24/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

יום מושלם לשאלות קוסמיות
מותם המסונכרן של באוש וג'קסון, קפיצה נחשונית ל"התרוממות", מעבר טבעי לנחש שישתלשל מפיה של בת איכרים בפסטיבל הקולנוע בירושלים, והעיקר - רשימת סרטי הפסטיבל שכבר קיימים באוזן. עוד שבוע עמוס בממלכת קורמן

בשבוע אחד הלכו לעולמם מייקל ג'קסון ופינה באוש. כן, היו עוד -פארה פוסט, קארל מולדן, ג'ו עמר. מותם ודאי היה מקבל תשומת לב רבה יותר אלמלא היה מעפיל עליהם נסיך השערוריות המתפורר. קשה לי להתעלם מהסימבוליקה המשונה שבעצם העובדה שג'קסון ובאוש עזבו את עולם החומר באותו שבוע, ועברו יחד באחת לחתום פרק בהיסטוריה של האמנות בכלל ואמנות הריקוד בפרט. בהמשך הזוי לכתבה של שבוע שעבר, בה בחרתי לעסוק בפסטיבל המחול - אשר מעלה מעל לפני השטח את השאלה: מהי אמנות יפה ומהי אמנות מכוערת, או, אם ריקוד הוא יופי, האם המחסור בריקוד הוא מחסור ביופי - הנה מתות להם, אולי בטרם עת ואולי באיחור של כמה שנים טובות, שתי אושיות שייצגו ברמה מסוימת את היין והיאנג, השחור והלבן, המכוער והיפה של עולם הריקוד.
מי לוקח איזו משבצת היא שאלה נתונה לוויכוח ותלוית קונטקסט. ג'קסון היה בעיני רבים הפרפורמר הטוב ביותר בעולם, מי שקבע בעבודת הגוף המוקפדת והווירטואוזית שלו כמו גם בכוריאוגרפיות הקבוצתיות האלמותיות שמלאו את הקליפים וההופעות שלו, סטנדרט חדש בתרבות הפופ, שהיווה השראה לדור שלם. באוש, בצד אחר של העולם, בספירת המחול ותיאטרון-המחול, עיצבה גם היא תפיסה חדשה של תנועה, של תפיסה בימתית של תנועה, של צורת חשיבה על התנועה, שנחרטה ושינתה גם היא באופן גורף את הספירה שבה היא פועלת. ברמה מסוימת מותם מסמל את מותה של "התנועה האנושית" כפי שאנו מכירים אותה. התפנה מקום, נפער בור, עכשיו ניתן לצקת לתוכו משהו חדש. זמן מושלם מבחינה קוסמית לשאול שאלות מהותיות אודות מהות הגוף, התנועה והריקוד. קשה מאוד למצוא את הדרך לקשור את הכתבה הזו חזרה לעולם תקליטורי הוידיאו הדיגיטליים, ואולי לא באמת צריך, אך בכל זאת – כמה המלצות צפייה בנושא:
1. למי שממש נמצא בעלטה ולא ראה עבודה של באוש בחייו אמליץ להקיש את שמה ביוטיוב, או לקחת את דבר אליה של אלמודובר, אשר במהלכו הגיבורים הולכים לצפות בעבודת המחול שלה "קפה מולר". בהקשר של ג'קסון, צפייה בהופעה בבוקרשט מתוך מסע ההופעות של Dangerous, איתו ביקר גם בארץ, או צפייה בסרט The Wiz, הגרסה השחורה לקוסם מארץ עוץ, בכיכובם של ג'קסון, ידידתו ויורשת ילדיו האופציונלית, דיאנה רוס והקומיקאי ריצ'רד פריור, יספקו חזיון נפלא של יכולותיו הגופניות המרהיבות של ג'קסון כרקדן וכשחקן, בתפקיד הדחליל אמיץ הלב.
2. אוסף מרס קאנינגהם 1 – מי שנחשב בעיני רבים כאנטיתזה של פינה באוש בחיבתו למקריות בתהליך היצירה, לתנועת הדאדאיזם ולהיתוך המחול באמנות פלסטית או במוסיקה ניסיונית (באוש הפגישה את המחול דווקא עם התיאטרון). קאנינגהם יצר בשיתוף עם הקולנוען אליוט קפלן יצירות מחול לקולנוע, המלוות ביצירות מוסיקליות מאת מי שהיה בן זוגו לחיים, המלחין ג'ון קייג'.
3. התרוממות – סרטו התיעודי של צלם הסטילס המבקר בימים אלה בארץ, דייב לה-שאפל. הסרט מתמקד בתופעת ה-Clowning, בה קבוצות של שחורים משכונות עוני ומצוקה בארצות הברית, רוקדים כדי לפרוק את זעמם המצטבר, כתחלופה לצריכת סמים או הצטרפות לכנופיית פשע, ריקודים מהירים ואלימים שמתקשרים באופן מדהים עם המחולות השבטיים מאפריקה.

