30/03/2020
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Claypool/Lennon
  2. Dream Theater
  3. Steve Kilbey
  4. Tom Waits
  5. Bohemian Rhapsody
חדשים בג'אז באוזן
  1. Charles Mingus
  2. Alice Coltrane
  3. Charles Lloyd
  4. Aaron Parks
  5. The John Betsch Society
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר



אנשי הג'אז של האוזן השלישית בוחרים את אלבומי השנה שלהם
משיקגו תבוא הבשורה ... סיכום 2019 בג'אז וסביבותיו המעורערים


 
Matana Roberts / Coin Coin Chapter Four: Memphis
Coin Coin Chapter Four: Memphis

Here we go ... אלבום השנה. סערה. ככה בדיוק נשמעת צמרמורת. האלבום הכי אמיץ של מתנה רוברטס, הסיפור המרתק ביותר שהיא סיפרה עד עכשיו, החלק הרביעי בסדרה המתמשכת: coin coin, מגיע לממפיס ויחד איתו המוזיקה של מתנה מגיעה למקום המדהים ביותר שניתן לדמייו. נכון, חלום הבלהות של אחד יכול בקלות להיות הפנטזיה, המקום להתנחם בו, של אחר, אנחנו בוחרים בקנאות את הצד השני. מתנה רוברטס, שחורה, סקסופוניסטית, ווקאליסטית, אוונגרדיסטית בכל אחד ואחד מחלקי גופה, מזוהה בד"כ עם הרוח המוזיקלית שבאה משיקגו וכמובן עם ה-aacm. הפעם, עם הרכב חדש ומוזיקאים מהסצנה החופשית בניו יורק (ת׳רסטון מור, נייט וולי, חנה מרכוס, סטיב סוול) ונגן העוד המצרי-קנדי סאם שלבי, כל זה הופך לאחת מנקודות הרתיחה הגדולות במוזיקה העכשווית. שלא תטעו, המוזיקה של רוברטס היא לא ׳משחק ילדים׳, היא קשה, היא מעיקה, היא צורחת, היא טוטאלית, היא מביאה את הבשורה. תקשיבו לה בכל כוחכם, תאהבו, תשנאו, תרגישו אותה בעצמות, תנו לזה לחלחל פנימה, לכאוב. לא באנו לכאן כדי להנות. יש פה נויז, דרונס׳, פולק, אוונגרד - וזה ג’אז בכל רגע ורגע. רוברטס מתעמתת עם החלקים האפלים ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תזכרו את הצרחה של אבי לינקולן ב-we insist, היא חיה וקיימת כאן, גם איילר כמו מצוטט בפתיחה, גם W.C Handy, מכאן והלאה זאת מתנה. תהנו.
טל אורן



 
Angel Bat Dawid – The Orcale
Angel Bat Dawid – The Orcale

אחד האלבומים המסקרנים של השנה, הבטיח הרבה ומקיים בגדול. לא רק שחייבים לדבר על ה'כח' הנשי והכל כך משמעותי במוזיקה החדשה, הסיפור השנה מגיע מעיר הרוחות, שיקגו, ואיתו כמה נשים שמשנות לחלוטין את המשחק, ואחת שהיא עדיין קצת בגדר אניגמה -
אנג'ל בת דויד, איזה שם לעזאזל! והשם הזה כמו מאגד בתוכו את כל מה שרצינו לומר, את מה שכבר נאמר ואת מה שעוד נגיד ...
אנג’ל בת דויד, גבירותיי ורבותיי, ׳האישה הגדולה מהחלומות׳ שמביאה עלינו את הדבר הזה שקשה להגדיר במילים, מוזיקה שמימית, כישוף, מה זה בכלל הדבר הזה? מכירים את האמירה על השלם שגדול מסך חלקיו? זה בדיוק המקרה, כל רגע כאן הוא מדהים, אבל העוצמה הגדולה שמתרחשת בזמן האזנה לאלבום הזה, היא פשוט דבר חד פעמי. ספיריטואל, ספיריטואליזם, גוספל, פרי-ג’אז, ג’אז. שכבות על שכבות של זיכרונות מוזיקליים קטנים, קולות וכאב, הכל מתלכד לכדי היופי הגדול הזה. אנג’ל בת דויד, כנסו לסטייט אוף מיינד הזה עכשיו, ואף מילה על המוזיקה. תקשיבו – the future is now

טל אורן



 
 
