25/11/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. King Gizzard
  2. Robert Plant
  3. Richard Dawson
  4. Jeff Lynne's ELO
  5. דודו טסה
חדשים בג'אז באוזן
  1. James Blood Ulmer
  2. Joe Henderson
  3. Ambrose Akinmusire
  4. Blue Note All-Stars
  5. Kamasi Washington
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

סופת קרח
בעקבות הגעתו לספרייה של פון טרייר החדש עושה האוזן השלישית מחווה לסקנדינביה, שבשקט בשקט (ולפעמים ברעש גדול) הפכה ליצרנית קולנוע מטלטל, חדשני, אנושי ואימתי. מומלץ להצטייד בשמיכה

אנטי-כרייסט של לארס פון טרייר מעורר מחלוקות בפסטיבל חיפה שמתקיים בימים אלה, והגיע גם למדפי האוזן השלישית, מה שנותן הזדמנות לחגוג את הקולנוע הסקנדינבי על המסורת ארוכת השנים שלו.

למין ראשיתו של הקולנוע, הניבו יוצרים משבדיה ודנמרק, כמה מהסרטים החשובים בתולדותיו, ביניהם גאוני דור כמו קארל תיאודור דרייר וויקטור סיוסטרום. למעשה, התקופה המוקדמת שבין 1909-1914, נחשבת לתור הזהב של הקולנוע הדני, בה הפכה הממלכה הקטנה למובילה אירופית. דרייר, שהחל את דרכו בתקופה האילמת, נחשב על ידי מבקרי קולנוע רבים לאחד החשובים ביותר בהתפתחות המדיום, עם סרטים כמו ז'אן ד'ארק ו-ואמפיר (שהופקו בצרפת דווקא), Michael מ-1924, מהראשונים שעסקו בהומוסקסואליות, יום הזעם (1943) על ציד המכשפות במאה ה-17, ויצירת המופת שלו אורדט (1955) על כוחה של האמונה הדתית. העיסוק הקבוע של דרייר בתיאולוגיה, מאבק ה"טוב" ב"רע", האמונה באלוהים, מקומו של השטן בתרבות הנוצרית ומעמד האישה תחת הכפייה הדתית הפטריארכאלית, ניכרים היטב בסרטיו של פון טרייר (לשבור את הגלים, לדוגמא), שרואה בו מעין אב רוחני. הנצרות והפילוסופיה המקושרת בה, מקומו של המוות בתרבות האנושית, והחרדות הכרוכות בו מהווים נדבך חשוב גם בקאנון יצירתו של מי שנחשב לגדול במאי שבדיה, ואחד היוצרים החשובים ביותר בתולדות הקולנוע – אינגמר ברגמן. ברגמן, בעצמו בנו של כומר, התייסר רבות בסרטיו על הכוח שבאמונה באלוהים ועל הדיכאון הנובע מאובדן האמונה. כמה מיצירות המופת שלו כמו החותם השביעי, פרסונה וזעקות ולחישות עסקו באופן מובהק בחרדות אקזיסטנציאליסטיות.

משקלה של דנמרק אמנם החל לדעוך משנות ה-30 ואילך, אולם עם עלייתו של לארס פון טרייר בשנות ה-80 והגיית קבוצת דוגמה 95 בשנות ה-90, היא חזרה למעמדה הוותיק. כיום, למרות גודלה, היא מהווה תעשייה פורחת ומובילה בקנה מידה בינלאומי. המניפסט של אנשי הדוגמה, שכלל עקרונות לעשיית קולנוע זול, שימוש במצלמות וידיאו ותאורה קיימת, כבש את חסידי הארט-האוס. למרות שרבים ממייסדי דוגמה 95', ביניהם גם פון טרייר והבמאי תומס ויטנברג (החגיגה), לא עמדו במגבלות שהציבו לעצמם, הם הצליחו להנחיל סוג של אסתטיקה מובחנת (המצלמה התזזיתית, הצילום המחוספס, הרגישות הכמעט תיעודית לעשיית דרמה, וכו') וגם יצרו מערכת יחסי ציבור משומנת היטב לקולנוע של מדינתם. בספריות האוזן השלישית ניתן כיום למצוא את מיטב הקולנוע הדני העכשווי, שכולל את הבמאים ניקולס וינדיג רפן (טרילוגיית Pusher המצוינת), פר פלו (טרילוגיית המעמדות המהוקצעת), אנט ק. אולסן, סוזאנה ביר, אנדרס תומס ינסן, ועוד רבים וטובים. ראוי להזכיר כאן עוד יוצר דני שלארס פון טרייר יצר עבורו סרט מחווה משעשע וחריף בשם חמש מכשלות. יורגן לת' הוא דוקומנטריסט פעיל משנות ה-60, שעד היום יצר כ-40 סרטים באורכים ובנושאים שונים.

