21/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

הויג'ילנטים

כמו פטריות אחרי הגשם, צומחים להם גיבורים מפוקפקים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע האמריקאית. במקביל להצלחה הגדולה של סרטי באטמן, גם הסדרות "דקסטר" ו"הסמויה" מציגות גיבורים הפועלים בין הצללים, במטרה למגר את הפשע הגואה. בדרך הם חוצים את כל הקווים

קיץ 2008 היה כולו של באטמן. כריסטופר נולן חזר עם פרק ב', והמשיך בחקירה הפילוסופית שלו באמצעות האביר האפל של גותהאם, שאת התהוותו גולל בסרט הקודם, באטמן מתחיל. האביר האפל לא בולט בחשיבותו רק משום שהיה מהוקצע, מעמיק וסוחף ובגלל ששבר שיאי צפייה. הוא לא חשוב רק משום שהיה יציאתו האחרונה והמקאברית של הית' לדג'ר, שנפטר באופן מסתורי לאחר הצילומים. סרטו של נולן מעורר סקרנות יתרה משום שהוא הביא לשיאים קולנועיים את אחת התימות החשובות שצצו בשנים האחרונות בתרבות הפופולרית האמריקאית, בעיקר במרחב הטלוויזיוני – זו שמתייחסת לאכזבה הגדולה של האמריקאים מזרועות החוק הממוסדות, זו שמתארת כמיהה לגיבור שייקח את החוק לידיו על מנת להביא קץ לפשע ולשחיתות. באטמן, כידוע, אינו גיבור בעל כוחות על-טבעיים. הוא בן אנוש – המיליונר ברוס וויין - שרכש לעצמו ידע ומיומנויות טכנולוגיות ופיזיות, על מנת לרכך את הכאב הגדול שפשט בו עם רצח הוריו בידי קרימינלים כשהיה ילד. ברוס וויין יוצא לנקום את מות הוריו, אבל הנקמה שלו היא לא פרטית. השאיפה שלו היא להפוך את מסע הצלב שלו לבעל ערך ציבורי. הוא לא שואף למגר את האנשים הספציפיים שהביאו על משפחתו חורבן, אלא את כל אלה ששואפים להחריב את החברה באמצעות מעשים נפשעים. ברוס וויין רוצה להיות גיבור עממי, להציל את גותהאם (ארה"ב בזעיר אנפין) מהאלימות שאוכלת אותה מבפנים. הבעיה המרכזית שלו היא שהוא אינו בוטח במשטרה ובבתי המשפט שינחילו צדק ועל כן עליו לקחת את החוק לידיים, להפוך לויג'ילנטי. כמובן שאדם ששם עצמו מחוץ לחוק על מנת לקיים את החוק הוא אדם מפוצל, בעל הפרעת זהות חמורה. הדילמה המוסרית הזו עומדת במרכז שני סרטיו של נולן, דילמה אופיינית לתקופה אפלה לא פחות בהיסטוריה האמריקאית, זו של שנות ה-70 הפרנואידיות. ברוס וויין אליבא דכריסטופר נולן, הוא ההארי המזוהם של עידן בוש.

במקביל ליצירות האפלות של נולן, צמח לו ברשת Showtime גיבור מפוקפק אחר, הפעם במעטפת חמימה יותר, שטופת שמש. דקסטר מורגן (השחקן המוכר כדייויד פישר מעמוק באדמה - מייקל סי. הול) הוא מומחה משפטי להתזות דם במחלק רצח של משטרת מיאמי; בסך הכל בחור עדין, תמים למראה, אינטליגנטי, טוב לב, שמקיים זוגיות אוהבת עם אם גרושה ומשמש תחליף אב מכובד לשני ילדיה. אלא שלדקסטר יש משימה פרטית וסודית מאוד, לשם מימושה אומן במשך שנים ע"י אביו החורג, שהיה גם הוא שוטר. כבר בילדותו אובחן הילד ע"י אביו המאמץ כבעל אישיות פסיכופטית, נטולת יכולת להרגיש כאב, גם לא את זה של האחרים. עם השנים למד דקסטר להפנות את תשוקתו לרצוח, זו שאינה ניתנת לשליטה, כלפי אלה שגם ככה איבדו את אמון החברה – רוצחים אחרים. העונה הראשונה חושפת בהדרגתיות את הטראומה המקורית של דקסטר. כמו הוריו של ברוס וויין הצעיר, גם אמו של דקסטר נרצחה באכזריות לנגד עיניו, כשהיה עולל בן שנה. החוויה הותירה צלקת עמוקה ובלתי מודעת בנפשו, שהובילה אותו לבצע טקסי רצח שטופי דם בחללים עטופי פלסטיק. המהלך הנפשי שעושה דקסטר במהלך שתי העונות הראשונות של הסדרה, הוא כזה של תהייה הולכת וגוברת לגבי ההתמכרות שלו (והוא אכן מבלה מעט זמן בפגישות "מכורים אנונימיים") וההשלכות המוסריות של מעשיו הרצחניים.