Jaimie Branch – Fly Or Die II
Tyler The Creator

ג'יימי בראנץ' עשתה לנו את זה ובגדול כבר באלבום הראשון והמצוין שלה שיצא בלייבל פורץ הדרך משיקגו, International Anthem. הסקרנות היתה גדולה לקראת החלק השני שהגיע השנה, ואכן מדובר בנוק אאוט. כבר הפתיחה של הקטע השני מכריזה בגאון שמדובר במשחק  מכור. 
It’s a prayer for America / Amerikaka היא זועקת וגרוב איטי ומזדחל של תופים, בס וצ׳לו, שמזכיר במשהו את Dogon A.D של ג’וליוס המפיל, מסחרר קלות את החושים, וכשהחצוצרה והקול של בראנץ׳ נכנסים לפעולה, אנחנו כבר עמוק בפנים. המבטים מסתובבים, העיניים נפתחות, ואין דרך חזרה, והגרוב סוחף, והמוזיקה דוקרת, וג׳יימי בראץ' היא פשוט אנדר-סטייטמנט לכל הדבר הזה שאנחנו אוהבים לקרוא לו מוזיקה חדשה.
טל אורן



 
Art ensemble of Chicago – we are on the edge
we are on the edge

"אנחנו על הקצה" הוא כותרת הולמת בהחלט לסיכום יובל שנים לפעילותו הענפה של ההרכב שכונן, עיצב, מיתג והנהיג את ספרת הג'אז החופשי בארצות הברית בחמישים השנים האחרונות, לא כל שכן פלרטט עם כל קצה, צלל לכל תהום והאמיר לכל פסגה רוחנית ואמנותית שניתן להעלות על הדעת. הגרסה העדכנית כוללת לא פחות מעשרים נגנים, פרפורמרים ומשוררים (ביניהם ניקול מיטשל, טומקה ריד ומור מאדר) המובלים על ידי זקני השבט רוסקו מיטשל ודון מויה. ש ע ת י י ם ו ע ש ר י ם ולאורכן גרוב אקסטטי הייחודי לאנסמבל, מוזיקה קלאסית' מודרנית מצמררת וספוקן וורד פוליטי-קברטי. ארוך, לא קל, אך מתגמל ומופלא. כמו תמיד
מתן אלחדף



 
Eric Dolphy ‎– Musical Prophet: The Expanded 1963 New York Studio
Eric Dolphy

בשנת 1995 הופיעה מהדורה שלמה ומפוארת של מכלול ההקלטות של אריק דולפי בחברות "פרסטיז'" ו"ניו ג'אז". מאז, ראינו בעיקר הוצאות מחודשות, אוספים ובוטלגים שונים שלו ללא כל חידוש משמעותי. זה השתנה בשנה שעברה עם סט מושקע במיוחד של חברת "רזונאנס" בשם Musical Prophet (שלושה תקליטים שכבר סולד אאוט ושלושה דיסקים). הסט כולל חומרים שהוקלטו בשני סשנים באולפן בתחילת יולי 1963 (וקטע אחד נוסף ממרץ, 1964). שניים מבין שלושת אלבומי המופת בסט הופיעו בעבר: Conversations ו- Iron Man והם מופיעים בגרסת המונו המקורית כפי שהוקלטו (עותק מקורי של דולפי עצמו שהתגלגל לידיו של החלילן ג'יימס ניוטון). התוספת המשמעותית נמצאת באלבום השלישי עם 85 דקות של הקלטות שטרם נשמעו בעבר! למרות שמדובר בטייקים אלטרנטיביים, זוהי מוזיקה שהיתה ניסיונית במהותה, לכן קיים בה חידוש רב. אריק דולפי מנגן בכל שלושת הכלים בהם שלט כרב-אמן בלתי מעורער: סקסופון אלט, קלרינט בס וחליל. המוזיקה כוללת קטעי סולו, דואטים, רביעיות, חמישיות וכו'. לצד רפרטואר מוכר של דיוק אלינגטון, פאטס וולר וסטנדרטים של ויקטור יאנג וארת'ור שוורץ, ישנן יצירות חדשות של דולפי עצמו והמשתתפים הצעירים (וכיום ידועים) שנטלו חלק בסשנים ההיסטוריים הללו. שנת 2019 הפתיעה בתגליות של כמה מהגדולים – המהדורה הזו של אריק דולפי היא אולי המשובחת מכולן!
יוסי אקצ'וטי



