ישראל (1997)

קבוצת גברים - פגועי הלם קרב, שבויי מלחמה ונבעטי צה"ל - שהתגלגלו שנים במוסדות לחולי נפש, נאספים ל"בית שלו". את המקום המיוחד הזה הקים אריה שלו ,גנן במקצועו, חסר הכשרה פורמלית אך בעל תפיסות מקוריות באשר לדרך בה יש לטפל במי שהחברה בחרה להרחיק מתוכה. הסרט עוסק במאמצי ההשתקמות של חברי הקבוצה ובסיפורם האישי. הקומינקטיבייות והמודעות העצמית של הדמויות המתועדות מאפשרות לצופים "השפויים" להתחבר אליהן בקלות. צבי, איוב מודרני, שמנהל דיאלוגים כעוסים עם אלוהים, לאחר שזה החליט כדבריו להתמקם לו בראש ו"לגנוב" משם תאים; יהודה, צייר מחונן שטוען שעננים הם גזע עליון; וצבי ב`, צעיר מהיר מחשבה ושנון שמגדיר את הבעיה בכך שאינו מוכן להכיר בה, מה שהופך אותו (כך הוא מאבחן בידענות) מ"נוירוטי לפסיכוטי", הם חלק מהטיפוסים המרתקים המאכלסים את "בית שלו", והופכים את "שפוי לא שפוי", לסרט מרגש במיוחד.