ארה"ב+גרמניה (2001)

1940. בריגס הוא חוקר ותיק בחברת ביטוח שמסוגל לפצח כל תעלומה. עם כל הביטחון העצמי שלו, לבבו מפרפר בתחתוניו בגלל בלונדינית חדשה שמסתובבת בעסק, יועצת ארגונית שתלטנית בשם פיצג'רלד שגברים קשוחים לא מבהילים אותה. צ'יק-צ'ק מחליפים השניים צרור קצבי וקטלני של מהלומות מילוליות. לאחר שהם משתתפים במופע היפנוזה שמפעיל קוסם נכלולי, הם נופלים קורבן למזימתו: בהישמע מילת הקסם הם מבצעים בעבורו שוד ואם לא די בכך, גם הם עתידים לחשוב שהם מאוהבים האחד בשניה (ולהפך). מצב זה יוצר כמובן אי-אלו אי הבנות רומנטיות ופליליות. סרטו החדש של וודי אלן ממוקם בשנות הארבעים, אבל לא אלו של המאה העשרים, אלא המיתוס הקולנועי ששימר אותן, עם הגברים הקשוחים והנשים ההרסניות של הסרטים האפלים, ועם היריבות השנונה הסקסית עד להתפקע, של הקומדיה הרומנטית. השימוש במיתולוגיה הקולנועית הזו הופך את הסרט למעט חלומי ואווירתו מזכירה את זו ששרתה על "שושנת קהיר הסגולה" או "זליג". אך הפעם אלן פחות מתפלסף והסיטואציה הבסיסית משמשת לו ככר גידול למה שהוא יודע לעשות היטב כבר למעלה משלושים שנה: שורות דיאלוג ארסיות, מעמדים קומיים, דמויות פאתטיות, והשילוב של כל האלמנטים האלו בצורה אינטליגנטית ומהנה.
תקציר באדיבות סינמטק ת"א