 
LOUIS MOHOLO OCTET - Spirits Rejoice
Spirits Rejoice

"one of the most absolute Free Jazz classics of the 20th century ..."
בין לונדון ליוהנסבורג, לואיס מוהולו מוהולו, מתופף הפרי-ג'אז האגדי מדרום אפריקה, באחד מהאלבומים החשובים (הנדירים) והאייקוניים בהיסטוריה של הז'אנר. האלבום שיצא במקור בשנת 1978 בלייבל Ogun הבריטי, הוא בלי ספק אחד ההישגים המוזיקליים הגדולים של התקופה עם חופש בלתי מוגבל ומלודיות ממכרות ששמורות רק לקנוניית המוזיקאים הדרום אפריקאים. יחד עם הבסיסט הגדול ג'וני 'מביזו' דיאני וחבורה באיטית משוגעת עם אוון פארקר, הארי מילר וקני ווילר, האלבום הראשון של מוהולו, מי שהיה חבר יחד עם דיאני, דודו פוקאנאווה ומונגזי פזה בהרכב ה'בלו נוטס' המופלא, הוא הדבר האמתי ואחת ההוצאות המחודשות ההיסטריות של 2019.
"you ain't gonna know me, 'cos you think you know me" .
טל אורן



 
William Hooker – Is Eternal Life
 Is Eternal Life

אם אתם מחבבים אאוטסיידרים במוזיקה זו כבר התחלה טובה במפגש עם התקליט הזה. וויליאם הוקר, מתופף וחלק מסצנת הג׳אז-לופט בניו יורק של סוף שנות ה-70, נשאר איכשהו תמיד בשוליים למרות שהוא פעיל, און אנד אוף עד היום. האלבום, המפעים, הזה שלפנינו הוא מפלצת פרי-ג׳אז נדירה בכל רמ״ח איבריה - Is eternal life - תקליט שיצא במקור ב-1977 בהוצאה קטנה ופרטית, היא לא רק סוד שמור ליודעי דבר וחתיכת פריט לאספנים, הוא גם חתיכת תקליט מושלם שמעטים הם אלו שמצליחים ליצור את אותו אימפקט ומפילים אותך לרצפה בנוק אאוט טוטאלי. אם תרצו, ליד אלבומים של ג׳ו מק׳פי ו/או פיטר ברוצמן, גם - Is eternal life - עם הסקסופון הרוצח/צורח/לירי של דיוויד מאריי ולא אחר מאשר דיוויד ס.וור - שניהם ממש בתחילת דרכם, הוא הוא ה - extension הישיר והאמתי למוזיקה והמורשת של קולטריין ואלברט איילר. יצירת מופת קטנה ועקומה בהוצאה מחודשת יפהפיה וראשונה של Superior Viaduct
טל אורן



 
Archie Shepp - Fire Music
 Fire Music

בית המקדש… אז על מה כל המהומה אתם שואלים? (תקשיבו למוזיקה לעזאזל) האלבום הזה שיצא ב-1965, היה אחד מאלו שהביאו את הבשורה של הדבר החדש, את ה׳ניו סאונדס׳ בג’אז. מוזיקה שחורה, פוליטית, כזו שרוצה ודוחפת לשינוי, מוזיקה שהיא הרבה מעבר לג׳אז והיא המהות האמיתית של הדבר הזה, וכן, רחמנא ליצלן, אוונגרדית. יכול להיות שארצ׳י שפ הוא דווקא אחד המוזיקאים היותר ג׳אזיים מבין כל אותם אוונגרדיסטים ב60׳, העובדה הזאת לאו דוקא אמורה לעשות את כל הסיפור קל יותר, אבל היא כן יכולה לתת לחלק מאתנו כמה נקודות אחיזה. שפ, כאחד מה׳כוכבים׳ של הג׳אז החופשי, הוא גם אחד המייצגים החשובים של תרבות השחורים בארה״ב, מדיוק אלינגטון ועד מלקולם X. מי ששמע פעם אחת את הסאונד חותך הוורידים של שפ על הסקסופון, לא ישכח אותו במהרה, והדבר הזה עלול להדהד בראש הרבה זמן. תקשיבו לשני הקטעים בצד הראשון של התקליט, תשמעו את הזעקה, את החופש, את העיבודים הגאוניים, את המוזיקה כמו שלא שמעתם אותה מעולם, תהפכו לצד השני, תקשיבו לשפ קורא בשמו של מלקולם X, עושה אלינגטון ומסיים בבוסה-נובה חורקת על החוף באיפנמה. מהפכה!
טל אורן



 
Avishai Cohen / Yonatan Avishai – Playing The Room
 Playing The Room

"שיר ערש" שסוגר את האלבום החדש של החצוצרן אבישי כהן והפסנתרן יונתן אבישי, הוא אולי קצת 'קלישאת מזג אויר' בימים סוערים, אבל תהיו בטוחים שהאלבום הזה הוא הכל חוץ מקלישאה ולבטח אחד התקליטים הישראליים היפים של השנה האחרונה. שני האבישיי'ס מגיעים אליו אחרי שצברו קילומטראז' בזירה הבינלאומית ואחרי ימי third world love העליזים והתמימים משהו, לכהן זה כבר אלבום שלישי ב-ecm, ויונתן אבישי הוציא רק בשנה שעברה את אלבום הבכורה היפהפה שלו בלייבל. Playing the room, החדש והמשותף שלהם הוא נראה ונשמע כמו אחת הפסגות של השניים ואולי אחת גם מאלו של הג'אז הישראלי. השניים פותחים בקטעים מקוריים ומהר מאוד עוברים לטייק אוף שלהם על המוזיקה של אורנט קולמן, אבדולה איברהים וסטיבי וונדר. האלבום הזה הוא סוג של קסם, כזה שאולי דורש כמה האזנות, אבל כזה שמתמכרים אליו לאט לאט.
טל אורן





