19/04/2018
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Jack White
  2. Future
  3. Hiatus Kaiyote
  4. David Byrne
  5. ג׳יין בורדו
חדשים בג'אז באוזן
  1. Matthew Shipp
  2. Vincent Herring
  3. Hear In Now
  4. Made To break
  5. Marc Ribot
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר



אנשי ג'אז באוזן בוחרים את אלבומי השנה


Nicole Mitchell

מה זה ג׳אז בזמנים האלה ולאן הוא הולך? מבלבל משהו, שכן אחת לתקופה תעלה הקלטה שתערער על היסודות המוכרים לנו כאלטרנטיבה שביכולתה לשנות ולעצב את פני הז׳אנר ביחס לצורה שאנו תופסים אותו. ואם לכנס את מכלול הכיוונים באלבום הזה לידי תיחום, לא מן הנמנע שיטפס במעלה רשימות אלבומי ה-׳סול׳, ׳גוספל׳ ו-׳מוזיקת העולם׳ של השנה. יודעים מה? ייתכן שכאן טמון המענה לשאלה. וזה קצת משעשע, כי עוד ידברו על יופיו וייחודיותו בעולם הג׳אז וימקמוהו בין יתר המוזיקאים שיצאו עם בשורות מכוננות בשנה האחרונה כי כך נהוג, אף כי קורה כאן משהו גדול הרבה יותר, מושקע ומשופע הנושא בשורה חוצת יבשות. בחזית- חלילנית אפרו-אמריקנית ילידת שיקאגו, שפעילותה החלה בתחילת העשור הקודם תחת הלייבל Dreamtime והמשיכה דרך Delmark ו-RougeArt. לצידה- שביעיית נגנים ונגניות, ביניהם הצ׳לנית טומקה רייד ה׳קדרית׳ המוזיקלית המפסלת כל דבר בו היא נוגעת, הגיטריסט אלכס ווינג שמגדיר מחדש את השימוש באפקטים תחת קונטקסט מאתגר, והפרקשניסטית ג׳וביה ארמסטרונג שערה לדקויות ולניואנסים קטנים והעבודה שהיא עושה כאן היא פנומנלית. מסע מורכב ולא קצר שיתחיל בבניה סבלנית ומוקפדת של סשן ג׳אז-רוק מיסטי ואפל אך גם מלודי לאורכו, ויתנקז לרגעי שיא בדמות שירת הגוספל\ספוקן-וורד הכריזמטית האדירה של אברי יאנג. אלבום מכונן שימוסמר בארון התיעודים של הג׳אז החופשי לדורותיו.
מתן אלחדף

(FPE | CD/2LP)



Jaimie Branch

אם החצוצרנית ג׳יימי בראנץ׳ לא הייתה משנעת עצמה לניו-יורק להיכנס למסגרת מוזיקלית לימודית ולקחת חלק אקטיבי יותר ב'ברנז'ה' המקומית, לא מן הנמנע שהטקסט הזה לא היה נכתב. אבל הסיפור שלפנינו נוגע בקצת מעבר לנרטיב האינהרנטי של שינוי מיקום כהזדמנות לתרחישים פוטנציאליים, שכן עוד במבט חטוף על קליפ הפרומו לאלבום נגלית לעיניך בת אנוש בלתי-שגרתית בכלל: מין טיפוסית מחוספסת ומגניבה שדון צ׳רי ואורנט קולמן נמנים על מושאי ההשראה שלה, אשר טוענת בהומור שלולא הייתה מוזיקאית, סיכוי לא רע שהייתה הופכת קרימינלית (!). מאז, עבדה תקופה כטכנאית הסאונד של קן ונדרמארק בשיקאגו והספיקה לעבוד ולהשתפשף בחברה מפרה בדמות ניקול מיטשל, מתנה רוברטס, מארק ריבו, וויליאם פארקר, פרד-לונברג-הולם ועוד קולגות עליהם גדלנו ועודנו במשך השנים. קשרו את התיאורים העסיסיים האלה לכך שאלבום הבכורה הרשמי שלה מלווה בנגנים מהשורה הראשונה של הג׳אז החופשי בארה״ב, שהיא עד לא מזמן הייתה בסך הכל סטודנטית בברוקלין ואת פילוס דרכה בתלם הלא קונבנציונלי. מעניין, לא? חכו שתשמעו איזו חגיגה הולכת בפנים. תגלית השנה.
מתן אלחדף

