23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

חלקי חילופיות
טריילר אחד לסרט של ברוס וויליס מוביל את קורמן אל סרטה המרגש והיפה של טלי עזר שלום ומשם אל סוגיית הסרוגייט במלודרמה קוריאנית ובתיעודי מרתק. אחרי שבוע של חשיפה לחושפנות, בעל הטור דווקא שמח לרוץ ולספר

לפני כמה ימים הלכתי לראות את ברונו, שהצחיק אותי מאוד מאוד (סיקוונס ההשתרללויות שלו עם המאהב הפיליפיני בהתחלה הוא אחד הרגעים המופרעים ביותר שמסך הקולנוע ידע אי פעם, כמו גם הסרטון שמסתיים בזרג שזועק "ברונו!!”) אבל היה בסופו של דבר מפוזר ולא מדויק באנדרטונים הפוליטיים שלו לעומת קודמו, בוראט, ובשל כך לא ארחיב עליו את הדיבור כלל.
כן ארחיב את הדיון על אחד הטריילרים שהוקרנו לפניו, של הסרט החדש בכיכובו של ברוס וויליס, שיצא בקרוב לבתי הקולנוע, Surrogates, המבוסס על הקומיקס המצליח של רוברט ונדיטי. שם הסרט בעברית, שבהחלט לא מאכזב ומזכיר לנו עד כמה מפיצי הסרטים בארץ מעריכים את האינטיליגציה שלנו, הוא האלמנט החלופי. מעניין לדעת אם השם "סרוגייט" לא היה נתפס על ידי טלי שלום עזר, היו נותנים לו סיכוי והולכים עליו, או שבכל מקרה היו משתמשים בשם הנ"ל, הפתטי באופן די מרהיב, שודאי נועד לעבוד על התת-מודע של הצופה הממוצע לחשוב, שאם נהנה מסרט המד"ב ההוא של לוק בסון, בכיכובו של וויליס, כנראה שהוא צריך ללכת גם לסרט הזה.
בלי קשר להברקה השיווקית הזו, הבעיה העיקרית בתרגום שם הסרט טמונה בעובדה שהמלה "סרוגייט", שפירושה המילולי הוא אכן "חלופי", קשורה בשפה העברית לתופעה אליה ניתן גם להתייחס בשם (הבעייתי משהו) "זנות רפואית". זהו בדיוק הנושא של סרט הגמר של טלי שלום עזר מאוניברסיטת תל-אביב, שמוקרן כבר כמה שבועות בסינמטק. להבדיל מהדרמה הרגישה והצנועה הנ”ל, המספרת את סיפורו של עילי (אמיר וולף המצוין), בחור צעיר שבמהלך סשן אצל מטפלת מינית (לנה אטינגר המדהימה) מתמודד עם שדים מעברו האפל אשר מהווים בעבורו מחסומים מיניים קשים בהווה, החדש של ברוס וויליס מתמקד ברעיון עתידני מפתה: נער קולג' גאון ממציא "סרוגייטים" חברתיים, רובוטים שהם, כמובן, שדרוג יפה וחזק יותר של בעליהם, שיכולים לשלוט בהתנהלותם במרחב הציבורי ולחוות את חוויותיהם דרכם, ממקום מבטחם בין קירות הבית המוגן. מה שמתחיל כפנטזיה פראית שיכולה לאפשר לאנשים לשחרר כל רסן על הפנטזיות המופרעות שלהם, רוויות הסקס והאלימות, הופך במהרה לסיוט וברוס וויליס מככב בתפקיד סוכן אף.בי.אי היוצא לחקור את מקרה הרצח של נער הקולג' הגאון שאחראי להמצאה, שמן הסתם, שינתה את העולם לחלוטין. זוהי הפקת הקולנוע הראשונה של ג'ונתן מוסטו מאז הביא לנו את שליחות קטלנית 3 בשנת 2003, הרבה לפני שכריסטיאן בייל חלם לקלל בקולי קולות באתרי צילום כאלו ואחרים.
מהטריילר לא הצלחתי ממש להקיש אם מדובר במטריקס חדש או בעוד פלופ אמריקאי משמים עם טוויסט אה-לה-וויליס בסופו. הטריילר נראה נורא כיפי אבל מעלה חשש אחד ברור: אם בסוף הסרט נגלה שוויליס עצמו היה בעצם רובוט כל הזמן, או משהו בסגנון, אני בהחלט אשקול לוותר סופית על סרטים שהוא משחק בהם. אני נוטה להאמין שהאמריקאים האלה קצת יותר מתוחכמים מזה, אבל אין לדעת. נחיה ונראה.
