30/03/2017
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. אביתר בנאי
  2. Grandaddy
  3. Depeche Mode
  4. Nick Cave
  5. רונן בן טל
חדשים בג'אז באוזן
  1. Wadada Leo Smith
  2. Peter Berenstein
  3. Daniel Sarid
  4. John Zorn
  5. Jakob Bro
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר



אנשי הרוק של האוזן השלישית בוחרים את אלבומי השנה שלהם
הערות: הסדר הינו רנדומאלי. הבחירות הן אישיות לגמרי. קראו זאת כזרם תודעה המכיל מגוון דעות וטעמים. חלק מהאלבומים שהתברגו לרשימה אינם זמינים כרגע בחנות והם צפויים להגיע שוב בקרוב


 
Leonard Cohen - You Want it Darker
Leonard Cohen - You Want it Darker

אומרים שלאמן גדול יש רק שיר אחד לשיר, ואותו הוא שר כל חייו. לאונרד כהן שר את השיר העצוב של האהבה והמוות מאז שהיה אדם צעיר בהקלטותיו הראשונות מסוף שנות השישים, וכמו רואה שחורות שנבואתו חייבת להתגשם מתישהו, עזב אותנו השנה לאונרד כהן האהוב, לא לפני שהשאיר מתנה אחרונה, סוכריה מרירה בדמות אלבום של שירים חדשים, אפלים ומנחמים. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר כדברי המשורר, אבל על כהן השחר כבר לא יעלה ומהמקום הזה הוא שר את נפשו הפצועה. "אני כבר מחוץ למשחק", הוא קונן כמו בהשלמה עם מותו הקרב, והזמרות עונות כמו בתפילת אשכבה. עופר טל
(Columbia)



 
 
Explosions in the Sky – The Wilderness
losions in the Sky

וכעת, בסוף השנה, בחורף, אם מצאתם את עצמכם במרחבים מושלגים, על סף נקיק קרח בוהק כשמתחתיכם תהום אפלה ובמרחקים ערבות שלג וקרח מתפרסות – התקליט הזה הוא פס הקול המושלם לשממה הבוהקת והמהבהבת שלפניכם...היעדרם של בני אנוש בסביבה רק ממחישה עד כמה מרחבים "ריקים" שכאלו הם למעשה מלאים ופועמים בחיים. החיים האמיתיים – בהם תחילתה או סופה של שנה אינם חשובים באמת. מה שחשוב הוא הרגע הזה. אורן אדר בורלא
(Temporary Residence Limited)



 
Discharge - Decontrol - The Singles - Let Them Eat Vinyl
Discharge - Decontrol

וידוי - אני לא כל כך סובל תקליטונים. אף פעם לא הייתי מעריץ של לקום כל חמש דקות להחליף צד, אם מישהו אוהב את זה אני יכול להבין, אבל בשבילי חלק מהעניין הוא להספיק לשבת, לקחת שלוקס קפה, לקרוא קצת טקסטים, להסתכל על התמונות שעל העטיפה וכמובן שגם לצלם את העטיפה ולהעלות לאינסטגרם, היי, שרינג איז קרינג. "לט דם איט ווניל", או "פלסטיק הד" האנגליים הוציאו השנה תקליט כפול שמכיל את שבעת התקליטונים (סבן אינצ'ים) שדיסצ'ארג', מפלצות ההרדקור מאנגליה הוציאו. כמה שירים שאת/אתה מכירים מהקטלוג הזה יקבעו אם תיכנסו לגן העדן של מביני העניין או אל הגהינום של הפוזרים. תפסיקו לדבר על פנתרה, מטאליקה ודת'. זה לא מעניין. הלהקות האלה מתות. דיסצ'ארג', המיספיטס ואנטי סיימקס הם אבות הרוק, הפאנק והמטאל, כל השאר הם גרורות. ישי ברגר
(Earmark)



