23/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

פסטיבל טורונטו לאוכלי תפוח בדבש
כל מי שנשאר כדי לחגוג עם משפחתו את חגי ישראל הרבים, יסתפק בטיולו רב התחנות של בעל הטור החורש את הליין-אפ של פסטיבל טורונטו. הגודש אמנם עצום, אבל יש כמה תחנות עצירה מובהקות, ובראשן החדש של ברונו דומון

להעניק לפסטיבל טורונטו סיקור נרחב כפי שנתתי לונציה זו משימה לא קלה, מהסיבה הפשוטה שמוקרנים בו מאות סרטים בעשרות קטגוריות שונות, ובכל זאת, אנסה לדלות את הכותרים המעניינים מביניהן:
במסגרת "Masters”, המוקדשת לבמאים שמגיע להם שיקראו להם בשם התואר הנ"ל, מציגים לא מעט סרטים שכבר הוקרנו בקאן ובונציה. ראוי לציון את The Refuge של פרנוסאה אוזון הנפתח בשקיעתם של זוג יאפים צרפתים לשימוש מאסיבי בסמים בדירתם השיקית. למחרת אמו של הבחור מגיעה לדירה, לגלות שבנה מת ושהיא נשארה תקועה עם זוגתו הנרקומנית הנושאת ברחמה את נכדה.

במסגרת Future Projections מציגים אמני קולנוע ווידיאו מיצגים ומיצבים ברחבי טורונטו. בין היתר ניתן למצוא שם את הפרויקט היפה של איזבלה רוסליני, פורנו ירוק, אשר בחלקים ממנו ניתן לצפות גם ביו-טיוב, ובעבודות של אפיכטפונג ווירסת'קול התאילנדי והצלם כריסטופר דויל.

מסגרת Real to Reel המוקדשת לסרטים תיעודיים בולטים מרחבי העולם, מציגה השנה בין היתר את גוגל בייבי של ציפי ברנד פרנק וכמו כן סרטים חדשים של כמה מגדולי היוצרים התיעודיים מרחבי העולם, ביניהם: Collapse, סרטו של כריס סמית' (אמריקן מובי), שהוא פורטרט של הוגה הדעות הרדיקלי מייקל וופרט ו-Petropolis: Aerial Perspectives on the Alberta Tar Sands, סרט תיעודי קונספטואלי מאת הבמאי פיטר מטלר בהפקת גרינפיס. עוד במסגרת זו, סרט על גלן גולד, סרט על צמד זמרות קאנטרי לסביות מניו-זילנד וסרט החושף קטעים נדירים מסרט גנוז של אנרי ז'ורז' קלוזו בכיכובה של רומי שניידר.

מסגרת Visions, ככל הנראה המקבילה הקנדית למסגרת "מבט מסוים" של קאן, תציג לצד זוכה אריה הזהב הטרי, לבנון של שמוליק מעוז, את סרטיהם של אלן קבלייה, ראיה מרטין, צאי מינג ליאנג, פן-אק רטנרואנג, כריס צ'ונג צ'ן פוי וז'ואו פדרו רודריגז - שהציגו כולם בקאן. אבל הסרט הלוהט והמסקרן ביותר שיוצג בבכורה עולמית במסגרת זו הוא Trash Humpers, סרטו החדש של הרמוני קורין בו הוא אמור לשוב מהרי הציניות הביזארית של סרטו הקודם Mr. Lonely, למחוזות בהן טייל כבר עם סרטו המופתי גאמו. טריילר לשיפוטכם.

