22/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

נפשות תועות
הקולנוע הדני ממשיך לחפור בפסיכולוגיה האנושית ובדרכו של האדם אלי גאולת נפש. שתי יצירות מעניינות של שני במאים בולטים מדנמרק – פר פלו ויאניק יוהנסן

מעניין לצפות בסרטיו האחרים של פר פלו, לאחר צפייה בסדרת הדרמה החדשה שלו, Performances, הפועלת בצורה של רשומון. נראה שהמנגנון שפועל בסדרה זו והבנת העוצמה שלו, מעשירה את הצפייה השנייה בסרטו Inheritance, לדוגמא – סרט שכמו Performances עוסק בדינמיקה משפחתית, בדילמות שכרוכות בקריירה, בנאמנויות וכן גם בעשייה האמנותית עצמה. ניתן לגשר על פערי הבנה מסוימים בסרט Inheritance כשמתחילים להתייחס אל הנרטיב שלו כמשהו שיכול לעבור הסבה - מכזה שמתמקד בדמות ראשית אחת לכזה שמתפצל למספר נקודות תצפית. מכניקה "רשומונית" כזו מאפשרת להבין עקרון מאוד בסיסי בחיים – שאנחנו נוטים לראות את המציאות באופן כל כך חלקי עד כדי עיוותה, או לחלופין – שאין מציאות אובייקטיבית אחת ואף פעם לא תהיה. הרעיון הזה משרת זמן רב ז'אנרים מותחניים יותר, כאלה שבמרכזם תעלומה, ובלש שאוסף אינפורמציה מכמה אנשים, באמצעותם הוא מנסה להרכיב  סיפור שיעזור לו בפענוחה. למעשה, זהו הבסיס הנרטיבי המובהק של שניים מסרטי הקולנוע הקלאסיים החשובים ביותר – האזרח קיין של אורסון וולס ורשומון (ומכאן מטבע הלשון המפורסמת) של אקירה קורוסאווה.

פר פלו מביא את הקונספט הזה למקומות הרבה יותר טריוויאליים – לקשרים שלנו עם הורינו, ליחסינו עם בני זוג ומאהבים, ליחסי העבודה שלנו. הציר המרכזי בסדרה Performances הוא במאי תיאטרון תושב קופנהאגן, אדם בשנות ה-40 לחייו בשם מרקו, שנחשב למחדש הגדול של התיאטרון הדני, כשבסיסו הוא תיאטרון אוואנגרד קטן אותו הקים יחד עם שותפו (ומנהל התיאטרון), ינס. הסדרה מתחילה כשצוות חדש מתאסף סביב שולחן החזרות לקראת העלתה של הפואמה השייקספירית, ונוס ואדוניס, בבימויו של מרקו ובכיכובן של שתי נשים – האחת היא אווה, גרושתו שחיה בשטוקהולם ושאת בתה, קתרין, הוא מגדל, והשנייה היא זוגתו הצעירה, טניה, שבדיוק החליטה לעזוב אותו לאחר קשר טעון של חמש שנים. לתוך שדה הקרב הזה חודר שחקן צעיר, יאקוב, שמתאהב נואשות בטניה, ודווקא איתו בוחר פר פלו לפתוח את הסדרה, דווקא עם הדמות החיצונית הזו, הזר שנכנס לגוב האריות בלי להכיר את הדינמיקה האמיתית שמפעילה אותו, בדיוק כמו הצופה התמים.
בפרק הפתיחה, שמובא מנקודת התצפית של יאקוב, מתקבלת תמונה מאוד לא סימפטית, גם של מרקו, שמצטייר כסדיסט, נרקיסיסט ומניפולטור, וגם של טניה שמתפקדת בתוך הנרטיב הצר של יאקוב המאוהב, ככלבה פתיינית ונצלנית. הפרק הראשון, מתוך השוואה למה שיבוא אחריו, מראה כיצד נרטיבים רבים מושפעים מהעולם הרגשי המאוד ספציפי של הדמות הראשית שבאמצעותה מקבל הצופה את השתלשלות האירועים ואת הרקע לסיפור. אלא שהחיים הם אינספור נרטיבים בודדים שמצטלבים ומתנגשים זה בזה באכזריות מרובה, ולעיתים מי שנתפס כגיבור בנרטיב אחד יכול למצוא עצמו נבל בנרטיב אחר. האפקט הזה חוזר ונשנה לאורך הסדרה כולה. אווה, למשל, שנתפסת על ידי טניה (הפרק השני בסדרה) כדיווה נוירוטית, קנאית ותככנית, מתעבה ככל שהסדרה חולפת לה, עד כדי דמות עגולה, רבת רבדים, ולחלוטין מעוררת אמפטיה. הופעתה הוירטואוזית של השחקנית השבדית הותיקה פרנילה אוגוסט (פאני ואלכסנדר), רק תורמת לכך, ומוכיחה עד כמה הכרחית עבודתו של השחקן ביצירת אמפטיה והזדהות עם הדמות שהוא מגלם.