 
Swans - The Glowing Man
Swans - The Glowing Man

אני מודה שכששמעתי ששוב יוצא אלבום לסוונז, כבר רציתי אותו! הוא פשוט פנטסטי. אני אוהב את ההרכב הזה כבר 30 שנה. ובשנים האחרונות במיוחד, נעשו פלאים בהתפתחות הצליל הייחודי שלהם ועם זאת מוכרחים לבדוק כל דבר שהם משחררים, ללא פחד וללא משוא אזניים.. הרי לא נשים כספנו על זנב הברבור. ובכן, מה אומר ? שוב זה קרה..! אלבום מענג ומאתגר, ומשובח ממש. מתקבל הרושם שלסוונז יש עדיין מה לאמר ולהשמיע. מהעטיפה, דרך הפלסטיק המושקע, תרתי משמע. יורם הבר
(Young God Records)



 
Monolith Of Phobos – Claypool Lennon Delirium
Monolith Of Phobos – Claypool Lennon Delirium

*אלבום שקרוי על שמה של הזיה שחווה האסטרונאוט באז אלדרין בהיותו בחלל

לסלי אדוארד קלייפול, הבסיס-סולן-מוכשר של פרימוס, התנגש בבן הצעיר-מוצלח של לנון ונוצר מפץ מוטציוני מסחרר, מכושף ורועם. אחד היה משועמם. לשני היה בית פנוי וויסקי. לשניים היה חודש משותף בצפון קליפורניה וחזון אלטרנטיבי שכולו מערב. הם שאפו לחזור לפסייכדליק שורשי ולספייס רוק שמיימי. יהיה מה שיהיה. קלייפול נצמד לגיטרות כמו דוקטור הבודק את הדופק. שון לנון חטף לעצמו מקלות תופים והמציא לחנים מומצאים-כבירים. (פינק פלויד-פייפר וביטלס-ריבולבר). ונולדה הרמוניה מושלמת שלא לומר מרגשת, ואלבום בכורה (עם עטיפה מזעזעת) ושילוב מוזיקלי שמוציא מהדעת. וזה מעולה! (יעלה כמה שיעלה). אסא אופק
(ATO Records)



 
Mass Gothic – Mass Gothic
Mass Gothic

המוזיקאי נואל הרו החליט לעזוב את הרכב האינדי אותו הקים, "Hooray For Earth", ויחד עם ג'סיקה זמברי (מהצמד Zambri) הקים את "Mass Gothic": הלהקה הכי טובה שלא שמעתם השנה. למזלו, הלייבל הוותיק סאב-פופ האמין בו מהשנייה הראשונה (ועוד יותר למזלו, הטילו וטו על השם המקורי אותו רצה, "Bunny") ולקחו את ההרכב החדש תחת חסותם. התוצאה היא אלבום בומבסטי ו-ורסטילי, אפילו מולטי-ז'אנרי, שכל שיר בו שונה לחלוטין מקודמו. ריפים ודרונים כבדים לצד אלקטרוניקה רקידה, טקסטים חושפניים, מצבי רוח משתנים ואווירה מכשפת. כשמדברים על רוק אלטרנטיבי, מדברים בדיוק על זה.
נעם סטולרמן

(Sub-Pop)



 
Kevin Morby – Singing Saw
Kevin Morby – Singing Saw

זהו אלבומו השלישי של מורבי (בסיסט להקת Woods לשעבר, עוד לא בן 30!) ובעיני הטוב והמגובש מביניהם. בגוון קול נונשלנטי, ריוורבי ומוכפל לצד התערבות מינימליסטית ונכונה בעיבודים- בורא מורבי עולם משלו ששואב מלאונרד כהן, דילן וכריסטופרסון, אך גם מתגבש לכדי יצירה אינדיבידואלית יפהפה וייחודית. ארבעים דקות של רוקנרול מרענן, לאורכם שירים שמתאימים ומתחברים זה לזה בהקפדה ובכישרון וטקסטים שנונים וחריפים. מ-Dorothy הקצבי והמשוחרר לDrunk on a star החולמני והנאיבי. מומלץ בטירוף. מוטי כהן
(Dead Oceans)