במסגרת Contemporary World Cinema, אשר כשמה כן היא, יוכלו מבקרי טורונטו ליהנות מעיניים פקוחות של טבקמן, עג'מי של שני\קובטי והזמן שנותר של איליא סולימאן, לצד סרטים רבים נוספים שהציגו בקאן, בהם גם הזוכים של "מבט מסוים" Dogtooth של גיורגוס לנתימוס ו-Police, Adjective של קורנליו פרומביו. בולטים במיוחד במסגרת זו הם The Search, סרטו השני של הבמאי פמה טסדן, סרט מסע בעקבות תרבות טיבט ההולכת ונכחדת. זהו גם הסרט הראשון אי פעם שצולם במלואו בתוך גבולות טיבט, בשפה הטיבטית ועל ידי צוות מקומי בלבד. Bran Nue Dae הוא אדפטציה קולנועית למחזמר אוסטרלי מצליח במיוחד העוסק באהבות של צעירים ובזהות האבוריג'ינית. Heiran הוא סרט איראני מהבמאי שאליזה ארפור, אשר במרכזו ילדה המתאהבת בסטודנט שהיגר מאפגניסטן. I am not Your Friend הוא סרטו החדש והמאולתר למדי של גיורגי פאלפי ההונגרי השרוט, אותו כבר ניתן למצוא להשאלה בין מדפי האוזן. Sawasdee Bangkok היא אסופה של ארבעה קצרים של במאים תאילנדיים, בהם פן-אק רטנרואנג, המוקדשת לעירם השוקקת והתוססת בנגקוק.

במסגרת Discovery המוקדשת לבמאים של סרט ראשון יציג לאון פרודובסקי את סרטו חמש שעות מפריז לצד זוכה מצלמת הזהב מקאן וורוויק ת'ורנטון עם סרטו שמשון ודלילה. טורונטו, לעומת קאן, מעניקה במסגרת זו פלטפורמה נדירה בגודלה לבמאים בתחילת דרכם ועל כן פשוט אשים פה לינק לרשימת הסרטים במסגרת זו, חריץ הצצה אל עבר הדור הבא של קולנועני העולם.
 
במסגרת הקרנות הגאלה של טורונטו ניתן למצוא, בין היתר, את
סרטו החדש של אטום אגויאן Chloe, בכיכובה של ג'וליאן מור כרופאה מצליחה החושדת שבעלה, בגילומו של ליאם ניסן, בוגד בה. האפוס הנורווגי Max Manus, אותו כבר ניתן למצוא להשאלה בין מדפי האוזן, סרטו החדש ומעורר הציפיות של ז'אן פייר ז'נה, Micmacs, ו- Mother and Child, סרטו החדש של רודריגו גרסיה, בכיכובו של סמואל ל. ג'קסון.

המסגרת הנקראת Vanguard מוקדשת לסרטים נסיוניים ומאתגרים יותר, כאלו שדוחפים את המעטפה (בתרגום חופשי מאוד), לפחות לפי אמות המידה של אוצרי פסטיבל טורונטו. גם כאן ניתן למצוא את הבולטים מקאן (לו יה, אנדראה ארנולד, גספר נואה), מלוקרנו (שאלו גו) ומונציה (חנה מחמלבאף, סוי צ'אנג). הסרטים שנראו לי ראויים במיוחד לאזכור ממסגרת זו הם White Stripes Under Great White Northern Lights, המתעד את מסע ההופעות של ה-White Stripes לאורכה של קנדה וסרטו של פול קינג Bunny & the Bull, אשר במרכזו שני חברים שיוצאים לרוד-טריפ רווי הרפתקאות מבלי לצאת מחדרם.