(International Anthem | CD/LP)



James Blood Ulmer with The Thing – Baby Talk

כנראה שזו תהיה הפעם האחרונה שאכתוב כאן על אלבומים של The Thing, המפלצת התלת ראשית מייד אין סקנדינביה, בהנהגתו של מטס גוסטפסון, אבל נראה שזו תהיה המתוקה מכולן. הטריו הזה שמספק חוויה טוטאלית וחסרת מעצורים בכל מפגש איתו, הוא אחד מהכוחות המשולבים האימתניים ביותר שעולם ה-free jazz קיבל בעשר ומשהו השנים האחרונות. ואז, דווקא ברגע שבא לך להגיד שאולי די, מגיע האלבום הזה והנוק אאוט מונחת בפעם המי יודע כמה. יש דברים שקשה להסביר במילים, אבל המוזיקה של מטס גוסטפסון מייצרת איזושהי דריכות פיזית, כאילו הגוף צריך להיות מוכן לאגרוף הבא עלינו לטובה. כן, המוזיקה של The Thing היא כוחנית ואלימה, כיאה לאנשים שמגיעים מאזורי החושך בסקנדינביה, אבל היא עלולה בשיאה להעיף אתכם באוויר ברגע של התעלות.(רוחנית?)
שיתוף הפעולה המפעים שיצא השנה עם לא אחר מאשר הגיטריסט James Blood Ulmer, נראה כ״כ טבעי עד שהוא עלול לקנות לחבורה הזאת מקום בגן עדן. Blood Ulmer, מאושיות האוונגרד ג׳אז האמריקאי מאז שנות ה-80, ואחד שהבלוז השחור טבוע בעצמותיו, לא באמת קיבל את ההכרה הראויה מחוץ לחוגים המצומצמים ביותר והאפשרות שלו לא רק להוביל את אחד ההרכבים המשפיעים והדומיננטיים של זמננו, ׳להכתים׳ את המוזיקה שלהם בסאונד שלו וליצור יחד איתם את אלבומם הגדול ביותר - היא מופלאה.
טל אורן

(Trost / The Thing Records | CD, LP)



Chicago / London Underground  - A Night Walking Through Mirrors

כל מפגש עם המוזיקה של רוב מזורק בשנים האחרונות מקרב אותנו, צעד אחר צעד, אל ההכרה בעובדה שכנראה מדובר במכשף. אחרת לך תסביר איך זה שבכל פעם מחדש, המוזיקה שלו מעבירה בנו צמרמורת, לך תסביר את זה כשהמוזיקה גורמת לגעגוע לאיזשהו מקום שמעולם לא ביקרת בו? לך תסביר את הניצוץ בעיניים ואת זה שאולי זה הכל בכלל חלום?
תחילת 2017 מביאה עוד הקלטה חדשה של מזורק, והפעם רביעייה באוריינטציה כאילו ׳פרי גאזית׳. מפגש בין מזורק והמתופף צ'אד טיילור, עם ג'ון אדוארדס ואלכסנדר הוקינס הבריטים. מפגש שהוקלט בלונדון לציון 20 שנים לשיתוף הפעולה בין מזורק לטיילור במסגרת ה-Chicago Underground Duo, והוא מביא את כל האלמנטים שיש במוזיקה של השניים לנקודת קיצון מענגת במיוחד. אמביאנט, נויז, פסיכדליה, גרובים שבטיים, מחזוריות, מקוריות וטירוף.
עברו כמה חודשים מאז הקשבתי לאלבום הזה לאחרונה, והחזרה אליו עכשיו לא משאירה מקום זעיר לספק, רוב מזורק, על אין ספור הפרויקטים שלו, הוא אחד האמנים האמריקאים הגדולים שחיים בינינו, אל תתנו למוזיקה שלו לחמוק.
טל אורן

(Cuneiform | CD)