ועכשיו לנושא אחר לגמרי-
אחרי שהתפרסמו כל כך הרבה רשימות המלצה לסרטי פסטיבל י-ם, נדמה כמעט מיותר לחלוטין להוסיף עוד אחת, אז החלטתי לעשות את זה ממש בקטנה:
בהנחה שכבר קראתם את מה שיש לי לומר על Fish Tank, Nymph, הזמן שנותר, כלת הים, עיניים פקוחות, דיפלומה וסגל, שהגיעו לירושלים היישר מקאן ומומלצים יותר או פחות, להלן ארבעה אירועים שבהם ודאי תוכלו לפגוש אותי, כי הם נראים לי מעניינים:

הקרנת סרטיה של אמנית אוסטרית פמיניסטית מעניינת במיוחד, שחיה ויוצרת תחת השם הבדוי ואלי אקספורט ועוסקת בשאלות של זהות והגדרה עצמית. היא גם אורחת של הפסטיבל השנה. מסקרן במיוחד סרטה הארוך תרגול אהבה, שהשתתף בפסטיבל ברלין בשנת 84'.

חלב – סרטו של הבמאי הטורקי סמיח קפלנוגו, שבתוכניה של הפסטיבל נאמר עליו: "הפתיחה מעלה סיטואציה לא קלה לפענוח: טקס גירוש שדים במהלכו משתלשל נחש מפיה של בת איכרים התלויה מקרסוליה מעל דוד חלב". לי זה נשמע כמו משהו שאני חייב לראות, וחוץ מזה, הטריילר שלו נראה מבטיח.

חייל של נייר – סרטו של אלכסיי גרמן הבן, שזכה בפרס אריה הכסף בונציה האחרון, אמנם עוסק בדברים שבדרך כלל מרתיעים אותי  - הוא מתרחש בשנות השישים, עוסק בקוסומנאוטים אמיצים ובתוכניות חלל מסוכנות. אך גם כאן, הקטעים מהסרט נראים מבטיחים ביותר.

סיפורים על זכויות אדם – 22 סרטים קצרים מרחבי העולם, המחולקים לנושאים (תרבות, התפתחות, כבוד וצדק, איכות הסביבה, מגדר, השתתפות) ומתחברים לסרט אחד בהפקת הנציבות העליונה של הא"ום לזכויות אדם. מרינה אברמוביץ' אמנית הגוף ופיפילוטי ריסט אמנית הוידיאו + וולטר סאלס ודניאלה תומאס, אפיכטפונג ווירסת'קול, ג'יה זאנג-קה, פאבלו טרפרו, שירה גפן ואתגר קרת וגם האני אבו-אסעד + רשימה ארוכה של קולנוענים\אמנים נוספים ששמותיהם אינם מוכרים לי + דימוי מרהיב של ילדות אסיאתיות שוכבות במיטה ורודה כשהן אוחזות במכונות ירייה  = נתראה שם.

חוץ מזה, להלן רשימה של כל סרטי פסטיבל י-ם שכבר ניתנים להשאלה באוזן השלישית, למי שמעדיף את הכורסה והפלזמה על פני אוויר הרים צלול כיין:

