23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

גברים במלכודת
Stranded (שזה עתה הוצג בפסטיבל ירושלים), סרטו התיעודי של גונזלו אריחון, משחזר סיפור הישרדות מדהים, של אנשים רגילים לגמרי, שמצאו עצמם לבד בתוך הררי שלג אינסופיים. ההחלטות שנאלצו לקבל ממשיכות ללוות אותם כל חייהם
זה לא סרט ענק, או סרט פורץ דרך, אבל Stranded: I Have Come From A Plane That Crashed On The Mountains, סרטו התיעודי של גונזלו אריחון, הוא סרט שכולו מים שקטים. והוא חודר עמוק.
את הסיפור המדהים בני ארבעים ומשהו (ומעלה) זוכרים, ודאי אלה שחיו מעבר לים בשנת 73', עת פרץ הסיפור בגדול בעיתונות העולמית. ביום שישי ה-13 באוקטובר, 1972, קבוצת שחקני ראגבי צעירים מנבחרת קולג' באורגוואיי נסעו לסופשבוע לצ'ילה למשחק ידידותי. מטוסם נקלע לסופה מעל הרי האנדים, והוא התרסק. 45 איש היו במטוס, מתוכם נשארו בחיים, מייד אחרי ההתרסקות, 29. חלקם היו פצועים קשה ומתו בימים הראשונים. האחרים מצאו עצמם באמצע טריטוריה שכולה הרים ושלג, כולל מפולות מאיימות – "ההרים הזכירו לנו שהם יצורים חיים", כמו שמסביר אחד מהם – ללא אוכל כמובן, כי מדובר היה בטיסה קצרה ואף אחד לא חשב שצריך להצטייד.
מרצ'לו, קפטן הקבוצה, לקח על עצמו מהר מאוד את הפיקוד. את מעט השוקולד והמשקאות החריפים שהיו במטוס הוא חילק למנות קטנטנות וקצובות. היה להם רדיו שעבד, והם הצליחו לשמוע שמחפשים אחריהם ובתחילה חשבו שתיכף הם יימצאו. אבל הימים חלפו. ואחרי עשרה ימים הם שמעו ברדיו שמפאת תנאי מזג האוויר והסיכוי האפסי למצוא מישהו הופסקו החיפושים. מכאן שמו של הסרט המטלטל הזה.
שני ניסיונות אומללים להפוך את הסיפור לעלילתי נוצרו בעבר – האחד נקרא Survive, סרט מקסיקני מ-76' שרובו ככולו סנסציה זולה; והשני לחיות, סרט אמריקאי מ-93 (בכיכובו של אית'ן הוק) שלא מצליח להעביר דבר מעוצמת הדרמה.
סרטו של גונזלו אריחון, זוכה הפרס הגדול בפסטיבל IDFA אשר באמסטרדם (2007), עשוי רובו ככולו מראיונות עם הניצולים, מעט דרמטיזציות (ללא דיאלוג, רק המחשה של התנאים, המקום), ומלבד שתיים-שלוש תמונות סטילס שנשארו, אפס חומרי ארכיון, כי פשוט אין. רק בסוף הסרט משתמש הבמאי בתיעוד שקיים, כיוון שאז, עם השיבה הדרמטית של הניצולים, נכנסו לתמונה סוכנויות הידיעות ומערכות החדשות. אבל, כאמור, רובו של הסרט הוא פשוט ראשים מדברים (על רקע קצת יותר מדי מוזיקת אווירה), האנשים שהיו שם, שמביאים את עדותם על חוויה שאין ספק שעיצבה את חייהם. ולמרות זאת, כולם נמנעים - ואולי זה הבמאי שנמנע בשבילם - ממלודרמה.
“איך עובד הגורל?” שואל אחד הניצולים. לפי איזו תבנית? למה אחדים מתו בהתרסקות ואחרים לא? ואחר אומר: מי שם אותנו שם? מי החליט לעשות עלינו ניסוי בהישרדות? הם היו צעירים מאוד, רובם מרקע מבוסס, כולל הורים מגוננים, חינוך משובח, והאמונה הקתולית שהייתה חלק בלתי נפרד מחייהם. הנשים המעטות שהיו על המטוס מתו, אם לא בהתרסקות אזי בימים שאחר-כך, ועל ההר נשארו רק גברים. מהר מאוד התארגנו שם חיי קהילה מסודרים להפליא. גם מזה הם לא עושים עניין בראיונות. הם היו חייבים לפעול ביחד כדי לשרוד, הם מסבירים. אבל קשה שלא להתפעל משיתוף הפעולה, מהניגוד המוחלט שבין ההיסטריה המטופשת של סדרות טלוויזיוניות, ריאליטי או לא, שהופכות הישרדות (כביכול!) לתחרות רבת יצרים, לבין הדבר האנושי והמוסרי שנוצר שם.