 
NOFX - First Ditch Effort
NOFX - First Ditch Effort

נו-אפקס מנגנים מאז 1983 ועברו דרך ארוכה מאז שהיו להקת פאנק רעה ביותר, דרך התפוצצות הז'אנר באמצע שנות התשעים - ועד היום. בנקודה הזו נו-אפקס מכרו מעל לשמונה מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום החדש שלהם, מספר 13 בקטלוג העצום שלהם הוא אלבום כבד מהרגיל, שירי "המסיבה" נשארו בחוץ, כאן מדברים על המשפחה, על חברים שמתו ועל התמודדות עם התמכרות, הרבה שירים על הנושא האחרון. מכירים כששיר נתקע לכם בראש ולא יוצא? יש רק שיר אחד באלבום הזה שזה 'לא' קרה לי איתו. אני מת על הלהקה הזו ומת על האלבום הזה, ואולי כל מיני אנשים מהרוק מתו השנה, אבל דבר אחד שהוא בטוח – הפאנק-רוק לא מת. ישי ברגר
(Fat Wreck Chords)



 
LNZNDRF – LNZNDRF
LNZNDRF

וכעת, בסוף השנה, במרתף, אם מצאתם את עצמכם עם אורות מעומעמים, מקפצים בתנועות תזזיתיות למקצב מטרונומי, התקליט הזה ייקח אתכם להיכן שאתם רוצים ללכת. יותר חשוב, להיכן שאתם צריכים להיות. החל מפעימות מקצב הדארק ווייב/קראוטרוק של הקטע הפותח ועד סיומו של התקליט – רוחכם תחלוף בשריקה במועדונים אפלים של מחתרת שנות השמונים, לבוש שחור ואולי אף איפור כבד...והכי חשוב – אולי תצאו מהחוויה הזו עם תסרוקת מדובללת כמו של רוברט סמית...אך מעבר למלבושים או לתקופה מזוהה, מה שחשוב זו המוזיקה. אחחח איזו מוזיקה... אורן אדר בורלא
(4AD, Sonic Records)



 
Jeff Rosenstock - Worry
Jeff Rosenstock - Worry

יש אחד קוראים לו ג'ף רוזנשטוק אמריקאי מלונג איילנד שחי בג'יף המקומי שלהם ומדבר על המצב. בתור אחד לא מוכר במחוזותינו, אני ממליץ בחום על היכרות יותר מעמיקה עם הג'ף. לאלבום החדש קוראים "חשש", ואם יש מזומן זמין בכיסכם - אני ממליץ גם את הקודם. שווה כל שקל. מומלץ מאד לספונג'ה ופעילויות גופניות מגוונות. יורם הבר
(SideOneDummy Records)



 
Anna Von Hausswolff – The Miraculous
Anna Von Hausswolff – The Miraculous

אם מצאתם את עצמכם מרחפים באוויר, מטושטשים מנשימת עננים וערפל, שיכורים מתהילת אגדות נורדיות עתיקות, פעורי פה וקרועי עיניים מול דממה חורפית המאיימת להבקע ולהתפוצץ בכל רגע למפלים אדירים של עוצמה רגשית ורוחנית – התקליט הזה ישיב אתכם לקרקע, למציאות, למקום שאין מוצא או מנוסה ממנו – לחיים שלכם. כל האימה, המלכותיות,התוגה וההשראה האינסופית של הקיום. לא יכולתם לבחור מקום טוב יותר לנחות בו ומן הסתם, לא בהכרח זו היתה הבחירה שלכם, אבל מה שחשוב הם החיים. הרגע הזה, והמוזיקה. אורן אדר בורלא
(City Slang)



 
Metallica - Hardwired... to Self-Destruct
Metallica - Hardwired

לאחר רבע מאה החליטה להקת המטאל הגדולה בעולם לשחרר את הרצון לקלוע לטעם כזה או אחר והמשיכה לעשות את מה שהיא עושה הכי טוב כאילו לא היו בדרך כל מיני זוועות שלא ננקב בשמן. האלבום הקודם רמז על הכיוון, אך עם האלבום החדש מטאליקה (כמו סטינג, דרך אגב) הוכיחה שאפשר לחזור לפסגה ולחשב מסלול מחדש. בהצלחה! רועי ברגר
(Blackened)



