ישראל (1982)

ברגישות ובעוצמה קולנועית, מתאר דני וקסמן את מערכת היחסים בין יהודים לערבים, על רקע החיים במושבה גלילית. שמועה בדבר הפקעת אדמות ערביות בידי הממשלה, מסעירה את הרוחות במקום, גורמת להקצנה של שני הצדדים ומשפיעה על המתונים. המתח האירוטי בין בת המושבה לפועל שכיר ערבי, המועסק במשק של משפחתה, מסתיים בהתפרצות אלימה ומזעזעת, שאינה מותירה הרבה תקוות לפתרון הסכסוך הטרגי. | "כוחו של חמסין נובע במידה מרובה מעיצוב המציאות שהסרט מתרחש בה. בין שהסרט מתרחש ביום או בלילה, או בין שהוא מתאר את הנוף הגלילי או את פנים הבתים שבהם הדמויות מתגוררות, לתוצאה יש מהות קמאית רבת עוצמה, וכאן יש להחמיא לדוד גורפינקל שצילם את הסרט, וזו אחת מעבודותיו הטובות ביותר(...) המציאות בחמסין נראית כעומדת בפני פיצוץ או אפילו כליה, וזו אחת ממעלותיו הגדולות ביותר של הסרט, שיש לו ממד החוזה את הבאות, והוא נראה כיום רלוונטי כמו בעת הפקתו". אורי קליין הארץ. דצמבר 2011. | הסרט נחשב לחלוץ הגל הפוליטי בקולנוע הישראלי שפרץ ערב מלחמת לבנון הראשונה.