 180 מעלות ובמרחק כמה אלפי קילומטרים משם, סרוגייט הישראלי, אם טרם הלכתם לראותו, הוא אחת הדרמות הישראליות המרגשות שייצא לכם לראות בזמן הקרוב, והנושא שלו, היחסים המורכבים בין מטופל ובין המטפלת המינית שלו, מעלה שאלות רבות ומרתקות, בהן עוסק הסרט בפשטות נטולת פשרות. כמו כן, הוא חושף כמה שמות שניתן לסמן באופן וודאי כהבטחות אמיתיות, הם טלי הבמאית, לנה ואמיר השחקנים וכמו כן גם המוסיקאי, אלון לוטרינגר, שמוכיח בסרט זה שיש לו את כל הכלים להפוך לאחד הפסקולנים המובילים פה.
המונח סרוגייט אינו חדשה לעולם הקולנוע. על מדפי האוזן מצאתי סרט דרום קוריאני בשם Surrogate Womb, מלודרמה תקופתית משנת 1987, המספרת על אשה צעירה שמגיעה לביתו של איש עשיר כדי לשאת ברחמה את התינוק שלו, במקום אשתו העקרה. כמו במקרה של תופעת בת הזוג החלופית במהלך הטיפול המיני, בה מיטשטשים לעתים קרובות הגבולות, והמטופל - ולעתים אפילו המטפל - מוצאים עצמם מתאהבים בפרטנר שלהם, גם תופעת האם החלופית מעלה סוגיות רבות הסובבות סביב הקשר הרגשי שנוצר בין האם החלופית ובין העובר שברחמה ואביו. אלו אכן השאלות שסרט זה בוחן, כנראה בהצלחה יתרה שכן הסרט הביא את השחקנית הראשית לגרוף את פרס המשחק בפסטיבל ונציה, אי שם באייטיז.
סרט אחר שמצאתי הוא Private Practices, סרטו השני של הדוקומנטריסט קירבי דיק, גם הוא משנות השמונים הלוהטות. הסרט הקטן והיחסית עלום הזה טלטל אותי. דיק מצליח, כנראה באמצעות כסף, לשכנע שני מטופלים (בשמות בדויים כנראה) ומטפלת מינית, שיאפשרו לו ללוות את כל המהלך הטיפולי עם מצלמתו, והתוצאה היא אחד הסרטים התיעודיים החושפניים אליהם נחשפתי, שבניגוד לסרטים אחרים של דיק, מצליח גם להישאר עדין, לא מניפולטיבי כלל ולאפשר לדמויותיו להיחשף בכבוד במלוא מורכבותם. הסרט נוגע בטיפול עצמו, אצל "ג'ון" המבוגר והגרוש שמתאהב במורין המטפלת לחלוטין, ואצל "קיפר" הצעיר, שסובל מחרדה קשה מפני מגע עם נשים, ובו נדמה כי מורין עצמה קצת מתאהבת. כמו כן, הוא נוגע בשאלות כמו מה משפחתה ושכניה של מורין מרגישים לגבי העבודה שלה, מה הקשר של עבודתה המאוד דורשנית עם הקושי שלה לנהל מערכת יחסים ולמצוא בן זוג ואיך אביה האלים שהיכה את אמה נכנס גם הוא לתוך המשוואה. הטיפול המיני של הסרוגייט כולל תרגילים שונים. באחד מהם, אליו אנו נחשפים גם בסרט התיעודי של דיק וגם בסרטה העלילתי של שלום עזר, עומדים המטופל והמטפלת מול המראה בעירום, בוחנים את גופם ומציינים מה הם אוהבים ומה הם שונאים בו. מעניין לבחון את הקשר בין שתי הסצנות, התיעודית והעלילתית, שהן בודאי קשות ומאתגרות במיוחד לביצוע, בשני המקרים. אז עד שיגיע “סרוגייטים", סליחה, “האלמנט החלופי" לבתי הקולנוע, לספק את יצרינו האסקפיסטיים והאקזיסטנציאליסטיים, אוצו רוצו לסינמטק תל-אביב כמו גם למדף של סרטי קירבי דיק. אסקפיזם לא תמצאו שם, אבל הרבה דברים אחרים דווקא כן.

חדש! קבוצת הפייסבוק של הטור - The KormanOzen Group

אסף קורמן (26/07/09)
kormanozen@gmail.com

לטור הקודם


טור 7
האלמנט הסרוגייטי
סרוגייט. וולף מצוין
סרוגייט. אטינגר מדהימה
Surrogate Womb
Private Practices