אחותה הגדולה של דנמרק, שבדיה, גם היא ממשיכה להניב קולנוע איכותי, שכמו זה הדני, מצטיין באקספרימנטליות משלהבת. דוגמא קלאסית ליוצר שכזה הוא רוי אנדרסון, הסוריאליסט והתיאורטיקן החברתי, שהביא לעולם שתי יצירות מופת בשנים האחרונות – שירים מהקומה השנייה ו-You, The Living. גם בילה אוגוסט (פלה הכובש), לוקאס מודיסון הפרובוקטיבי (כולם ביחד, פאקינג אמאל) וסיימון סטאהו האוואנגרדי (Day and Night) מצליחים להשאיר את שבדיה על מפת הפסטיבלים והפרסים הבינלאומיים.

כמדינות קולטות הגירה, גם שבדיה וגם דנמרק מספקות פלטפורמה לעיסוק בנושאים שמטרידים את קהילות המהגרים ממזרח אירופה והמזרח התיכון. כאלה הם הסרטים יאללה! יאללה! ו-Zozo של הלבנוני ג'וזף פארס, Lilya 4-ever של מודיסון, Pusher 3 של וינדיג רפן, 1:1 של אנט ק. אולסן, על הקהילה הפלסטינית של קופנהאגן, ועוד.

יוצר סקנדינבי בלתי נלאה נוסף ובעל סגנון שכבר מזמן הקנה לו את התואר "אוטר" הוא אקי קאוריסמקי, כמובן, עם הקומדיות השחורות בעלות ההומור היבש והאסתטיקה התיאטרלית. האוזן השלישית אוחזת ביותר מעשרים כותרים של היוצר המבריק הזה, ביניהם גם את הנערה מבית החרושת לגפרורים, הוצאתי עלי חוזה, עננים נודדים ואיש ללא עבר. כמו כן, ניתן להשאיל 14 כותרים פרי יצירתו של אחיו של אקי, מיקה קאוריסמקי, שיצר סרטים רבים בדרום אמריקה. באופן כללי, הקולנוע הפיני זוכה לעדנה בשנים האחרונות עם יוצרים כמו אנטי-ג'וסי אנילה (Sauna), אקו לוהימיס (Frozen Land) ופטרי קוטוויצה שיצר מותחן פסיכולוגי מצוין וזוכה פרסים בשם Black Ice.

חסידי האימה ישמחו לגלות שנורווגיה מתחילה לבנות עצמה כמעצמת הז'אנר. החורף הארוך והמלנכוליה המושלגת של הנורווגים נותנים אותותיהם בכמה סרטים מצליחים כמו Cold Prey שזכה לסרט המשך, Backwoods של פטריק סיברסן ו-Next Door – מותחן פסיכולוגי מצוין שמהדהד את פולנסקי. נראה שהסרט החשוב ביותר שיצא מאוסלו לאחרונה הוא Bothersome Man – דרמה סוריאליסטית דיסטופית על אדם שמגיע לארץ נטולת רגשות. סרטו של ינס לין זכה בפרס בפסטיבל קאן ואף זכה להימנות על סרטי השנה של האוזן השלישית. אגב אימה, שבדיה סיפקה את אחד מסרטי הערפדים המעניינים ביותר שנעשו לאחרונה, סרטו של תומס אלפרדסון, Let the Right One In. הסרט שמתאר קשר מיוחד בין ילד בודד לערפדית צעירה ומיוסרת, חורג לכיוונים פילוסופיים-פיוטיים ועשיר באימאז'ים מפעימים. עם ההיצע הזה, חורף 2010 הולך להיות מקפיא עורקים.

ערן קידר (06/10/09)

>> מבצע 2+1 באוזן השלישית על כל הקולנוע הסקנדינבי

בראשית היה דרייר
ואז הגיע ברגמן
ויטנברג. המצאת דוגמה 95
אנדרסון. בנתיים, בשבדיה
מודיסון. סיפור הגירה
קאוריסמקי. האוטר מפינלנד 
אלפרדסון. ערפדית מיוסרת