25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

אוסטריה אם חיוורת
כמו רבים מהיוצרים החולקים עמו מולדת, גץ שפילמן מסתכל על המציאות בעיניים שלא מייפות דבר. Revanche, סרטו החדש, שוזר שני סיפורים ובמרכזם פושע ושוטר, אחריות, גאולה ומחילה. קבלו את סרט החודש של האוזן השלישית

לא מפתיע בכלל שגץ שפילמן התקשה להבקיע מבעד לחגורת הצניעות שחגר ממשל בוש סביב מותניו של הקולנוע האמריקאי. בשנת 2004 נבחר סרטו Antares לייצג את אוסטריה בפרס האקדמיה האמריקאית לקולנוע בקטגוריית הסרט הזר, אולם הסרט כלל לא נכנס לרשימת המועמדים הסופית, שכן באותה שנה, לצד הנפילה הגרמני, פורע החוב התורן להיסטוריה העגומה של המערב, היה רוב מוחלט לנערי מקהלה מתוקים – כמו בגן עדן השבדי, וכשהנערים שרים הצרפתי (אם כי צריך לציין שהזוכה היה הים שבפנים הספרדי, הבלתי מתוק בעליל אך אנושי מאוד). אי כניסתו לשורט-ליסט האוסקרי בהחלט לא מפתיעה; כדי להבין צריך רק להתבונן בסצנת הסקס הוולגארית, החושפנית והמנוכרת, המופיעה כבר בדקה העשירית של Antares, סצנה ברוח הקולנוע האירופי העוסק בריקנותם של חיי השוליים הכפריים (דוגמת הקולנוע של ברונו דומונט, במאי Flanders).

שפילמן, יליד 1961, גדל בווינה ושם גם למד קולנוע. הוא החל לכתוב ולביים עוד במהלך לימודיו, אבל היה זה סרטו העשירי, Antares , שהפך אותו לשם בינלאומי אחרי שהוצג בפסטיבלים רבים (וכאמור, גם נבחר כנציגה של אוסטריה לאוסקר). בסרט שלושה סיפורים מצטלבים, שבמרכזן דמויות עטופות שעמום קיומי, כשהמכאניות והאוטומטיות ניכרות גם בחיי המשפחה שלהן וגם בחיי המין. גם אם המין הוא לכאורה הפעילות הנעלה ביותר שלהן, הוא נגוע באותו חוסר פשר מצמית. ובתוך כך, בהראותו את ההתנהלות היומיומית של הדמויות - בנסיעה ברכבת, בדרך לחדר בבית המלון בו מישהי בוגדת בבן זוג - מביא שפילמן מעין מבט חצוי, כאשר העין האחת עורגת, ותרה אחר משמעות, אחר "רגעים" (אהבה?), בעוד העין השנייה, המעוקמת, בזה לאלה שהשיגו את מבוקשם, ואולי גם בזה לחיפוש עצמו.

Revanche, סרטו החדש של גץ שפילמן, היה אף הוא המועמד של אוסטריה בקטגוריית הסרט הזר, ואף נכנס, סוף-סוף, לרשימת המועמדים הסופיים (וכמו ואלס עם באשיר, הפסיד לפרידות היפני). במרכז הסרט אלכס, פושע זוטר, עוזר-סרסור בבית זונות בווינה. אלכס מתאהב בתמרה, אחת הזונות – אוקראינית אשר הדרכון שלה מוחזק בכיסו – והיא, כנראה, מתאהבת בו. חרף הפצרותיו של הסרסור הראשי לקדם אותה בעסקי הזנות, בוחרת תמרה להיעתר להצעתו של אלכס – לשדוד בנק קטן בכפר של סבו, ולברוח עם הכסף. אלא שהתוכנית מסתבכת בשל התערבותו המקרית של שוטר אחד קצת מבולבל, שהצלפות איננה נמנית עם מעלותיו. שוב, ביד עדינה ולא מתלהמת, אך גם כזו שאין בה חום רב, טווה שפילמן שני סיפורים (ועוד אחד קטן לצידם), שני פורטרטים קטנים: האחד סביב הפושע הנמלט אל סבו, המעביד אותו כחוטב עצים בחוותו; השני סביב זוגיותם של השוטר ואשתו, זוג חשוך ילדים, הנאבקים לשמר את אהבתם, דרך השגרה היומית, ודרך הטרגדיה שלפתע מפרה אותה. על הציר שנמתח בין השניים - כשהקוטב האחד הוא הייסורים והשני, הרצון העז לנקום - מתארגנות שאלות על מוסר ועל אחריות, על מחילה וגאולה, על הטעם שבלהמשיך הלאה. 

ביצירתו של שפילמן אפשר לראות המשך טבעי ליצירה הספרותית והקולנועית האוסטרית בכלל. מהצד הספרותי ניכרים עקבותיהם של תומס ברנהרד (הטובע, אחיינו של ויטגנשטיין), אלפרידה ילינק (המאהבות, הפסנתרנית) ופטר הנדקה (חרדתו של השוער לקראת בעיטת העונשין), מהצד הקולנועי -  מיכאל הנקה (המורה לפסנתר, הוידאו של בני) ואולריך זיידל (יבוא\יצוא). בהכללה, אפשר למצוא כמה נקודות השקה בין כל היוצרים הללו: העיסוק בשולי החברה האוסטרית, בדיכוי האופייני לחיי הכפר, אך קיים גם במרכזים האורבניים; ובכלל – בדיכוי ובכוחנות המאפיינים יחסי אנוש. בין השורות (ולעיתים בצורה גלויה לחלוטין) ניתן לחוש את הבוז והזעם שרוב היוצרים הללו חשים כלפי מולדתם, יחס שהם אינם מתביישים להציגו לראווה ולהצדיקו. הם אינם מפחדים להראות את הכיעור ואת הרוע, ואינם מתפתים לייפות דבר. ובכל זאת, על אף הצדדים הפסימיים והמרירים של הקיום האנושי, על היבטיו האישיים ובעיקר החברתיים, הם מסוגלים לחלץ, ולו לרגעים, נוגה עכור, חמלה ואפילו שלווה.

כאלה גם סרטיו של שפילמן, הבורחים אל פינותיה האפלות והפחות מקושטות של אירופה, אינם מפחדים להראות, לספר, גם אם באופן שאיננו נאה לרוחה של האקדמיה האמריקאית, גם בלי פור-פליי ובלי אהבה, כיצד אנשים חיים, חושבים ומתלבטים, כשלכאורה לא מסתכלים עליהם. הסרט איננו ממהר להכריע באותן שאלות, אלא מסתפק בלהציבן בתאורה הנכונה, ומן המרחק הדרוש, כדי שהצופה יוכל פשוט להסתכל. מי שרוצה לבסוף להתאהב – מוזמן.

נדב אברוך (03/06/09)

נקמה. ביד עדינה ולא מתלהמת
Revanche. תכניות בריחה
Revanche. בית זונות בווינה
אלכס ותמרה. התכניות מסתבכות
הצטלבות סיפורים
Antares. סקס ושעמום קיומי
שפילמן. יחד עם הנדקה, הנקה, ברנהרד ואחרים