25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

מה לוחשת הרוח
ביום השביעי פספס הכותב סרט אחד ופספס סרט שני, ונקלע לחמישייה רומנית לא ממש מוצלחת והציץ אל השכנים מעיראק. כל זה מספק הזדמנות להתארגנות וסיכום ביניים לקראת העתיד המבטיח (את הנקה, טרנטינו, צאי מינג ליאנג ומי לא)

היום השביעי, אחרי הטראומה הקשה של אתמול, היה רגוע במיוחד. ראינו רק שני סרטים, פספסנו שניים אחרים, וזה הזמן בדיוק לנסות להבין איפה אנחנו עומדים.
פתחנו את הבוקר בהקרנה של Tales From The Golden Age, המורכב מחמש אפיזודות קצרות המבוימות כל אחת בידי במאי אחר. הסרט, המבקש לספר בצורה אישית, בפשטות והומור על תקופת הקומוניזם המאוחר ברומניה מבעד לעיניהם של האנשים הפשוטים, מבוסס על חמש אגדות אורבניות מתקופה זו, אשר עובדו לתסריטים על ידי כריסטיאן מונג'יו, מי שהביא לנו את הדרמה עוצרת הנשימה 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים, אשר גם זיכתה אותו בפרס דקל הזהב ב-2007. הוא גם ביים את אחת מהאפיזודות. הראשונה הייתה משעשעת במיוחד, השנייה הייתה אמורה להיות משעשעת אבל השאירה אותנו אדישים, בשלישית נרדמנו ובתחילת הרביעית עזבנו את בית הקולנוע. ככה זה כשהולכים לסרטים איטיים בבוקר.
בכלל נכנסו לסרט זה בטעות, חשבנו שאנחנו עומדים בתור ל-Dogtooth, סרטו של הבמאי היווני גיורגוס לנתימוס. על פי תוכנית הפסטיבל, עלילתו המטרידה של הסרט מתרחשת בבית גדול, מוקף גדר, בפרבריה של עיר ביוון. בבית חיה משפחה המורכבת מאם, אב ושלושה ילדים, אשר מעולם לא יצאו מפתח הבית, בו חונכו, בודרו והשתעממו למוות באופן שראו ההורים לנכון, ללא כל השפעה של העולם החיצון. היחידה שאי פעם הורשתה להיכנס לבית היא כריסטינה, שעובדת בעסק של האב, אשר דואג שתבקר בבית על מנת לשכך את צרכיו המיניים של בנו. כל בני המשפחה מחבבים אותה בצורה כזו או אחרת. במיוחד האחות הגדולה, לה היא מעניקה סרט לשיער, מקושט באבן זוהרת בחושך. כצפוי, מנקודה זו ואילך העניינים הולכים ומסתבכים. נשמע כמו מחווה מסקרנת לתאורמה של פאזוליני ובטח יותר תוסס מחמישה סרטים קצרים על קומוניזם. מה לעשות, ככה זה,  פספסנו את הסרט וכאמור, נותר רק לקוות שיזכה להפצה.
אחר הצהרים ביקרנו לראשונה במסגרת שבוע המבקרים, אשר הציגה סרט בשם Whisper With The Wind, תוצרת עיראק. שכנים טובים אנחנו ולכן החלטנו ללכת לבדוק מה קורה שם. הבמאי העיראקי שחראם אלידי, שזהו סרטו הראשון, האכיל אותנו באותו דבש תמרים שלא קיבלנו מהאיראני בהאמן גובאדי. גיבור הסרט הוא דוור מיוחד במינו, אשר מסתובב בין הכפרים הכורדים בעיראק עם טייפ קסטות ישן, ומקליט הודעות קוליות של אנשים לקרוביהם מהכפרים הסמוכים. הרקע הפוליטי המחריד של הסרט, הוא מבצע חיסול עקוב מדם שניהל סדאם חוסיין בשנות השמונים, במהלכו קבר בקברי ענק אלפי כורדים בעודם חיים. הדמויות והדימויים ביניהם חולף לו הדוור לאורך מסעו העצוב נעים בין הריאליזם הפואטי של עבאס קיארוסטמי לסוריאליזם העממי של מוחסן מחמלבף. הסרט היה איטי וקשה לצפייה, אך מהפנט מבחינה אסתטית ומרתק באופן שבו הנרטיב נשזר ונפרם בין הסצנות השונות, גם כשלפעמים נטו לקיטש מזרח תיכוני.