Heaven on Earth – הפקה קנדית של הבמאית דיפה מהטה המספרת על צעירה פונג'אבית שנוחתת בקנדה להתמודד עם חייה החדשים במערב.
White Night Wedding – דרמה קומית מאיסלנד, מהבמאי המוערך בלתזאר קורמאקור, המספר על קשיי החתונה של מורה עם תלמידתו לשעבר, אתה התחיל את הרומאן בעת הדרדרותה הדכאונית של אשתו הקודמת, שנפטרה.
Mid-August Lunch – סרטו העדין והמהנה של התסריטאי של גומורה ג'אני די גרגוריו אשר גם משחק בתפקיד הראשי, בתפקיד בן יחיד בן למעלה משישים החי עם אמו האלמנה.
Still Walking – סרטו של הירוקאזו קורה-אדה היפני (אחד לפני Air Doll עליו כתבתי כאן) בדרמה משפחתית עגמומית אך נעימה, בנוסח סרטי יאסוז'ירו אוזו.
Che – האפוס בשני חלקים של סטיבן סודרברג, בו מככב בניסיו דל טורו הנפלא בתפקיד צ'ה גווארה, עליו זכה בפרס השחקן בפסטיבל קאן 2008. סרט החודש של האוזן.
Rembrandt's J'accuse – מסה אינטלקטואלית (איך לא) מהבמאי הבריטי פיטר גרינאוויי, בה הוא מנתח את ציורו של רמברנדט וכביכול חושף רמזים לפרשיית רצח בקרב אנשי המשמר האזרחי באמסטרדם. שימו לב שסרט תיעודי זה נעשה בזמן שביים גרינוואיי סרט עלילתי באותו עניין אותו לא תוכלו לתפוס בירושלים. כאן יש לנו מהדורה של Nightwatching העלילתי אליו מצורף כבונוס הסרט התיעודי.
The Red Cliff – אפוס היסטורי נוסף בשני חלקים, הפעם מבמאי האקשן ההונג קונגי ג'ון וו. הקטע המשונה עם הסרט הזה הוא שבפסטיבל ירושלים יוקרן רק חלקו הראשון (140 דקות), בו מכין וו את הקרקע לקרב "הצוק האדום". אם אתם סקרנים לראות את הקרב עצמו, יש לנו פה גם את החלק השני, Red Cliff II, בו לאורך 140 דקות נוספות תוכלו לחזות בקרב עצמו.
RIP: A Remix Manifesto – סרט תיעודי מהיוצר הקנדי ברט גיילור, שחוקר, בוחן ומשתעשע ברימיקסים ומאשאפים ובאותה עונה יוצא למלחמת חורמה נגד חברות המדיה שכולאות בזכויות יוצרים את היצירות המוסיקליות אותן תקליטני העולם צריכים עבור היצירה שלהם. 
Young @ Heart – תיעודי אמריקאי המתמקד בחבורה של זקנים בני שמונים שמנגנים בלהקה שלהם גרסאות כיסוי לקולדפליי, סוניק יות', הקלאש, טוקינג הדס ועוד ועוד...
Kisses – סרט אירי מהבמאי לאנס דיילי, המתמקד בדילן וקיילי, שכנים משכונת מצוקה בעיירה קודרת, שמחליטים לברוח מהבית ולצאת למסע אל עבר דבלין, שם הם מקווים לפגוש את אחיו של דילן שברח לפני שנים.
Milking the Rhino – סרטו של הדקומנטריסט דייויד א.סימפסון, המתמקד בשני שבטים אפריקאיים, בקניה ובנמיביה, תוך שהוא מפרק את האופן הסטריאוטיפי שבו מתייחסים אליהם נציגי המערב הפוקדים את האזור לצורך צילום סרטי טבע בעיקר, מהם נפקדים תושבי האזור אלא אם מצב קשה של רעב וחוסר אונים יצדיק התמקדות בהם.
Thirty Three Scenes From Life - סרטה האישי של הבמאית הפולניה מווגוז'אטה שומובסקה, המתמקד בהתפוררותה של משפחת אמנים נוכח התפרצות מחלת הסרטן של האם.
Vanished Empire – סרטו התקופתי של קארן שחנזארוב המתרחש במוסקבה של שנות השבעים ומתמקד בסרגיי, סטודנט אבוד שנקרע בין הציפיות של אביו הארכיאולוג ובין משולש אהבה שמתנהל בינו, בין זוגתו לידיה וחברו הטוב סטפן.

ועוד שלושה שיגיעו בימים הקרובים:
Peace Mission – סרט תיעודי מהבמאית הגרמניה דורותי וונר, המתמקד ב"נוליווד", תעשיית הסרטים הניגרים שמייצרת כ-1,400 כותרים מדי שנה.
Karamazovs – סרטו של פטר זלנקה המתמקד בקבוצת תיאטרון צ'כית שמגיעה למפעל נטוש בקרקוב שבפולין, כדי להעלות שם גרסה בימתית ל"אחים קרמזוב".
I Am Not Your Friend – סרטו החדש של הילד הרע של הונגריה, גיורגי פאלפי, שבניגוד לסוריאליזם האקספרסיבי של סרטיו הקודמים, נדמה כדרמת יחסים אוורירית, שבנויה על אימפרוביזציות פרועות של השחקנים, הבמאי, הצלם וכן הלאה.

חדש! קבוצת הפייסבוק של הטור - The KormanOzen Group

אסף קורמן (05/07/09)
kormanozen@gmail.com

לטור הקודם


טור 4
מייקל ופינה. מעין יין ויאנג
מרס קאנינגהם. האנטיתזה של באוש
התרוממות. רוקדים את הזעם
חלב. מבטיח
זכויות אדם. במיטה הוורודה
צעירה פונג'אבית בקנדה
White Night Wedding. כן המורה
Still Walking. מפגש משפחתי
צ'ה. האפוס של סודרברג
The Red Cliff. הו הסלע האדום
צעירים לנצח
אירים מחפשים אהבה