דקסטר הולך ומפתח מצפון, עניין מאוד לא מציאותי, אך בפירוש מעורר סקרנות. היכולת שלו לשאול שאלות לגבי מוסריות האקטים שהוא מבצע, נובעת מהעובדה שהצליח לנתב את התאווה למטרה ויג'ילנטית – לפטור את החברה מחלאות האדם שמאיימות עליה. אבל, הוא שואל,  אם הם חלאות בגלל מעשיהם, מה מבדיל אותו מהם? שאלה שמובילה למשבר זהות אמיתי ולערעור הביטחון באנושיות שלו. פרק שלם בעונה השנייה מוקדש לפנטזיית הסופר-הירו של דקסטר. הוא מפנטז שהוא ה-Dark Avenger (הנוקם האפל) – באטמן שכזה, רק בלי הכנפיים ועטוף שכמייה כלוחם ג'דיי. דקסטר מקווה שמה שהוא באמת זה גיבור-על שטובת האנושות לפניו. בדיוק כמו באטמן, עליו להצטנף בחסות הצללים, לחיות חיים כפולים, ולבצע את העבודה שכוחות שמירת החוק, בתוכם האירגון בו הוא עצמו מועסק, אינם מסוגלים לבצע. הגזר דין מוות שהוא גוזר על קורבנותיו שם אותו במקום של שופט עליון. העבודה בכסות המשטרה ומתוך אידיאל חזק של מלחמה למען הצדק מספקת לו תירוץ נוסף לסטטוס המשפטי הפרטי שלו.  הפחד הגדול שלו, הפחד לאבד את אנושיותו, מאפשר לו לעמוד בסדרת חוקים שהטווה לו אביו, קוד פרטי אותו הוא מכנה "הקוד של הארי". הקוד הזה, שמתפקד עבורו כנספח לעשרת הדיברות, שומר אותו במעמד של ויג'ילנטי, מונע ממנו לגלוש לסטטוס נחות יותר של מה שהוא באמת: נוקם אכזר ורוצח פסיכופט. קוד דומה, כזה שמנסה לשמר אותו בעמדה מוסרית, פועל גם על באטמן. המאבק של היצר בחוק, עומד במרכז הסדרה "דקסטר" ומהווה גם נישה מרכזית במטען הפילוסופי של "האביר האפל". 

המצב המטריד של הדחף לעבור על החוק על מנת לשמור על סדר וחיים בריאים יותר, מקבל ביטוי מהותי גם בסדרה עטורת השבחים, הסמויה, שהגיעה השנה אל סיומה. שתי עונות, השלישית והחמישית, מתארות פעילות של אנשי משטרה שעוברים על החוק על מנת להפיק תועלת חברתית מהמעשה. בשלישית מכריז מייג'ור קולווין על אזור סחר חופשי בסמים, אותו מכנים הסוחרים "האמסטרדאם", על מנת להרגיע את השכונה מהאלימות בה היא נתונה יומם וליל. בחמישית בודה מקנאלטי רוצח סדרתי (הוא משתיל ראיות על גופות של חסרי בית), על מנת להפנות משאבים כלכליים מהחקירה הפיקטיבית לפרויקט ההאזנות הזנוח שלו ושל לסטר פרימון. לכל אורכה מדגישה "הסמויה" את העובדה שסחבת פוליטית, סדרי עדיפויות מעוותים וגישה שמרנית מעכבים את עבודת המשטרה, ולא רק את שלה. השחיתות והמחסור הקבוע בכסף לא מאפשרים למוסדות הציבוריים, האמונים על החוק ועל ניהול החברה, לממש את ייעודם. מצב זה דוחף אנשי משטרה מורעלים כמו מקנאלטי לקחת על עצמם משימות בעלות אופי ויג'ילנטי.

בדרך כלל נחוץ מעבר זמן על מנת להסיק מסקנות, אבל נראה שאפשר לקבוע כבר עכשיו כי העיסוק בויג'ילנטיות מסתמן כמרכזי בתרבות הפופולרית בארה"ב של תחילת המאה ה-21. המלחמה בעיראק, המשבר הכלכלי שנתן אותותיו כבר לפני כמה שנים, תופעות בנוסח הירי בתיכון קולומביין ומנהיגות שמרנית, דמגוגית וחסרת יצירתיות, עוררו את היוצרים האמריקאים לשאול שאלות חמורות ביחס למנגנוני השלטון שלהם. באטמן, דקסטר ומקנאלטי מייצגים זן אפל של גיבורים, אבל בכל זאת גיבורים. נראה שהחברה האמריקאית זקוקה לדמות שתבוא מהשוליים ותגאל אותה ממעגל האלימות, הפרנויה וחוסר הביטחון שאופף אותה. הכמיהה לגאולה מסוג זה, מזרימה דם חדש גם לעיסוק במוטיבים נוצריים בטלוויזיה האמריקאית. גם קרניבל וגם ג'ון מסינסינטי מעמידים במרכזם דמות אאוטסיידרית, משיחית, שפועלת בתקופה של התפוררות ואובדן תקווה. יש להניח שניצחונו הגדול של ברק אובאמה בבחירות לנשיאות גותהאם, מעיד על כמיהה זו.

ערן קידר (28/12/08)

באטמן: ויג'ילנטי או סתם נוקם?
הית' לדג'ר: הופעה מחשמלת
ברוס וויין: מחפש זהות
דקסטר: הרוצח הנחמד
דקסטר: זוגיות אוהבת
דקסטר: מומחה לדם
רוצח ברוטאלי או נוקם אפל?
הקוד של הארי: נספח לעשרת הדברות
הסמויה: מי עובר על החוק?
מק'נאלטי: משתיל ראיות
קרניבל: מחכים למשיח
הויג'ילנטי שיציל את אמריקה