 
הצ'רצ'ילים - Live
הצ'רצ'ילים - Live

בנובמבר 2015 נפל דבר בשמי הרוק לתולדותיו, כשלהקת הצ׳רצ׳ילים המיתולוגית, שאלבום הבכורה שלה שם אותה בצמרת העולמית של המוזיקה הפסיכדלית, התאחדה לשתי הופעות היסטוריות לרגל 50 שנים להקמתה (לאחר ש 43 שנים לא ניגנו יחד). ההפתעה היתה מוחלטת. פרץ האנרגיה, התנופה, הקלילות, האיכות. ההגשה.. השירה הצלולה-סדוקה של שושן, הגיטרה המזמרת של רוב האקסלי, הבס העוטף של גביראלוב, יחידת הקצב האנרגטית של התופים-קלידים וכמובן מופע המיתרים המסחרר של רומנו, שהזכיר שוב מי הוא גיבור הגיטרה הבלעדי בישראל. האלבום הזה הוא שוק חשמלי.
הוא שוס. אסא אופק
(הוצאת זהב שחור)



 

 
Suicide - Alan Vega and Martin Rev
Suicide - Alan Vega and Martin Rev

הוצאה מחודשת בויניל

מוזיקה אלקטרונית היא בדרך כלל "קרה", "מתכתית", "מנוכרת", לא במקרה של Suicide, הצמד הניו יורקי שקם בתחילת הסבנטיז היה הרכב רוק'נ'רול לכל דבר, שהשתמש בכלים אלקטרוניים במקום בגיטרות. שני האלבומים שלהם יצאו מחדש ע"ג תקליטים, בתחילת השנה, שבועיים לאחר מכן נפטר הסולן אלן וגה תנצב"ה, אבדה גדולה. מזל שיש מזכרת מסתובבת. כמו הנשמה. מוטי כהן
(Superior Viaduct)



 
יאיר יונה - חרב
יאיר יונה - חרב

יאיר יונה עשה לנו יופי של פס קול לנוראה שבמלחמות. במלאכת מחשבת תפר לנו מעיל מוזיקאלי שקפקף ואפלולי כאחד. לא ארוך מדי ולא קצרצר מידי. גאוני. לא פחות. רצועה אחר רצועה נשזר בעדינות. מחרחר או מרפרף ומתנפנף, ומותיר חותם. ועוד איך! נוגע בכולנו. מזקנים שבעי מלחמות ועד תינוקות שלא ייבש חלבם. ההוויה הישראלית ללא מילים. כמו שצריך. הידד! הבו לנו חרב. ללא ספק - מהתקליטים שעוד ידובר בהם גם בעוד דור. יורם הבר
(קמע)



 
Radiohead - A Moon Shaped Pool
Radiohead - A Moon Shaped Pool

זוכה פרס הגראמי לאלבום האלט-רוק הטוב ביותר

מעטים ההרכבים שמתמידים לטפס במעלה מדרגות היצירה ולשמר את איכותם הנובעת, לשפר אותה מהקצה, להמציא גלגל חדש שצורתו כמעט עגולה. אפילו די מושלמת. מעטים המצליחים לטפס שוב על סקאלת המוזיקה, בביטחון של רב אמן ולא נופלים ממרום החשיבות עצמית ומטען הרקורד העשיר, צוללים אל שממון בזוי או עייפות תהומית. רדיוהד כל כך טובים באלבום החדש. שוב הם טובים. כמו מעולם לא עזבו וכמו תמיד יפתיעו ותמיד ירגשו. אלקטרו-רוק? ארט-רוק? טום יורק? צ'יל אאוט בחלל שנמשך שעה ושלא נגמר ואחר כך - שיישרף. אסא אופק
(XL Recordings)