אחרי כמה ימים הבינו שכדי לשרוד עליהם לאכול את בשר גופות חבריהם. לא היה בנמצא אוכל אחר, והאופציה האחרת הייתה גסיסה איטית מרעב. את ההחלטה לאכול גופות אף אחד לא מטיל על אף אחד. הם מספרים שהרעיון עלה במקביל אצל כמה מהם. "עברנו לעולם אחר עם חוקים אחרים", הם מסבירים. חלקם נעזרו בדת כדי להצדיק את הטאבו הנורא – וממש כמו ישו שמעניק את בשרו ודמו למאמיניו, הם מאמינים שחבריהם נתנו את גופם להם, ואין להם שום ספק שכך היו רוצים לשמש את חבריהם במצב הפוך.
הם חתכו את הבשר לפיסות קטנטנות, כגודל גפרור שאפשר לבלוע בבת אחת, וגם זו – אכילת הבשר – התנהלה בצורה מסודרת, ואכן החזיקה אותם בחיים. מים שתו על ידי המסת שלג, ואחרי הבשר נהגו לאכול מעט משחת שיניים, מעין קינוח שיעלים את טעם בשר האדם שלעיתים עורר בחילה. ככל שחלפו הימים, הבינו שהם מאבדים תוספי מזון חשובים מאוד, והגיעו עד לעצמות של חבריהם כדי לגרד אותם וכך לאכול מעט קלציום.
מלבד ההתרסקות, מכה נוראית נוספת ניתכה עליהם ביום ה-16, עת ישנו במטוס (בתוך שבריו העבירו את הלילות), ומפולת שלגים אדירה כיסתה אותם. את הרגעים שאחרי הם מתארים בדייקנות מדהימה, רגעים של מוות ולחלקם – חזרה לחיים, כשהצליחו לנשום ולהוציא זה את זה מתחת להררי השלג הקטלני. כשסיימו להציל את מה שיכלו להציל, גילו ששמונה מחבריהם, כולל המנהיג שלהם מרצ'לו, נשארו קבורים לנצח.
וכך המשיכו הימים, ולמרות שהלכו ודעכו, איבדו עוד ועוד ממשקלם, הם הבינו שרק הם יוכלו להציל את עצמם. החלה להתארגן משלחת, בהתחלה של שלושה אנשים אך מהר מאוד היא הפכה לשניים כי השלישי ידע שאין סיכוי שישרוד, והשניים, שני גיבורי-על, רזים וחלשים, יצאו לדרך, למצוא בתוך השלג מסלול שיוביל אותם אל מקום ישוב.

כמו לגעת באינסוף, גם Stranded מלווה מקרה אמיתי של הישרדות שלא תיאמן, ומתבסס על עדויות כדי להחיות את הסיפור ולהביא אותו במלוא עוזו. כמו שם, גם פה הצופה ימצא עצמו שואל "מה הייתי עושה במקומם" וכמו שם גם פה, קשה להאמין, אחרי הצפייה בסרט, איזו התלהמות תקשורתית הופנתה כלפיהם, בחודשים שאחרי, כשסיפור ההישרדות שלהם פורסם ברחבי העולם, כולל כותרות על "קניבליזם" ו"ברבריות". גיבורי Stranded - אין בהם שמץ מזה או מזה; ההתרחקות מרגע האירוע וההתבוננות על מסכת האירועים ממרום 35 השנים שעברו, מבהירים זאת מעל לכל ספק. וגם את זה – את ההתבוננות השקטה והשפויה באירועים שהיו, וראויים להסתכלות רעננה ומחודשת – גם את זה קולנוע תיעודי יכול לעשות טוב יותר מכל מדיה אחרת.


רחלה זנדבנק (18/07/08)
Stranded. איך עובד הגורל
Stranded. בלי מלודרמה
Stranded. שיחזור היציאה לדרך
רוברטו קאנסה, אחד משני המצילים
ננדו פאראדו. השני שיצא לדרך
השניים, תיכף אחרי שנמצאו