22/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Primus
  2. Pearl Jam
  3. Kevin Morby
  4. Love Sculpture
  5. ג'נגו
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

הדור הבא כבר כאן
מגזין האוזן החדש (לידיעת כל מי שעוד לא הגיע לתחתית עמוד הבית או לחנויות האוזן), מסמן את הבמאים שהכי כדאי לשים לב אליהם, אלה שעשו סרט או שניים או שלושה, אבל העתיד עוד לפניהם. הפותחים - נציגת האינדי האמריקאי קלי רייכהרדט, ושני הונגרים גאונים-משונים. לפניכם טעימה, ולינק לכל השאר

קלי רייכהרדט
נולדה: 1964, מיאמי ארה“ב
סרטים: River of Grass, 1994
; Old Joy 2006;
 2008 Wendy and Lucy

קלי רייכהרדט, יקירת האינדי האמריקאי החדש, היא במאית אמיצה. לא כי היא פוסעת איפה שאף במאי לא פסע לפניה, אלא דווקא כי היא פוסעת איפה שביליון במאים פסעו לפניה, והיא עושה את זה בראש מורם. חמושה במינימליזם עלילתי ובצניעות ויזואלית, רייכהרדט לא תרה אחרי החדשנות הקולנועית ולא מחפשת להעיף אף אחד מהכיסא בזמן הצפייה. היא באה לספר סיפור. זה סיפור אחד מתוך אינסוף סיפורים שיש לספר, ונראה שהיא יודעת את זה היטב. סרטה הארוך השני, Old Joy, שזכה בשלושה פרסים בפסטיבלים בארה"ב, היה מפגש מוצלח בין פסקול טוב (יו לה טנגו), משחק טוב (הזמר וויל אולדהם, המוכר יותר כבוני 'פרינס' בילי ולצידו דניאל לונדון) ותסריט כן ואותנטי.
לקראת סרטה החדש, וונדי ולוסי, הציפייה כבר הייתה דרוכה. תוך שמירה על עקביות תמטית, רייכהרדט שבה לגולל את סיפורה העגמומי-משהו של עוד נשמה תועה במסע לא ברור מנקודה א' לנקודה ב'. סיפורה של וונדי (מישל וויליאמס) שנוסעת בחברת כלבתה לוסי לאלסקה לחפש עבודה, אך נתקלת בקשיים שבסופם היא מוצאת את עצמה תקועה בשומקום בלי בית, בלי אוטו ובלי לוסי. משם היא נעה ונדה, ובדומה לגיבורו של שון פן בעד קצה העולם, מנסה בסטואיות לעשות הרבה עם מעט. בשונה ממנו, וונדי משוללת אידיאולוגיה או אמביציה כלשהי, מה שהופך את מסעה לדרך חתחתים אמיתית. ליהוקה של וויליאמס לתפקיד הראשי התברר כאקט גאוני, שלא לומר חתרני. וויליאמס, אפרורית מתמיד ומופשטת מכל ייחוד וייחוס, מפגינה בסרט משחק סופר-מעודן, שמשתלב עם התסריט המינורי לכדי יצירה נקייה ומדויקת. אין ספק שרייכהרדט מצטיינת בלתת לדברים לדבר בזכות עצמם. אין אצלה אף מילה או מחווה מיותרת. אין שום ניסיון לכפות ייחוד על דברים אלא להפך, וזו ככל הנראה תמצית הדרך בה היא יוצרת את סרטיה. מתברר שרק אחרי שמורידים את האיפור והבגדים והמילים והמחוות ומגיעים לגרעין, רק אז אפשר לראות כמה מיוחד זה באמת.

שירה בן-סימון

גיורגי פאלפי
נולד: 11 באפריל 1974, בודפשט הונגריה;
סרטים: גיהוק, 2002; טאקסידרמיה, 2006

בנדק פְלִיגְהָאוּף
נולד: 15 באוגוסט 1974, בודפשט, הונגריה;
סרטים: Forest 2003; Dealer 2004; Milky Way 2007.

הרפובליקה ההונגרית קיבלה את עצמאותה הסופית רק לאחר נפילת קיר הברזל של ברית המועצות בסוף שנות ה-80. עד אז נתונה הייתה למרות שליטה קומוניסטית טוטאליטרית על ידי הקרמלין במוסקבה. ניסיונות רבים למרד ולהשתחררות מזרועות הסובייטים הצמיחו קרקע פורייה לאמנות משולחת רסן, הפגנתית ומשוללת הומניזם. דומה כי בנדק פְלִיגְהָאוּף וגיורגי פאלפי, שני במאים הונגרים בני 35, שזורים היטב בתבנית הייצרית הזו.
דור הבמאים החדש, המשויך לעצמאות הונגריה, מרעיד את העולם בקולנוע חווייתי, קשה ובלתי מתקשר במפגיע. אירופה פתוחה לפניו כגן עדן מלבלב והוא רץ לקראתה עם קלשונות, לפידים, ומוזיאונים המפארים את המוות. 
פאלפי יצר את ההלם הזוועתי המופלא טאקסידרמיה תוך קירוב לבבות של חזיר, אשה וילד, והותיר תחתיו מופע מרהיב ומסחרר של הפרשות, בשר נפוח וקטום לצד פוחלצי אדם. הצמיד את עורף הצופה אל פי האסלה ומילא פיו מים עבשים. הקפיד לשטוף את המסך במחזות ומסרים קשים לעיכול. 
פליגהאוף, שהכריז על יצירתו הכמעט-אחרונה Milky Way כסרט טבע נטול חיות אך שוקק בני אדם, הניח קולאז' ייחודי של אפיזודות מוקפדות, אילמות, בהם ההתרחשות הקפואה והאיטית המובעת בשוט אחד, היא זו המכתיבה את הלך הרוח הקודר כל כך בסיור המודרך שיצר.
לכאורה, אין חוט הקושר בין הקולנוע של השניים. פאלפי אקסטרימיסט, סוחף, אקסצנטרי וגדוש המצאות; פליגהאוף סגור וסגרירי, מאופק, משקיף ומהורהר, גדוש בסבלנות. אבל הונגריה הצמיחה  מתוכה שני תאבי אוונגרד, שהזרה היא דם חייהם וניכור - ארוחת בוקר. ממש ניכורנפלקס.
הקולנוע שלהם אפל ותובעני. שניהם לא מפחדים לעשות שימוש מפוקח בוידיאו-ארט כמבע קולנועי לגיטימי. מזמינים את צופיהם לסיור מוזר ביותר אל יצירות חלומיות שאי אפשר להתעלם מהם. בעיקר דומה כי שני הבמאים מתעקשים לכשף את הפריים ולהטביע היפנוזה החרוטה היטב אצל הצופה, בתנאי שזה נותר אמיץ מול המסך, ולא חמק מבועת בחשכה אל מחוץ לאולם, חזרה לקונצנזוס.

אסא אופק

למגזין האוזן השלם - לחצו כאן

(01/06/09)

וונדי ולוסי. וויליאמס אפרורית מתמיד
פסקול, משחק, תסריט
פאלפי.  סוחף, אקסצנטרי
טאקסידרמיה. פוחלצי אדם
Milky Way. מאופק, משקיף ומהורהר