 
Pixies - Head Carrier
Pixies - Head Carrier

אתם לא רציניים שלא שמעתם עדיין את הפיקסיז החדש! באמת אבל! הקאמבק של הפיקסיז הוא ע ד י י ן אחד הדברים הכי מרגשים שקרו בעשור הזה. האלבום הקודם שהם הוציאו ("אינדי סינדי") היה מושלם, האלבום החדש הוא מושלם!, העולם צריך להגיד להם תודה. פרס תודה מהעולם. אין עדיין כזה? צריך לעשות כזה.ולחנוך אותו על ברכי הפיקסיז. שלום תודה.
ישי ברגר

(Pixiesmusic)




 
Clear Light - Clear Light
Clear Light - Clear Light

הוצאה מחודשת ע"ג דיסק

ריאישיו שכולל בונוסים רבים לאלבום היחיד של ההרכב הפסיכדלי מ-1967 קליר לייט, התקליט יצא די סמוך לאלבום הראשון של הדורז (ועם אותו מפיק פול רוטשילד) וההשפעות ניכרות עד לא נתפסות, עם זאת מדובר ביצירת מופת מקורית עד מאוד. מוטי כהן
(Big Beat Records)



 

 
DIIV – Is This Is Are
DIIV – Is This Is Are

ההרכב של זאקרי קול סמית' הגאון (לשעבר גיטריסט הביצ' פוסילז) שחרר בתחלית השנה את האלבום השני שלהם שהתעלה מעל לכל הציפיות האפשריות. אחרי שנתיים של עבודה סיזיפית באולפן לצד התמכרות להרואין (למקרה שתהיתם מדוע סיבוב ההופעות השנה בוטל באמצע, עוד לפני שהספיקו להגיע להופעה המתוכננת בתל אביב), סמית מגיש אלבום ארוך, כמעט אפי, עשיר ומוקפד שמצליח לרגש מהספירה הראשונה של המקלות תופים. שכבות של גיטרות שמיימיות עמוסות ריוורב, קולות מהדהדים ותפקידי בס מלנכוליים, אבל הכל במעטפת מעט פופית עשויה היטב. שוגייז מודל 2016. נעם סטולרמן
(Captured Tracks, February)



 
Useless ID - State Is Burning
Useless ID - State Is Burning

יוסלס איידי, אחת הלהקות הכי ותיקות שיצאו מחיפה, נתנה לנו השנה אלבום חדש הכולל 15 שירים ופחות מחצי שעה של זעם, מלודיה ואהבה לראמונס. זו לא חכמה לקרוא להם אחת הלהקות הכי מקצועיות בארץ, אבל עם האלבום החדש יוסלס מאיימים על התואר העולמי. עם כל הכבוד ללהקות אחרות (ויש המון), מדובר באלבום הפאנק של השנה. ולא רק בחיפה. רועי ברגר
(Fat Wreck Chords)



 
Ryley Walker – Golden Sings the Have Been Sung
Ryley Walker – Golden Sings the Have Been Sung

שלושים שניות מהורהרות מגיטרה ומספר כלי נשיפה מקבלות תפנית חדה ונשברות בן-רגע אל תוך נהר פולקי קצבי ושוטף. כך נפתח האלבום החדש של ריילי ווקר, ומה שמעלה תהייה לגבי הכיוון המוזיקלי אליו פנה– נענה בתזכורת ברורה- ווקר הצעיר, שהושווה לא פעם לגיטריסטים ג'ון מרטין ולג'ק רוז רחוק מלהיות מוזיקאי חד-גוני וממשיך לנסות חומרים ולחפש, ויש לו את כל הכלים הדרושים לכך: מצבור של כישרון, הומור, בשלות וחכמה בגוף של בחור בן 27 בסך הכל. מסע בין פולק אוונגארדי ואקסצנטרי לבין מוח נבון השולף מילים בזרם תודעה טבעי ומרגש (נראה אתכם עומדים בפני Funny thing she said). אנו עדים להתהוותה של אגדת פולק! מתן אלחדף
(Dead Oceans)