לאורכה של הסדרה, מצליח פלו לגעת באינספור סוגיות אנושיות: עליונותה של האהבה והכמיהה הבלתי נשלטת אליה, אך גם כוחה ההרסני האלים; הנרקיסיזם על גווניו השונים – מזה של האמן היוצר ועד זה של האב והאם מול ילדיהם חסרי האונים; החרדה על גווניה השונים - מזו של המאהב הננטש ועד זו של הנערה המתבגרת; המוות – מזה ששולט בפנטזיה של האמן ועד זה שמאיים על האדם במצבים של חולי, וכו'. בפרק שמביא את זווית הראייה של ינס, לוקח פר פלו את העלילה למקום שבו הוא יכול לבקר את הכוחות שפועלים על החברה האנושית, עוצמתו של הערך הכלכלי בחברה הקפיטליסטית הצינית, והדילמה הגדולה בין הרצון להתקדם בחיים, לעיתים על חשבון אנשים יקרים, לבין הצורך להיאחז נואשות באנושיות ובאהבה לנוכח כוחות השוק הבלתי נלאים. אולם הסוגיה הפסיכולוגית הבוטה ביותר שעוברת כחוט השני בין כל הסיפורים היא זו של רגשות האשם והשפעתם על הדרך שבה הנפש פועלת בהתנגשות שלה עם נפשות אחרות. מבחינה זו, פר פלו מהווה המשך סקנדינבי ישיר לאינגמר ברגמן, שהביא את הסוגיה הפרוידיאנית הזו למימדים אופראיים.

ואם כבר באשמה עסקינן, ראוי להתייחס להפקה דנית נוספת ששמה אותה כמרכז תמאטי-רגשי: דרמה אפלולית משהו של יאניק יוהנסן בשם White Night, מהסרטים היותר טובים שיצאו בדנמרק בשנה החולפת. יוהנסן אמנם פחות מוכר ביחס לעמיתים דניים אחרים כמו ניקולס וינדיג רפן (Pusher) וסוזאנה ביר (אחרי החתונה), אבל בשלושת הפיצ'רים שהספיק לביים בעשור האחרון, הוכיח מיומנות ביצירת אווירה ובנייה של דמויות מיוסרות על עולמן הפנימי. כמו Murk הקודם שלו מ-2005, גם כאן הוא מעמיד דרמת מתח פסיכולוגית שמלווה גבר במצב משברי. גיבור הסרט, טום, הורג בשוגג ביריון שמתגרה בו בבאר המקומי בו הוא נוהג להשתכר. בית המשפט אמנם מזכה אותו על ההריגה, אבל הנפש שלו לא מאפשרת לו להתחמק מעונש כל כך מהר, והוא מוצא עצמו בפתח ביתה של האלמנה, מציע את סיועו הכלכלי.

במשך שנים התחבא טום מאחורי הציניות והקור של עולם העסקים – קור שבא היטב לידי ביטוי בחללים המנוכרים ובצבעוניות הכחלחלה של צילומי הסרט (המונגדים לצבעוניות החמה בביתה של האלמנה הצעירה ושני ילדיה). מעשה ההריגה וההתחבטות המוסרית שנובעת ממנו, מובילה אותו לשאול שאלות נוקבות ביחס למקומו החברתי, לתפקיד שלו ולמכלול אישיותו. השאלות, מן הסתם, מובילות לקרע רציני עם האדם שהיה (על המילייה החברתי שסבב אותו שכולל את אשתו), תוך ניסיון לבנות עצמו כאדם חדש, שהאלטרואיזם אינו זר לו. למעשה, בדומה לפר פלו בסרטו Inheritance, גם יוהנסן עוסק בהשפעת המודרנה והמנטאליות הקפיטליסטית המתלווה אליה, על נפשו של האדם, ובפחד הגדול שהישאבות לתוך מנטאליות זו גורעת מהנפש ומובילה את האדם אל פתחו של גיהינום עלי אדמות. מוטיבים נוצריים של גאולה וכפרה על חטא, כדי להימנע מהגיהינום הזה,  שזורים לאורכו של White Night, כולל פנטזיית ההצלה של היתומים באמצעות מלאך.  ההסמלה הזו מסייעת ליוהנסן ליצר משל נוצרי שבו הקפיטל הוא נשקו של השטן במאבק על נפשו של האדם, בעוד האהבה והנתינה הם אמצעי להילחם בשד הזה כדי לזכות בגאולה. הגאולה הזו - מטרתה חיים טובים יותר עלי אדמות, בניגוד להשקפה הנוצרית הפאגאנית בדבר גאולה שלאחר המוות.

 

ערן קידר (20/10/08)

Performances: שישה נרטיבים
פר פלו: מהבולטים בבמאי דנמרק
מרקו: הבמאי בין שתי נשותיו
פרנילה אוגוסט: הופעה וירטואוזית
טניה: להתאהב בה נואשות
חזרות על “ונוס ואדוניס“
מרקו ובתו קתרין
White Night: גבר במשבר
בפתח ביתה של האלמנה
חללים מנוכרים, צבעוניות כחלחלה