23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מצד הכלה
היום הרביעי לפסטיבל עבר על קורמן במסיבות קוקטייל ומפגשים עסקיים לכבוד בכורת הסרט שבזכותו הגיע לקאן, כלת הים של קרן ידעיה. היה מעייף וגם משמח

היום הרביעי של הפסטיבל הוא היום בו הוקרן הסרט כלת הים בבימוי קרן ידעיה, אשר בשבילו ובזכותו בכלל הגעתי לפסטיבל הזה; אני ערכתי אותו. כל היום היה רווי במפגשים עסקיים, הרמות כוסית, מסיבות וקוקטיילים, כך שלא היה לי זמן ללכת לסרטים אחרים כלל. זה נשמע אולי מפתה, הקוקטיילים וכולי, אבל אני חייב לציין שלעבוד בקאן, בניגוד לצפייה בסרטים וטיולים רומנטיים על הטיילת, זה מתיש, קשה ולעתים אף משעמם נורא  (נסו אתם לשמור על חיוך מזויף למשך 12 שעות). לפני שאספר על חווית ההקרנה של הסרט הישראלי הראשון המוקרן בקאן השנה, להלן סקירה קצרה של מה שפיספסתי: אנג לי, במאי סיני שכבר מזמן השתקע בהוליווד ואחראי ללהיטים הר ברוקבק ונמר דרקון בין היתר, הציג השנה במסגרת הרשמית סרט בשם Taking Woodstock, הבוחן את עוצמתו התרבותית וההיסטורית של הפסטיבל ההוא, דרך סיפורו של בחור צעיר הנוסע לעזור להוריו לנהל את המוטל המשפחתי הממוקם בעיירה הסמוכה לוודסטוק. לצדו, הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר, שאחראי ללהיט לבי החסיר פעימה הציג גם הוא ברשמית דרמת בית כלא חמורת סבר. בשבועיים של הבמאים הציגו הבמאי הדרום קוריאני הונג סאנג סו וצמד האחים הצעירים והמופרעים בני וג'וש ספדי המשתייכים לסצנת המאמבלקור האמריקאית. בשני הסרטים אלמנטים אוטוביוגרפיים חזקים, הקוריאני מספר על במאי סרטי ארט האוס ממורמר והשני מתמקד במערכת היחסים של שני אחים בני שש ותשע עם אביהם חסר האחריות. את שניהם הייתי מאוד להוט להצליח לראות. נותר רק לקוות שהם יצאו בדיוידי מהר מהר מהר.

הסרט של קרן ידעיה (שבלי קשר, בימים אלה נכנסת לחודש השמיני של הריונה) הוצג מחוץ לתחרות הרשמית בהקרנה מיוחדת. מסגרת זו כוללת השנה  כ-17 סרטים. הסרטים המוצגים בה טעונים ברגשות מעורבים. מצד אחד הם לא התקבלו לאף אחת מהמסגרות האחרות. מצד שני, זו דרכו של תיירי פרמו, מנהלו האמנותי של הפסטיבל, להביע בסרטים וביוצריהם את אמונו ולהעניק להם את הכבוד להיחשף לראשונה בקאן. בין הבמאים שמציגים השנה מחוץ לתחרות, לצד ידעיה, גם טרי גיליאם, סאם ריימי ומישל גונדרי. תמיד ישנה סכנה כלשהי שקהל הקניינים, העיתונאים והמוזמנים לא יבוא. לא כך היה בסרטה של קרן. האולם היה מלא עד אפס מקום ואנשים רבים שהתגודדו בתור הארוך שבחוץ נאלצו לוותר ולנסות את מזלם עם סרט אחר. ללא ספק רגע מפעים ומרגש בשבילנו לגלות שהביקוש וההתעניינות כל כך מאסיביים. אלה ודאי נובעים מהציפייה הרבה שהותיר סרטה הקודם, אור, אשר הציג ב"שבוע המבקרים" וזכה בפרס מצלמת הזהב. רגע מפעים עוד היה לראות איך הסרט מתקבל בקרב הקהל. יותר מבכל פסטיבל אחר, קאן הוא מקום בו אם לא אוהבים סרט פשוט קמים ויוצאים באמצע. אני אישית ישבתי בהקרנת The Man From London שהוצג ב-2007 בתחרות הרשמית, אז, מתוך אולם של כאלף איש, כמעט שבעים אחוז קמו כעבור עשרים דקות ושעטו החוצה מהאולם, חלקם בקריאות בוז. המפיקים הצרפתים של “כלת הים“, וכמו כן מארק רוזנבאום, המפיק הישראלי שלו, עמדו מאחור וספרו שלוש עזיבות בלבד. בקאן זה סימן באמת טוב. הקהל קיבל את הסרט באהדה רבה, עיניים בוכיות רבות נרשמו בתום ההקרנה וגם הביקורת הצרפתית והבינלאומית הגיבה לסרט בחום (המבקר של מגזין "סטודיו" הצרפתי כבר העניק לו ארבעה כוכבים).
הקרקע לעלילתו של הסרט הוא העסק המשפחתי של ראובן וולף (מוני מושונוב), מוסך אותו הוא מנהל ובו עובדים הצאצאים שלו ושל אשתו אסנת (רונית אלקבץ), מלי (דאנה איבגי) ומאיר (רועי אסף). באותו מוסך עובדים אב ובן נוספים, חסאן (חוסיין יאסין מחנג'ה הזכור לטובה מעטאש-צימאון) ותאופיק (זמר ההיפ-הופ העכואי מחמוד שלבי, שבהחלט עשוי להצטרף אל סאלח בכרי, במראהו ומשחקו הכובשים וה"סטאר קוולטי" שלו). בחשאי, מנהלים מלי ותאופיק רומן סוער, אך העניינים הולכים ומסתבכים כאשר הפתולוגיה העקומה של משפחת וולף מתחילה לצוף ויחד איתה, גזענותו האכזרית של מאיר.
יהיה קצת משונה לכתוב כאן יותר מתקציר, להעניק לסרט פרשנות או ביקורת. אין בכוחי באמת לעשות זאת מפני שאני אחד מיוצריו. רק אוכל לספר שזה סרט שנעשה בראש ובראשונה לקהל. הוא נכתב כמחווה לסרטי יום שישי בצהריים, לתעשיית הקולנוע המצרית, שכל הקולנוע המזרח תיכוני גדל עליה. קרן הייתה מאוד להוטה, אחרי הרדיקליות האמנותית של “אור“, לעשות מלודרמה עממית מרגשת וטהורה, אשר המסר הפוליטי שלה, שבבסיסו האמונה כי שלום בית, בתוכנו, הוא המפתח לשלום ולאהבה עם הפלסטינים, מתקיים ברובד פנימי, מתחת לסיפור, ולא מוגש בכפית לפה. אנו מאוד סקרנים לראות כיצד יתקבל הסרט על ידי הצופים בארץ, עבורם הוא נעשה. נחיה ונראה ונתראה כאן שוב, מחר.

אסף קורמן (17/05/09)

לכתבה הראשונה - ההכנות לקאן
לכתבה השנייה - ההתחלה: גובאדי, קורה-אדה, קופולה
לכתבה השלישית - ארנולד, צ'ן-ווק, שלטון
לכתבה החמישית - בונג ג'ון הו, ג'ונתן דמי

מושונוב ואלקבץ, ההורים ב“כלת הים“
מושונוב, אלקבץ, ידעיה, איבגי, שלבי
מחמוד שלבי. סטאר קוואליטי
סרטו של הונג סאנג סו. בציפייה לדיוידי
סרטם של האחים ספדי. מהר מהר