 
Johnny Thunders ‎– So Alone
Johnny Thunders ‎– So Alone

אלבום כפול בהוצאה מחודשת ע"ג דיסק

ב-1977, אחרי סיבוב ההופעות של ה Heartbreakers, הפך הממבר ג'וני ט'נדרס לגיבור פאנק אנגלי, לאלבום הסולו הראשון שלו הוא גייס נבחרת כוכבים כפיל ליינוט מThin Lizzy סטיב מאריוט מHumble Pie / Small faces כריסי היינד (The Pretenders) ועוד, ט'נדרס שחרר בקריירה שלו אלבומים מקושקשים בלי סוף אבל במקרה שלפנינו - הו לא! זו קלאסיקה. מוטי כהן
(Real Records)



 
אביב גדג' – שרף אורנים
אביב גדג' – שרף אורנים

שירים שהם העונג שבכאב, האושר שבתסכול. הצמרמורות, הגעגוע, האהבה. כמה אהבה שאביב לא מחביא, אלא נותן לה דרור דרך המילים והמנגינות שמציפות את אלבומו החדש. ה-3 במספר, עוד חוליה בתכשיטי הסולו שלו. תכשיט שמשלים את הכתר מעל ראשו. מהפתיחה, דרך "כאבי גדילה" שקורע את הלב. זעקות השבר בשיר הנושא, רכבת דוהרת בנשמות מנייר וההפקה הנפלאה ב "הופ"! מי שהיה נכווה. מי שנכווה מבקש עוד. משה מזרחי
(קמע)



 
Iggy Pop Post Pop Depression - Live At Royal Albert Hall
Iggy Pop Post Pop Depression - Live At Royal Albert Hall

השנה חבר קיסר הרוקנרול איגי פופ אל מלכת הסטונר ג'וש הומי באחד מהאלבומים הכי טובים בקריירה של שניהם. מעבר לממתק הזה, זכינו גם באלבום הופעה מהאולם הבריטי המלכותי שכולל את כל שירי האלבום המשותף למעט אחד, ועוד כמה שירים מהקריירה של פופ. אם האלבום מוציא את המיטב משני היוצרים, ההופעה מדגישה עד כמה. רועי ברגר
(Eagle Rock Entertainment)



 
אלבום השנה של האוזן השלישית:
David Bowie – Blackstar
David Bowie – Blackstar

וכעת, בסוף השנה, בחירתנו ברורה, אף אם לא מפתיעה. יש שאומרים - מתנת הפרידה של בואי לעולם המוזיקה. אמן התיאטרליות והאשליות מעטר את גסיסתו לתקליט פרידה, "מוצר" אחרון בימי חייו, אבל, בואו נפרד רגע מקרנבל המתים והילולת המדיה החלולה כמסיכת פנטומימאי. בסופו של דבר, בסופה של שנה, בסופם של חייו של בואי, נותרנו עם התקליט הזה בלבד. התקליט ותוכנו המוזיקלי. ולזכותו של בואי יאמר שהתוכן אינו נופל מהתפאורה המשוכללת ומעוררת השאלות. בנוחות עילאית עשה כאן בואי את מה שתמיד ידע לעשות היטב: לכתוב שירים טובים ולהגישם בסטייל, בעיבוד ובמינון הנכונים רק להם. הוא תמיד ידע שעולם המאזינים יירד לסוף דעתו במוקדם או במאוחר ועדיף מאוחר מאשר אף פעם.
כעת, בסוף השנה, כשאנו יודעים פחות או יותר עד היכן נצטרך לרדת בכדי להגיע לסוף דעתו, כדאי, מן הסתם, שניקח את זמננו עם Blackstar.
ההצגה נגמרה, האורות כבו, אך המוזיקה עדיין מהדהדת באולם, בעולם. וכך, כל עוד אנו מאזינים לה, נושמים אותה פנימה, דייויד בואי עדיין פה. האם יש דרך טובה יותר לממש חיי נצח?
אורן אדר בורלא

(Columbia Records)