו זה הקולנועי למשל. מעטים האנשים שמודעים להשפעה האדירה שיש לחשיפה התקשורתית של סרטים על הבחירות שהם עושים (מה או מה לא לראות). אחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה משאיר מרצון את שיקול הדעת בבית ומפקיר עצמו לאותו מבחר תמוה של אנשים, האחראי לבחירת הסרטים שיוקרנו בבתי הקולנוע, וגם - אילו יקבלו ביקורות בעיתון המקומי. כך קורה, לדוגמא, שג'ונו, קומדיית הנעורים השובבה, הפכה לחביבת הקהל בקרב אנשים החל מגיל ההתבגרות (שהיום עומד על עשר וחצי) ועד גיל העמידה החדש (שבעים), בלי שום קשר לעובדה, שכדי להבין לאשורם את רוב הדיאלוגים בסרט וליהנות מהם בהתאם, אדם נדרש לחיות לפחות שנה וחצי רצופות במסדרון של תיכון אמריקאי. תופעה דומה מתרחשת מדי שנה עם שלל שוברי קופות אחרים, והיא אף מועצמת כשמדובר בסרטים זוכי פרס האוסקר; או אז ניתן לחזות בתופעת העדריות האנושית בשיאה. אפשר כנראה, כמו במקרים רבים, להאשים את תרבות השפע בה אנו חיים, שמציבה יותר מדי אפשרויות, עד שתהליך הבחירה הופך מפריבילגיה למועקה; זה הרגע בו אנחנו נכנעים לפיתוי לתת לאנשים אחרים להחליט במקומנו מה טוב בשבילנו.
כך קורה, שהרבה, הרבה מדי סרטים שמגיעים לאוזן לא זוכים לתשומת הלב שמגיעה להם, פשוט כי אף אחד לא שמע עליהם קודם, ונטיית הלב היא ללכת "על בטוח". אי לכך, אחרי עבודת סינון – צפייה בכמה וכמה סרטים אירופיים שהגיעו ממש לאחרונה (ההתרכזות באירופה מכוונת כמובן), איגדנו חמש דרמות יפות ובהחלט שוות צפייה, שלא קיבלו את חלקן ההוגן בעוגה התקשורתית הגדולה.

הראשונה והקלילה ביותר היא Masjävlar. סרט הביכורים של מריה בלום השוודית הוא דרמה משפחתית מהנה, שברגעיה הקלים מזכירה את עד שהמשפחה תפריד בינינו ההוליוודי וברגעיה הקשים את חגיגה הדני של תומס וינטרברג. במרכז הסרט מיה, שחוזרת מהעיר הגדולה לעיירת הולדתה הקטנה לרגל יום הולדתו השבעים של אביה. כסמל המצליחנות של העיירה, היא נאלצת להתמודד עם אחות אחת מרירה במיוחד, אחות שנייה מטורללת במיוחד, ושלל שכנים וקרובים. כל זה מעמיד את חייה העירוניים המנוכרים במבחן מול המשפחתיות הפרובינציאלית אך החמימה של העיירה. סופיה הלין מקסימה בתפקיד הראשי והסרט, שנע על ציר בין מתקתקות למרירות, מעלה ברגישות סוגיות שמעסיקות הרבה נשים בעידן המודרני (ילדים מול עבודה) וסתם סוגיות משפחתיות שמעסיקות את כולם.

השני, סרט קצת יותר רציני, פחות קומדיה של טעויות, יותר דרמה של טעויות, הוא Love Sick, סרטו הראשון של הבמאי הרומני טודור גיורגיו. הסרט מגולל את סיפורן של קריסטינה ואלכסנדרה, שתי נערות שנפגשו באוניברסיטה בבוקרשט והתאהבו. אלכסנדרה היא בת יחידה שעברה מהכפר לעיר ועל הנאיביות הקיצונית שלה מאפיל טוב לבה הרחב. קריסטינה, עם זאת, היא יצור עירוני למדי, וככזו היא לוקה בצמא נרקיסיסטי לתשומת לב, בנוסף לבעיית הצבת גבולות חמורה ביחסים עם אחיה שמתפקד כמאהבה לעת מצוא. דרך מערכת היחסים הטעונה, השתיים נאלצות ללמוד לגבור על טבען, האחת באמונה האינסופי באנושות והשנייה באמונה האינסופי והבלעדי בעצמה. הקולנוע הרומני בשנים האחרונות הוא תופעה מרתקת למדי, וגיורגיו, שאמנם רק מתחיל את דרכו, נמצא עם סגנונו העדין, ההומאני והמינימליסטי בחברה טובה מאוד המונה בין היתר את כריסטיאן מונג'יו (ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים), כריסטי פויו (מותו של מר לזרסקו) וקורנלניו פורומבויו (Twelve O Eight: East Of Bucharest).
 