בערב תכננו ללכת לסרטו של הבמאי הצרפתי דני דקור 
Tomorrow At Dawn, המספר את סיפורם של שני אחים, פול, השרוי בעומקה של אובססיה לקרבות היסטוריים, שהולכת ומרחיקה אותו מאחיזה במציאות, ואחיו הגדול, מתייה, אשר לבקשת אמם, מנסה לשחרר אותו מהתנהגותו המשונה. בסוף גם בסרט זה לא הספקנו לצפות וזאת מפני שלירון חוזרת היום לארץ ומשאירה אותי קאן לבד, לטבוע בים הצלולויד הארור.
ועכשיו הרכילות: כרגע, השערורייה המדוברת ביותר היא בכורתו של פון טרייר מליל אמש, אשר גם העיד על עצמו במסיבת העיתונאים כי אם מחפשים מישהו לבוא אליו בטענות זה יהיה אלוהים, כי סרטו הוא לא אחר מאשר עבודת האלוהים. הוא גם הוסיף שהוא הבמאי הטוב ביותר בעולם וכי כל השאר סתם מוערכים יתר על המידה. פשוט מדהים. הסרט שעליו מלחשים כי לו הסיכויים הגדולים ביותר לזכות בדקל עד כה הוא A Prophet של ז'אק אודיאר. במרכז הסרט הזה אסיר אנלפאבית בן 19 בשם מאליק, אשר נידון לשש שנות מאסר ומייד עם הגעתו לכלא נופל לזרועות כנופיית הקורסיקאים השולטת בכלא ונאלץ לבצע עבורם סדרת "משימות" כדי להוכיח את כוחותיו ולזכות באמונם. את הסרט הזה פספסתי ואולי אנסה לתפוס אותו ביום האחרון של הפסטיבל בו מוקרנים בהקרנה נוספת כל סרטי התחרות. כפי שקורה פעמים רבות בקאן, הבאזז לא בהכרח מתחייל עם בחירות השופטים, כפי שלמד על בשרו ארי פולמן בשנה שעברה, כשהוביל בראש טבלת ההימורים על הזכייה בדקל למשך כל הפסטיבל, עד שביום האחרון הגיע לורן קנטה עם בין הקירות ועקף אותו בסיבוב.
לפנינו סרטים חזקים ומעניינים, בהם Inglorious Basterds של טרנטינו, The White Ribbon של הנקה, Visage של צאי מינג ליאנג ו-The Time That Remains של איליא סולימאן. אלוהים גדול. פון טרייר קטן. וחוץ מזה, בעוד יומיים בחורה סינית בת 26 הולכת להגשים את נבואתו המפורסמת של קופולה אודות הילדה השמנה מאוהיו, בפעם השנייה בחייה, כך שבהחלט יש למה לצפות.
המשך יבוא.


אסף קורמן (20/05/09)

לכתבה הראשונה - ההכנות לקאן
לכתבה השנייה - ההתחלה: גובאדי, קורה-אדה, קופולה
לכתבה השלישית - ארנולד, צ'ן-ווק, שלטון
לכתבה הרביעית - בכורת “כלת הים“
לכתבה החמישית - לונגין, ג'ון הו ויאנג-דמי 
לכתבה השישית בסדרה - פון טרייר פון טרייר פון טרייר
 

היום השביעי
Tales. סרטים איטיים בבוקר
הרומנים על הבמה. 5 כפול קומוניזם
Dogtooth היווני. פספוס א'
Tomorrow at Dawn. פספוס ב'
A Prophet של אודיאר. הטוען לכתר