Tom Rainey Trio (with Mary Halvorson & Ingrid Laubrock)

האזנה אחרונה ל-2019, שני צדדים, יש סיכוי טוב שמדובר בשניים מהאלבומים המסקרנים של השנה הזאת שתכף נגמרת? רק לאחרונה הזכרנו את מרי הלבורסון, הגיטריסטית המבריקה למדי, שזכתה בפרס על ״גאונות מוזיקלית״, והנה בא הדבר הזה, וכן, חתיכות גאונות עפות עלינו כאן מכל הכיוונים. קטע ראשון, 18:42 דקות של שכרון חושים, אי אפשר לעמוד ביופי הגדול הזה. הטריו הוא בכלל של המתופף טום רייני, ויחד איתו הסקסופוניסטית האירופאית אינגריד לוברוק וכאמור, הלבורסון בגיטרה. התחושה היא שאם זה ג’אז, החברים האלו הם אלים, לא שזה משנה, המוזיקה מתפוצצת בצורה שלא ניתן לתאר, היא קשה, היא אינטנסיבית, היא מושלמת לעזאזל. מערבולת מסחררת של צלילים, זה מרגיש קצת כמו ניו יורק, תנועה אין סופית, אפ טאון, דאון טאון, נויז, רוק, פרי אימפרוויזיישן, ג’אז, הכל כאן, וזאת חתיכת נסיעה. את הרכבת הזאת אי אפשר לעצור...
טל אורן



Anthony Braxton Quartet

ומהצד השני של הפסים, באותו כיוון נסיעה, עם דיסק אחד שמוקדש לג׳יימס בראון, השני לג׳ימי הנדריקס, השלישי לג׳ניס ג׳ופלין והרביעי לווקאליסטית והמלחינה מרלה האגרד, הקופסה המרובעת החדשה והמפעימה של אנת׳וני ברקסטון היא, פשוט וקל, אחד הפרויקטים המדהימים שיצאו בשנים האחרונות בכל הספקטרום הרחב של אוונגרד ג’אז, פרי אימפרוויזיישן ו׳ניו מיוזיק׳. ברקסטון, מהחלוצים של הג׳אז החופשי בשיקגו של שנות ה-60 המאוחרות, ומהמוזיקאים הפעילים והיצירתיים שישנם, ברביעייה חדשה ומדהימה יחד עם טיילור הו –ביינום, שהוא כבר שותף ותיק ליצירה של ברקסטון, והגיטרה שלא תאמן של נלס קליין. (מי ש'תפס' את מקומה של מרי הלבורסון בהרכב שנה טובה
“The rule is: the freer the music, the greater the opportunities for development ...”
טל אורן








אוזןבר: פתוחים לאירועים סגורים

הרמת כוסית / כנסי חברות / אירועים סגורים / מסיבות יומולדת / הזמינו עכשיו! כאן הפרטים

רדיו בלה בלה

הוצאה חדשה על גבי תקליט מרובע. הזמינו כעת. כי ההוא הלך

האוזן קונה אוספים של תקליטים משומשים

התקליטים תופסים אצלך יותר מידי מקום בבית?
רוצה להיפטר מאוסף הוינילים, הדיסקים וסרטי הדי וי די שלך?
עובר דירה? עוזבת ת'עיר? האוספים הישנים שלך ימצאו אצלנו בית.
לפרטים

צ'רלי מגירה – הרטרוספקטיבה בתקליט כפול

צ'רלי מגירה, גבי אבודרהם בשמו האמיתי, הוא מגדולי גיבורי הגיטרה שיצאו מארץ הקודש, אך לא ידעו להכיל אותם. מגירה נאלץ לנדוד לברלין, שם קץ לחייו. אמן טהור, פראי ואוטנטי. גיטריסט גאון וחיית במה, שהרטרוספקטיבה החדשה עושה עמו צדק ומנציחה במלוא הדרה את פועלו של היוצר שמת. להשיג אצלנו

כתבו לנו YouTubeהאוזן השלישית בפייסבוקהאוזן השלישית בטלפון