עוד נשים במצוקה ניתן למצוא ב-Mataharis, סרטה החדש של הבמאית/שחקנית/תסריטאית איסיאר בויאין המצוינת (קח את עיני), שמבססת את מעמדה כקולן הקולנועי של נשים באשר הן. אווה, אינס וכרמן עובדות במשרד לבלשות פרטית, כשהן נאלצות במקביל להפנות את עינן הבוחנת אל חייהן שמתסבכים לאיטם מול העבודה התובענית. הסרט הקצבי מתזז בין השלוש בעודן מנסות לתמרן בין אתיקה מקצועית, חובות משפחתיות ועולמן הרגשי והמצפוני, בריאליזם יפה שמוותר על הפיוטיות כדי לבטא את הדינאמיות היומיומית שהדמויות טובעות בה לאיטן.

בדרגת קושי גבוהה יותר, ניצב סרטו האפל והמעולה של מתיאו גרונה, The Embalmer, ששונה מכל דבר מוכר ושמביא סיפור אהבה קצת (הרבה) אחר. פפינו עובד כמפחלץ מקצועי ונחשב לאחד הטובים בתחומו. אך אל מול כישרונו במקצוע המשונה הזה ניצבת העובדה שהוא איש קטן ומוזר למראה, והשילוב בין השניים (מפחלץ + גמד) לבין אופיו המניפולטיבי הופכת אותו לטיפוס מצמרר למדי. כשהוא פוגש בגן החיות את ולריו, צעיר נאה וקצת פתי הוא מיד לוקח אותו תחת חסותו כמתלמד. השניים פוצחים בידידות אמיצה, הכוללת הרבה כסף, קצת זונות וקשרים עם המאפיה האיטלקית, אך במהרה נחשפים רגשותיו האמיתיים והלא מסויגים של פפינו והמידה אליה ירחיק בשביל החופש לבטא אותם. סרטו השלישי של גארונה, שבעצמו לא זר לפסטיבלים (על סרטו האחרון, Gomorra, זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון), זכה בפרס דויד די. דונטלו האיטלקי על התסריט הטוב ביותר בנוסף למספר מועמדויות מוצדקות אחרות. 
   
אחרון אך לא חביב בכלל הוא סרטה קורע הלב של כריסטין קארייר, Darling, שיצא בשקט מוחלט לדי.וי.די והוא אחד הסרטים הצרפתים הטובים ביותר שנעשו ב-2007. הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, מספר את סיפורה של קתרין (מרינה פויס המצוינת), ילדת כפר שמנמנה וחמודה, שגדלה בבית עוין ואלים, ומפנטזת על בריחה עם אחת המשאיות הרבות שעוברות במקום, הרחק מהחיים הכפריים. בבגרותה היא מצליחה לממש את הפנטזיה עם נהג משאית בשם ז'ואל (גיום קאנה, שחקן/במאי מוכשר בפני עצמו שהוכיח זאת שוב עם סרטו האחרון אל תגלה), שנראה כמו כרטיס היציאה המושלם מחייה האיומים. אך מה שנדמה כטוב מכדי להיות מציאותי מתגלה כאם כל הזוועות שבעולם, וקתרין מוצאת עצמה מתמודדת עם רוע אנושי שאת קנה מידתו היא מתקשה לתפוס עד הסוף (המר).
כל זה הוא רק קצה הקרחון של סך כל הסרטים הטובים שהגיעו לארץ לא חמושים בפסטיבל תקשורתי. אולי פעם בעשר שנים יוצא סרט כמו חיים של אחרים שנדמה שכל העולם מסכים פה אחד שהוא מעולה, ומטביע את כל הסרטים סביבו בענן של אנונימיות. יש המון סרטים אחרים שאין עליהם כזה קונסנזוס (ולפעמים במיוחד כאלה שאין עליהם קונסנזוס) שהם לא פחות ממעולים, והם רק יושבים ומחכים שמישהו ייקח סיכון ויעז להיות הראשון (או השני) שמגלה את זה.


שירה בן-סימון (06/07/08)
Masjavlar. ביכורים משוודיה
Masjavlar. ממתקתקות ועד מרירות
Love Sick. דרמה של טעויות מרומניה
Love Sick. הנאיבית והנרקסיסטית
Mataharis. קולן הקולנועי של הנשים
Mataharis. במרכז - הבמאית
The Embalmer. מפחלץ וגמד
Darling. ילדה שרוצה לברוח
Darling. אשה בורחת אל זוועה
Darling. פויס וקאנה