Roscoe Mitchell – Bells From the South Side

יש רגעים בהם כל מיני מושגים והגדרות קצת הולכים לאיבוד בתוך ים של קלישאות וזיופים, כשהסכנה הברורה והמידית היא מה יקרה כשנתקל בדבר האמתי? אז רק שיהיה ברור כבר עכשיו, האלבום הכפול והחדש של רוסקו מיטשל, זה שהגיע אלינו ממש ברגעים האחרונים של 2017, הוא ׳ביי פאר׳ אחד הטובים ששמענו השנה, נקודה. אז על מה לעזאזל אנחנו מדברים כשאנחנו זורקים לאוויר מושגים כמו ׳מוזיקה מודרנית׳ או ׳אוונגרד׳? מה בכלל ראוי להכנס תחת הכנפיים הרחבות של אותו דבר חדש וחד פעמי ?סביר להניח שהתשובות לכך הן בלתי נגמרות, וכך הן גם הקלישאות החבוטות שסובבות אותנו ביום יום.
רוסקו מיטשל הוא אחד הפיונירים של המוזיקה החדשה והמסעירה שמגיעה משיקגו, זו שדמויות כדוגמת ניקול מיטשל ואלבום השנה המדהים שלה, ג׳יימי בראנץ׳ הנפלאה, מתנה רוברטס או רוב מזורק, מחדשים ופועלים בתוכה ובאותם האזורים המאתגרים וחסרי הפחד של מוזיקה שחורה ויצירתית, זו שרוסקו מיטשל על שלל המשקפיים הצבעוניים שלו, גילו המופלג ודמותו הגבוהה והרזה, דואג לרסק אל מול עינינו המסונוורות בפעם המי יודע כמה.
טל אורן

(ECM / 2017)



Air – Air Time

עוד ייצוג, אחרון, למוזיקה משיקגו, והפעם זה ה-Reissue המרגש במיוחד שיצא השנה בתקליט לאחד האנשים וההרכבים היותר מעניינים ובעיקר מרעננים של הפרי-אוונגרד ג'אז בשנות ה-60 וה-70.
– Air של הנרי ט׳רדגיל. המוזיקה של טרדגיל באמת ובתמים לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים והאלבום הזה משנת 78, הוא פנינה יקרה מפז. ט׳רדגיל, שתמיד מרגיש קצת כמו נטע זר, מישהו שאוהב לשחות בצורה קצת מוזרה, החל את דרכו אי שם בסוף שנות השישים לצד אנשים כמו אנתוני ברקסון, מוהל ריצ׳רד אברהמס, ליאו סמית ורוסקו מיטשל, בימי שיקגו העליזים והפריצה של ה- AACM לתודעה. Air, ההרכב פורץ הדרך שלו, יכול וצריך לשנות כמה מהתפיסות המקובלות כלפי המושג הבעייתי הזה ׳ג׳אז׳, ובעיקר מלמד אותנו דבק או שניים על חיוניות ושמחת חיים.
מהדורה מוגבלת, סאונד מושלם, מה צריך לבקש יותר? Masterpiece
טל אורן

(Nessa | LP)



Bill Orcutt – Bill Orcutt

לפני שנדבר מוזיקה, בואו נאמר את האמת, התמונה שמעטרת את חזית האלבום הזה הייתה יכולה להימנות בקלות על היפות שצולמו ב-2017. עבור חלקכם, כמו גם עבורי עד ממש לא מזמן, כנראה שהאדם המזוקן טרוד-המבט שמופיע בה הוא אנונימי. חלקכם לעומת זאת תזכו להבזק של פמיליאריות, תחככו בזיכרונכם ותגלו שאתם מזהים את האיש מלהקת הנויז המופרעת Harry Pussy שפעלה במיאמי במחתרתיות בתקופה בת כמה שנים באמצע שנות ה-90. הרבה עבר על ביל אורקט מאז. בעיקר הרבה חרא. פירוק הלהקה הוביל לפירוק הנישואים מאשתו שהייתה חברה בה, ואלה הולידו התחלה חדשה בסן-פרנסיסקו והופעות סולו ניסיוניות על גיטרה אקוסטית חורקת בת ארבעה מיתרים הנשמעת במקרה הטוב כמו בנג'ו מקולקל. עשר שנים לאחר ההקלטה הרשמית האחרונה, הוא גרר את עצמו להקליט אלבום סולו על חשמלית שכולו אינטרפרטציות מהורהרות ויפהפיות לשירים שהוא אוהב- מגובש וסבלני יותר. כך בא לעולם תיעוד מוזיקלי מענג, לא רק עבור חובבי מארק ריבו, פרד פרית' ודומיהם שאין ספק שייהנו ממה שקורה כאן - כי אם עבור חובבי גיטרה חשמלית מלוכלכת בכלל.
מתן אלחדף