גם במסגרת ההקרנות המיוחדות של הפסטיבל מוצגים הסרטים הלוהטים של קאן וונציה, אך שם גם מוצג הסרט שאני יכול לומר בכנות שאולי הכי מסקרן אותי מכל יבול הפסטיבלים הנוכחי. זהו סרטו החדש של ברונו דומון, Hadewijch. מאחוריו עומד הסיפור הבא: בקאן האחרון, שעד כה היה ביתו הקבוע של דמון בארבעת סרטיו הקודמים, רצה השמועה שחתול שחור עבר בין המנהל האמנותי תיירי פרמו ובין דמון. הסרט לא התקבל לפסטיבל. אז התחילה לרוץ השמועה שדמון קיבל הבטחה מוונציה שיהיה בתחרות הרשמית, ולכן הוא לא ניסה את מזלו במסגרת השבועיים של הבמאים בה הציג את סרטו הראשון Life of Jesus. כשהתפרסם הליין-אפ של ונציה הופתעתי לגלות שהסרט לא שם והייתי בטוח שהוא יהיה סרט ההפתעה של הפסטיבל, עד לפרסום ההודעה על סרטו הנוסף של הרצוג כסרט ההפתעה, אחריה התווסף סרט הפתעה נוסף של ברילנטה מנדוזה, הבולט מבין במאי הקולנוע הפיליפיני החדש. בסוף יוקרן הסרט של דמון בבכורה עולמית דווקא בטורנטו, הרביעי בחשיבותו מבין הפסטיבלים המובילים (אחרי קאן, ונציה וברלין) אך השני בחשיבותו מבחינה מסחרית (שוק הסרטים של טורונטו גדול מזה של ברלין וונציה). האם ההחלטה ללכת על טורונטו נובעת מטקטיקה של חברת המכירות של הסרט או מהעובדה שגם ונציה נבהלו מהסרט ולא רצו אותו באמתחתם? אלוהים יודע.
הסרט עצמו מסקרן במיוחד מכמה סיבות. ראשית, זהו הסרט הראשון של דמון שמתרחש בסביבה אורבנית. אחרי שלושה סרטים בפלנדריה, שם גדל הבמאי, וסרט נוסף במדבריות אמריקה, ממקם הבמאי הכל כך מזוהה עם השממה את סרטו החדש בלב פריז. דבר שני, בראיון שנתן דמון הוא טען שבסרט זה הוא סוף סוף מתפנה לעסוק באופן ישיר בשאלות תיאולוגיות המעסיקות אותו עוד מהתקופה בה לא עסק בקולנוע אלא רק בפילוסופיה. הסרט מספר על נערה המגורשת מהמנזר בו היא חיה בשל אובססיביות דתית כמעט חולנית. כשהיא יוצאת מהמנזר לעיר הגדולה וחוזרת לעולם ממנו באה, היא נקשרת לצעיר ערבי ויחד הם מסתובבים בעיר על האופנוע שלו. היא מסרבת להפוך את יחסיהם למיניים. כשאחיו הגדול של הצעיר הערבי נכנס לתמונה, הדרמה תופסת תאוצה ודמון מתמסר לחקר הגבול של האהבה והמסירות לאל בסרט שנדמה שלא יאכזב בעוצמתו. נשמע כמו גרסתו העכשווית של דמון למושט, סרטו של רובר ברסון משנת 67'.

וכמובן, איך אפשר בלי מסגרת המחווה לתל-אביב אשר מקרינה כעשרה סרטים ישראליים באורך מלא, שלושה מהם בבכורה עולמית ועוד לא מעט סרטים קצרים של אוניברסיטת תל-אביב, שהחרם העולמי הכבד שהופנה כלפיה לא גרם לביטולה.

טורונטו הוא כמדומני הפסטיבל האחרון הגדול לשנת 2009. עובדה זו בהחלט ניכרת בתוכניתו העמוסה ואם אנו רוצים לנסות ולהבין איך נראים פני הקולנוע העולמי של סוף העשור הראשון של האלף החדש, הרי שברחובות טורונטו, בימים אלו ממש, מרחפת התשובה. שנה טובה.


אסף קורמן (15/09/09)

kormanozen@gmail.com

קבוצת הפייסבוק של הטור - The KormanOzen Group

לטור הקודם

טור 14
אוזון
רוסליני
ברנד-פרנק
סמית'
קורין
פרומביו
Bran Nue Dae
פרודובסקי
ת'ורנטון
אגויאן
ז'נה
גרסיה
דומון