(Phalilalia Records | CD, LP)



Alice Coltrane

איזשהו ניחוח חזק באוויר אומר לנו שמדובר באחת ההוצאות המדהימות של השנה, בכל ז'אנר. אליס קולטריין בהקלטות מהאשראם שלה בשנות ה-80, הקלטות שיצאו במקור על קלטת ועכשיו במסגרת החלק הראשון בסדרת world spirituality classics של הלייבל Luaka Bop. בין מנטרות, צלילים מעולמות אחרים, רוחניות ופסיכדליה, אליס קולטריין לוקחת אותנו למסע מצמרר בנבכי נפשה. מעבר לכל ז׳אנר והגדרות, והרבה מעבר לציניות המתבקשת, המוזיקה הזו פשוט בולעת אותנו פנימה. אפשר לחוות מוזיקה כמשהו גדול מהחיים, איזה דבר קוסמי שגורם לך להאמין, במה? זו כבר שאלה אחרת. בשורה התחתונה פשוט כל כך מרגשת עד שקשה להסביר את ההיפעמות הראשונית מולה. ההוצאה הזו מצטרפת לעוד שתי הוצאות מחודשות אדירות בתקליטים, זו של cosmic music, אחד הסשנים האחרונים של ג׳ון קולטריין עם אליס, אלבום שיספק לכם חוויה חוץ גופית, ולThe Elements הנפלא עם ג׳ו הנדרסון, תקליט שירגש כל חובב ספיריטואל ג׳אז באשר הוא. Turiyasangitananda פורץ בקלות את הגבולות המדיטטיביים וה׳רוחניים׳ ופועל על המוח ועל הגוף במימד אחר לחלוטין מזה שניתן לדמיין. מעין ריחוף פסיכדלי מהפנט, מינימליסטי וטהור, כזה שגורם לך לתת תשומת לב דווקא לדברים הקטנים והחבויים ולראות מעבר למעטפת החיצונית. Pure Joy
טל אורן

(Luaka Bop | CD, 2LP)



Thelonious Monk - Les Liaisons Dangereuses

אין כמו המוזיקה של תלוניוס מונק כדי לשמח אדם ביום בהיר, בכל רגע נתון היא תספק לנו הנאה ללא גבולות וסיפוק אדיר. אושר כפול ומכופל נרשם כשהגיעה אלינו ההוצאה המשובחת והמוגבלת של Sam Records לפסקול סרט של הבמאי הצרפתי רוג׳ר ואדים שהקליטה הרביעייה של מונק בפריז בשנת 1959. האלבום הרביעי של מונק באותה שנה מכוננת, מציג גרסאות שונות לקטעים מהרפרטואר שלו כשאל הרביעייה הקלאסית מצטרף הסקסופוניסט הצרפתי בארני ווילן. המוזיקה הזו ששכבה בארכיונים עד לאחרונה, עושה הכל מלבד להיות צפויה. היא קרקסית, אנרגטית, צבעונית ומרתקת. הסיפור אומר, שבזמן הקצר שהיה בנמצא מונק לא הספיק לכתוב מוזיקה חדשה, והתוצאה היא לא רק תוספת נהדרת לקטלוג המונקי ותקליט חובה לכל חובב ג׳אז, אלא גם אחת ההוצאות השוות של השנה האחרונה ומקום נפלא להעמיק או להתחיל את ההיכרות עם אחד הגדולים של המאה ה-20. Brilliant
טל אורן

(Sam Records | LP)








כתבו לנו YouTubeהאוזן השלישית בפייסבוקהאוזן השלישית בטלפון